Everything is different now-one direction

פרק 21:

נקודת המבט של הארי:
סיימתי לצפות בסרטון וסגרתי את המחשב.
"מה עושים עכשיו?" שאלתי כשההתלהבות והמרץ חדרו לתוכי.

"הולכים לחפש אותה, אני מניח..." ליאם אמר בחוסר ביטחון.

"למה שנלך לחפש אותה? היא בסך הכל בחורה זולה שנקלעה לקטטה, שנגמרה בחטיפה. היא לא העיניין שלנו יותר. אנחנו פשוט צריכים למצוא מישהי אחרת שתוכל לספק אותנו." זאיין אמר בחוסר רגש מופגן. הסתכלתי על נייל, פרצופו היה מאופק אך עצבני וידיו היו קפוצות לאגרופים. הוא אוהב את אנאבל וכשמדברים בצורה כזו על מישהו שאתה אוהב זה לא נעים במיוחד.

"אני לא חושב ככה." אמרתי מבלי לחשוב פעמיים על המילים שהוצאתי מהפה. ראיתי את נייל והדבר הראשון שחשבתי עליו יצא.

"מה אתה חושב?" לואי שאל אותי ומבטו עבר אלי.

"אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את אנאבל ולהחזיר אותה." ניסיתי להתחמק מסיבה הגיונית כי הרי לא הייתה לי כזאת. בעיקרון אני לגמרי מסכים עם זאיין, ובכל מצב אחר גם לא הייתי מתנגד, אבל עכשיו זה מקרה שונה לגמרי. חבר שלי אוהב בחורה שכרגע הוא לא יכול להיות איתה, אז למה שאני, שאני יכול לעשות משהו בנידון, לא אעשה אותו?

"למה, הארי?" לואי ניסה להסביר לי את השאלה עוד פעם. יש בעיה. אין לי סיבה או תירוץ כלשהו ואני מאלתר בצורה מזוויעה.
על החיים ועל המוות.

"תקשיב אנאבל היא שווה. היא לוהטת. יש לה יופי תמים ובתולי, מה שמחרמן עוד יותר, ובנוסף, יש לה גוף פצצתי. אני מת לזיין אותה ואני לא חושב שאפשר לוותר עליה בכזאת קלות." סיימתי לדבר, גאה בעצמי על האילתור המעולה. הסתכלתי על תגובתו של נייל. נייל הזיז את ראשו מצד לצד ונראה מאוכזב. מה הוא רוצה? מנסים לעזור לו וזה לא מספיק טוב לו?

"הארי יש הרבה יותר שוות ממנה." זאיין אמר והמשיך להיות בעמדה נגדי. לא היה לי מה לענות כי הוא צודק... השתררה שתיקה.

"תקשיבו," נייל אמר בקול שהפר את השתיקה המביכה שנוצרה.
כולם הפנו את ראשיהם אליו וחיכו לשמוע את דבריו.

"מהרגע שג׳ון חטף את אנאבל היא הפכה לבעלת ערך." אף אחד לא הבין מה הוא מנסה להגיד פה.

"מה הנקודה שלך נייל?" זאיין שאל, עצבני מכל הנאומים.

"למה ג׳ון חטף את אנאבל? כי הוא חושב שהיא חשובה לנו, שיש לה ערך בעינינו. במצב הקיים אנאבל היא בעצם הנשק שלו נגדינו, לפי מה שהוא חושב אנאבל היא בעלת ערך. אנאבל הפכה לכלי משחק פשוט. ג׳ון חושב שיש לו יתרון עלינו אבל זה בדיוק ההפך, לנו יש יתרון עליו. הוא לא יודע שלאנאבל אין שום ערך בעינינו ולכן אנחנו יכולים להשתמש בזה נגדו, אבל בשביל להתחיל במשהו בכלל הדבר הראשון שאנחנו צריכים לדעת זה המיקום של אנאבל. אנחנו חייבים ללכת לחפש אותה אם אנחנו רוצים להבי את ג׳ון." נייל סיים לנאום וכולנו היינו פעורי פה.

מאיפה הוא הפליץ את זה עכשיו?

אם חשבתי שהנאום שלי טוב, טעיתי ובגדול. נייל אילתר בצורה מדהימה שאני מודה שאפילו אותי, שאני יודע שגם אם יש בדבריו קמצוץ אמת הרוב זה אינטרס, זה הצליח לשכנע.

"אני מסכים." זאיין היה הראשון שאמר. הוא הפתיע אותי, לא חשבתי שהוא, שהיה כל הזמן נגד מציאת אנאבל ומחה בתוקף כל דבר, יסכים ראשון.

"גם אני מסכים." לואי הצטרף ואמר.

"גם אני." ליאם אמר והצטרף גם הוא.

"ברור שגם אני. כל דבר בשביל להביס את ג׳ון." אמרתי בזיוף אחד גדול.

"אנחנו צריכים לדבר עם מרקוס על כל העיניין. הוא יכעס מאד אם ידע שלא אמרנו לו ופעלנו על דעת עצמנו." ליאם אמר לאחר כמה רגעי שתיקה.

"אתה צודק. תתקשר אליו אתה." נייל אמר לעברו ופרצוף לחוץ היה על פניו. כולנו לבשנו פרצופים לחוצים, איך אפשר שלא? מרקוס מפחיד ומאיים עד שאפשר להשתין במקום רק מלראות אותו.

"מה? למה אני?" ליאם התנגד.

"אתה הצעת את הרעיון וחוץ מזה אתה יודע איך לדבר במקצועיות, לא כמו חלק מאיתנו." נייל ענה לו והסתכל עלי במבט מאשים אך משועשע בחלק האחרון.

"נכון." זאין הסכים עם נייל וראו ששמח למצוא דרך מילוט.

"אני גם חושב ככה!" לואי קפץ על ההזדמנות גם כן.

"נו, תתקשר כבר." זירזתי אותו לפני שיוכל להתנגד ולהתחרט.

"בני זונות." הוא סינן וחייג את המספר.

------------
היוש:-)
מקווה שכולם נהנו ביום העצמאות!!! אם הפרק לא מובן אתם מוזמנים לשלוח לי הודעות או להגיב!

אני מממממממשששש אשמח אם תעקבו אחרי!!!;-)

תפרסמו את הסיפור!!!

תגיבוווו תגובות ארוכותתתתתת וגם סתם תגובות אני פשוט ממממש אוהבת לקרוא אותן...

ותגיעו ל-34 הצבעות!!!

אני עם הרבה אנרגיות, מצטערת...

אוהבתתתת3>