פרק 12

904 31 0
                                    

הוא הותיר אותי לבדי מתנשפת בכבדות לאחר מה שנעשה לפני דקות אחדות, זורק לאוויר כי בעוד כמה זמן מישהו יבוא לעזור לי עם שאר הקניות. אני עדיין עירומה ופי פעור על המעשים שלנו לפני דקות אחדות, לעולם לא חשבתי שיקרה בננו דבר כל כך פיזי שכזה. כל כך חייתי, כל כך עוצר נשימה וכל כך ממכר עד שיש בי את הרצון שיחזור בזה הרגע וימשיך את מעשיו. אני שומעת צליל צעדים מתקרב ומתרחק לכן במהירות אני לובשת את בגדיי ומסדרת את עצמי כמה טוב שרק אוכל כדי שלא יהיו ראיות מפלילות, מסתכלת על תא המדידה הריק לרגע חטוף אשר קודם לכן היה מלא בכל כך הרבה בעוד עולה חיוך על פניי מאותו הזכרון כשאני יוצאת מתא המדידה לעמדת הקבלה.
״תרצי את השמלה?״ שאלה המוכרת בעלת שיער הגלי אשר עזרה לי ולבראיין לבחור בגדים קודם לכן כשאני מתקרבת לקופה בצעדים מהססים, מסתכלת לכל כיוון לראות שמא אולי אני אתקל במבט שאיתו אדע שמישהו שמע אותנו.
״כ..כן, אני רוצה אותה״ מבטה של המוכרת היה שונה ואני נתקפת חרדה בלתי ניתנת להבנה, ׳יכול להיות כי מיישהו שמע אותנו?׳ אני חושבת לעצמי כשחומות נופלות על ליבי הדוהר מתוך פחד בלתי יאמן על שמישהו שמע או הבחין בנו עושים את מעשינו בתוך תא המדידה.
״הוא אמר שתאהבי את השמלה״ בחורה בשנות העשרים לחייה נעמדה לצידי בעודה מחייכת, קוטעת את מחשבותיי הדרמטיים על שאולי שמא יחשבו כי אנוכי אישה רעותה.
״בואי נלך לעוד חנויות״ היא לוקחת את כרטיס האשראי שלה יחד עם שאר השקיות בעלות כמויות הבגדים העצומות ומשכה בזרועי אל מחוץ לחנות בהתלהבות רבה חשוב לציין, זורקת לאוויר כי רצתה לעשות זאת מזמן בעוד שהיא מהלכת עימי אל הלא נודע הצפוי לי.

״אני מצטערת אבל מי..?״ עצרתי את שתינו מללכת הלאה.
״אני לילה, נעים מאוד״ חייכה אליי בנחמדות, לוקחת אותי לאן שרק היה ברצונה בעודי פשוט עושה כדבריה, ככל הנראה היא מישהי שמכירה את בראיין אם ביקש ממה לבוא אליי בתקווה שלא סיפר לה את הנעה קודם, לא הייתי רוצה שיהיה לי שם רע אם כי ככל הנראה שכבר קיבלתי אותו. עצרנו לשתות משהו באחד בתי הקפה בסביבה, מסתכלת עליה בעוד משהו מוכר לי בפניה, היתכן כי ראיתי אותה בעבר?
״את אחותו של בראיין?״ קולי הורם כשסיפרה על עצמה.
״אחותו הגדולה. זה עדי כי כך מוזר?״ תיקנה ושאלה.
״לא.. זה לא״ בפתאומיות מוחלטת יכולתי לראות הדמיון בניהם, גם היא הייתה גבוה ובכן לא כמוהו אך גבוה, עיניה היו שחורות עמוקות כמעט כמו שלו, שפתיה היו אדמדמות כשלו, חיוכה היה מדהים ביופיו והשרה נחת, אישיותה הייתה קופצנית ושמחה בעוד שהיא התלבשה בטוב טעם, היא הייתה... מושלמת. לילה הלכה עימי לכל מיני חנויות בתירוץ שאני אמורה להיראות תמיד יפה ומתוקתקת בעבודה אך הייתי בטוחה כי נהנתה בדיוק כמותי, הרגשתי מאוד טוב עימה והיא אכן הזכירה לי את חברתי הטובה אשר לא ראיתי מהיום זמן רב ואני יכולה להישבע כי אנשים לא הפסיקו להסתכל עליה אך איך אפשר שלא? היא יפייפיה כל כך. מסוג הנשים שקשה שלא להסתכל עליהן כי ‏יופין כל כך ממכר להסצכלות. נהנתי להיות בחברתה, לילה אכן בן אדם אשר יש בו את היכולת להוציא ממך את הטוב ביותר גם אם אינך רוצה בכך, לא הפסקנו לדבר, לצחוק ופשוט ליהנות, היא כל כך אלגנטית בדיבורה אף על פי כי גם ממבט חטוף אחד עליה ניתן היה לראות כי לא רק דיברה אלגנטי אלא גם אישיותה ונתנה בי הרגשה כי היא יכולה להיות חברה טובה שלי במשך הזמן שאשאר עימו כאן. אשמח אם זה יקרה לפועל.
״בראיין אמר לי שאת אוהבת לקרוא, אין הרבה כאלו בדור הזה״ היא עצרה את רכבה בדרך חזרה לביתו של בראיין.

Between Lovers Where stories live. Discover now