נקודת המבט של אנאבל:
משום מקום, שלוש יריות נשמעו. נשמתי נעצרה.
מי זה יכול להיות?
חמשת הבנים שבאו להציל אותי?
ג׳ון וחייליו שבאו להרוג אותי?
נשכבתי בחוסר אונים במערה הקטנה והמסריחה הזאת. לא משנה מי זה יהיה, אני אשאר בחיים עד שהוא יבוא. אם זה הבנים, אני אנצל, ואם זה ג׳ון, אני אמות בכבוד.
העיקר שהכל ייגמר.
הבטן שלי קרקרה ורק חיכתה שאביא לה אוכל כלשהו. הלשון היבשה שלי התחננה למים. באמת שרציתי לספק להן את הדברים שלהם הן זקוקות אבל פשוט לא היו בי את הכוחות. ובדיוק אז שמעתי אותו. שמעתי את קולו של ג׳ון.
״אנאבל? איפה את? תצאי מהמחבוא לפני שאני אירה בנייל שכאן לידי.״
זה היה הרגע שבו לא ידעתי מה לעשות.
YOU ARE READING
Everything is different now-one direction
Fanfiction״אין לך ערך. את נועדת כדי לספק אותנו.״ פאנפיק על וואןדי! תיכנסו ותקראו! #תכנים מיניים #שפה גסה #פגיעה עצמית תצביעו, תגיבו ותפרסמו:)
