נקודת המבט של אנאבל:
׳תנשמי אנאבל, תנשמי.׳ פקדתי על עצמי.
תחושת הזמן שלי אבדה, ואני לא יודעת כמה זמן אני שוהה בתוך המערה המסריחה הזאת. אני חושבת שכבר כמה ימים. החתכים שלי מזוהמים והראש שלי מתפוצץ מכאב, אני כבר לא מתפקדת. לא אכלתי או שתיתי כבר כל כך הרבה זמן ובשל כך התעלפתי מספר לא קטן של פעמים. אין בי את הכוחות לזוז ולכן אני נשארת כאן.התקווה כבר אבדה ממזמן והשלמתי עם העובדה שהמוות קרב. אני לא עומדת להילחם, הרי זה מה שאני רוצה, אני חושבת. עצמתי את עיני והשתמשתי בכוחותי כדי לנשום. פתאום שמעתי ענף נשבר ושניות לאחר מכן דיבורים וצעדים. ניסיתי לקום כדי לראות מי זה אבל פשוט לא הצלחתי לזוז. חשבתי כמה רגעים מהן האפשרויות שלי:
-לעשות רעש ולגרום למי שבחוץ לבוא. האפשרות הזו גם מסוכנת כי אם זה ג׳ון או אנשיו-נדפקתי.
אך אם אלו חמשת הבנים-ניצלתי.-האפשרות השניה שלי היא להישאר כאן בשקט ולמות לבד. אם אלו הבנים-נדפקתי.
אם זה ג׳ון או אנשיו-לפחות אני לא אמות בייסורים או משהו בסגנון.השאלה הגדולה היא: האם אני רוצה מוות וודאי, או שאני רוצה ללכת על הסיכויים של החיים?
אני רוצה למות או לחיות?
-------
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לקטע הזה פרק בכלל אבל תצטרכו להסתפק בזה...על הפרק הקודם היו פאקינג 37 הצבעות!!! תודה רבה לכל מי שהצביע והגיב!!!
עכשיו אני רוצה לשאול אותכם שאלה:
היא תחליט למות או לחיות?מטרה:33 הצבעות ועל התגובות אני כבר לא אעשה מטרה... אני פשוט אשמח אם תגיבו:-)
אתם גם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי:-)
תגיבו ותצביעו!!! אוהבת אותכם!!!!
YOU ARE READING
Everything is different now-one direction
Fanfiction״אין לך ערך. את נועדת כדי לספק אותנו.״ פאנפיק על וואןדי! תיכנסו ותקראו! #תכנים מיניים #שפה גסה #פגיעה עצמית תצביעו, תגיבו ותפרסמו:)