הנקודות מבט בפרק הזה יכולות להיות קצת מבלבלות אז שימו לב.
נ.מ תומס
אחרי שקים הלכה להפתעה המזוינת של אוליביה,אני והבנים נשארנו במשרד שלי.
הם דיברו על שטויות בזמן שראשי עסק בכמה שהשמלה הזאת נראתה עליה טוב, כל דבר נראה עליה פאקינג טוב,
אני שונא אותה, כל כך שונא אותה.
היא גורמת לי לחשוב על דברים שבחיים שלי לא חשבתי עליהם,
דברים שתמיד היו בדיחה בשבילי.
בא לי להעיף אותה לאלף עזאזלים ובו זמנית להשאיר אותה הכי קרוב אלי שאפשר.
היא מעצבנת,חמודה,בכיינית,יפה.
עם כל מחשבה שחשבתי עליה מכנסי התהדקו והתעצבנתי יותר,
מה היא פאקינג עשתה לי הכלבה המזוינת? אנחנו מכירים בקושי שבועיים.
אולי אני מגיב אליה ככה בגלל שעוד לא זיינתי אותה? כן כן זה בטח זה.
המשכתי להגיד לעצמי למרות שלא האמנתי בזה מספיק.
טוב זה לא משנה היא כבר הבהירה לי שאין שום סיכוי שנזדיין, זה פגע לי קצת באגו אני לא אשקר אבל אני גם לא מודאג, היא עוד תחזור אלי על ארבע.
"תומס...תומסססס" צעק וויל מוציא אותי מהמחשבות.
"מה יבן זונה מזדיין,למה לצעוק" אמרתי בכעס.
"כי אנחנו קוראים לך פאקינג שעה,
מה התחרשת?" שאל ג'ון.
"הוא בטח חשב על חברה שלו" אמר וויל בהתגרות,
"או שהוא חשב על הרוסים" אמר ג'ון והם התחילו להתווכח.
בראיין נעץ בי מבט מסוקרן ואני הרמתי אליו גבה בתגובה.
"חשבת עליה,נכון?" שאל בראיין.
ולמזלו שני הסתומים לא שמעו אחרת הם היו חופרים לי ואני הייתי הורג אותו.
"אולי" אמרתי ושחררתי את כפתורי חולצתי. אני חייב זיון דחוף.
"אתה מתאהב בה" קבע.
מילותיו היכו בי, עיצבן אותי המחשבה שמישהי תשלוט בי דרך הלב, עיצבן אותי עוד יותר לחשוב שיש לי בכלל לב, התעצבנתי כל כך ששקלתי להרוג אותה,או לבטל את הנישואין.
"אני לא פאקינג מתאהב בה, אז די לזיין לי ת'מוח" אמרתי בכעס.
ותלשתי מצווארי את העניבה המזדיינת.
בראיין המשיך להביט בי במבט לא מאמין ורציתי לחורר לו את העיניים.
"תעיף את העיניים שלך ממני" ציוויתי ושלחתי את ידי לטלפון.
אני חייב זיון עכשיו או שאני אהרוג מישהו.
באתי להתקשר לאחת הבנות הקבועות שלי אבל שיחה מגו'ש השומר של קים הופיעה.
"מה?" שאלתי.
"בוס..אמ.." גימגם.
"דבר" צעקתי גורם לבנים להסתכל עלי בסקרנות.
"הבנות הזמינו חשפנים" פלט מהר.
מה?הן פאקינג מתות.
"תרחיק אותם מקים ואוליביה או שאני נשבע לך שאתה תמות בייסורים"
אמרתי ומיהרתי לנתק את השיחה.
"מה יש?" שאל ג'ס ונכנס למשרד שלי בלי לדפוק.
את ג'ס אני שונא באמת,
אומנם זה ישמע מוזר אבל הוא הבן אדם שאני הכי שונא ואוהב בעולם.
תמיד נלחמנו על שליטה, היינו יריבים מאז ומתמיד ולא הסתרנו את זה,
אבל אם כל השנאה שיש ביננו סמכתי עליו בעיניים עצומות.
לא פעם ולא פעמיים הפקדנו את חיינו בידי השני ותמיד נשארנו שלמים ובריאים.
הוא בן אדם שאפשר לסמוך עליו
כמו שאמרתי חרא מזדיין.
"הבנות הזמינו חשפנים" אמרתי,
קמתי מהכיסא מהר גורם לו להתהפך. וויל וג'ון התפקעו מצחוק,
ג'ס לא הבין מה מצחיק הוא לא פגש את קים אישית אלא רק מדיבורים עליה ומהארוחה.
"אז אתה הולך אליה?" שאל ג'ס, ועל שפתיו של בראיין התפרס חיוך מנצח.
שנאתי את החיוך הזה זה הרגיש לי כאילו הפסדתי.
"כן אני פאקינג הולך" צעקתי ודחפתי את הטלפון אל הכיס שלי.
יצאתי מהמשרד בהליכה מהירה ונסעתי כמו משוגע לא שם זין על מכוניות אחרות,
מבט אחד לאחור מראה לי שהבנים אחרי.
נתתי גז והגעתי מהר לבית של חברה שלה מיה. שאני מוכן להישבע שזה היה רעיון שלה.
נכנסנו או יותר נכון פרצנו לבית שלה,
והנה ארוסתי הלוחמנית והשונאה יושבת כשמעלייה יש גבר שכמעט נישק אותה.
או או או הוא כל כך מת, רשמתי במוחי את פניהם של הבנים ושלחתי אותם מהבית, הם ימותו אבל בזכות הבנות יש להם כמה שעות אחרונות לחיות.
קים צעקה עלינו קצת והיתה נראת שפוכה מהתחת והחברה שלה צעקה על הקיר אבל דיברה אלינו.
החנקנו חיוך ונשארנו רציניים והיא נאנחה והמשיכה את המסיבה שלה.
YOU ARE READING
מה עם אהבה?
Romance"תומס" קראתי גורמת לו להסתובב. "מה עם אהבה?" שאלתי, "אני לא צריך אהבה" אמר ועיניו התכהו. והנה שוב הוא נכנס למצב מגונן, "כל אחד צריך אהבה" אמרתי בעקשנות, "לא אני,נסיכה" אמר גורם לי להזעיף את פני ."אתה לא רוצה לקבל ממני אהבה?" שאלתי בעדינות אני מתק...
