פרק 22:

1.7K 99 5
                                    

נקודת המבט של הארי: (אותה נקודת הזמן שבה עצרנו בפרק הקודם)

המתנו בדממה עד שקולו של מרקוס נשמע מעברו השני של הפלאפון.
"היי מרקוס!" ליאם אמר וגיחך באילוץ.

"תשים על רמקול!" לואי לחש לליאם. ליאם לחץ על כפתור הרמקול וכולנו התקבצנו מסביב לפלאפון.

"מה אתה רוצה ליאם? אין לי זמן בשביל השטויות שלכם." קולו הקשוח והמאיים של מרקוס נשמע. הוא הצליח להעביר בכולנו צמרמורת וכל זה רק דרך הפלאפון.

"לא קרה כלום," ליאם ניסה להרגיע אותו. "בסך הכל, הזונה שחטפנו מתה ואז היא חיה ועכשיו היא בידי ג׳ון." ליאם אמר במהירות ובתמציתיות. הוא היה לחוץ אז אני סולח לו.

"מה?" מרקוס החל להתעצבן, בטח בגלל ששמע שג׳ון מעורב.

"עזוב את מה שקרה. בוא נדבר על ההווה. ג׳ון חטף את אנאבל ואנחנו צריכים למצוא אותה." נייל התפרץ לשיחה וחטף מבטים כועסים ועצבניים מכולם.

"אז מה אתם רוצים ממני?" מרקוס אמר באנחה, יודע שאנחנו צריכים משהו והוא צריך לספק לנו אותו.

"אנחנו צריכים נשק, שתי מכוניות ואישור לצאת לחפש אותה מבלי לדעת כמה זמן יידרש למשימה הזו." ליאם אמר בקול ענייני והסתכל עלינו במבט שואל אם שכח משהו.

"יש לכם אישור. סחטנים קטנים..." הוא סינן בשקט אך היה ניתן לשמוע.

"תודה." ליאם אמר והקו נותק.

כולנו שיחררנו את האוויר שהיה כלוא לנו. איזו הקלה.
"אז בואו נתחיל." נייל לקח את הפיקוד וכולנו התיישבנו מסביב לשלוחן הגדול שהיה בסלון.
"לואי וזאין אתם הולכים להביא את כל הדברים הנחוצים ממרקוס. ליאם, אתה מנסה לאתר את המיקום ממנו נשלח הסרטון. הארי, אתה איתי, אנחנו נחשוב על תוכנית." נייל הטיל על כולם משימות ואנחנו הנהנו לאות הסכמה מבלי להתווכח. הוא יודע מה הוא עושה, אני מקווה.

לואי וזאין קמו ויצאו מהבית, ליאם התיישב בספה ופתח את המחשב כדי להתחיל בנסיון לאתר את מיקום שליחת הסרטון, ואני ונייל נשארנו במטבח והתחלנו לתכנן את התוכנית.

"אז מה התוכנית?" שאלתי את נייל בהתלהבות. אני מת על כל זה, על האדרנלין, על המתח, האקשן. יש רגעים שאני באמת מצליח להינות מהעבודה שלי, ואלו הם הרגעים.

הייתי רוצה לדעת לפעמים מה ג׳מה הייתה אומרת וחושבת על כל העבודה הזאת, על האדם שהפכתי אליו ובעיקר על החיים שלי. אני כל כך מתגעגע אליה.
׳הארי תתרכז!׳ פקדתי על עצמי. אסור לי לחשוב על דברים אחרים.

"הארי אתה איתי?" נייל נגע בזרועי ושאל.
"כן, כן, סתם חשבתי על משהו." אמרתי למרות שלא התרכזתי כלל.

----------------------------
היוווששש

אני כל כך מאוכזבת מכמות ההצבעות על הפרק שעבר אבל כבר רציתי להעלות פרק אז ויתרתי...
על הפרק הזה אני לא אוותר אז פשוט תלחצו על כפתור אחד... יש יותר מ-200 קוראים ואין אפילו 40 הצבעות. זה די מבאס.

אני אמשיך כשיהיו 34 הצבעות. תצביעו!!!

יש לכם 3 משימות;-) :
#להצביע
#להגיב
#לעקוב אחרי

אוהבתתתת3>

Everything is different now-one directionWhere stories live. Discover now