מה עם אהבה?

פרק 18

אני מתארגנת במהירות לאירוע של תומס, ואני כבר רואה איך אני מאחרת,כמו תמיד.
"קימברלי איך זה שאת אף פעם לא מוכנה בזמן?" שאל תומס ונכנס לחדר ארונות שלנו.
כמו שהוא אמר,העבירו את כל הדברים שלי לפה.
"שניה...אני רק מתאפרת" מלמלתי מורחת מסקרה על ריסיי הארוכים.
הרגשתי את חום גופו מאחורי ושניות אחר כך את ידיו על מותני.
הסתכלתי עליו מהמראה ועיניו היו נעוצות בעיני.
"זה יעזור אם אני אגיד שאת נראית מדהים" מלמל.
"זה יעזור" אמרתי מסתובבת בין ידו לא מסירה את עיני ממנו.
"זה יעזור לאגו שלי אבל לא יגרום לי לסיים מהר יותר" אמרתי נושקת לשפתיו ומסתובבת שוב למראה.
וצוחקת מההבעה הרוטנת שעל פניו.
הוא טפח על ישבני ויצא.
"סוטה" צעקתי אחריו.
"מותר לי לגעת במה ששלי" ענה גורם לליבי לדלג באהבה.
מיהרתי לסיים ונעלתי נעליים.

"קדימה בוא נלך" אמרתי רואה אותו יושב בספה.
הוא בחן אותי במבטו וקם.
"את באמת נראית מדהים" אמר.
חייכתי אליו ובחנתי אותו.
"גם אתה", נכנסנו למעלית וירדנו.
"מתרגש?" שאלתי מתרגשת בעצמי.
"כל חיי הכינו אותי לרגע הזה" אמר והחלטתי שזה כן.
"והנה מסמר הערב" צעק וויל ברגע שיצאנו מהמעלית רואים את כולם מחכים כבר בכניסה.
"הקאפו החדש של שיקגו הצפונית" צעק וויל.
וטפח על כתפו של תומס כל כך חזק שאני בטוחה שאם היה עושה את זה לי הייתי נופלת ופורקת את הכתף.
תומס שלח אליו חיוך נדיר וגיכח.
אני שמחה להגיד שהוא מחייך אלי בשפע ולא מתקמצן,אולי זה בגלל האישיות הכובשת שלי
"קדימה בואו נלך" אמר ג'ס והכניס את הטלפון שלו לכיס אחרי שתיקתק בו כמה דברים.
"חכו" אמר תומס,הוא רמז לי בעיני להתקדם, משכתי בכתפי ויצאתי.
אוליביה אמרה שהיא תגיעה ישר לשם אז נתקעתי עם הבנים.
אחרי כמה דקות הם יצאו ונראו דרוכים יותר.
"קרה משהו?" שאלתי את את תומס אחרי שנכנסנו למכונית שלו.
התפצלנו כל אחד למכונית שלו ואני עם תומס.
"מה צריך לקרות?" שאל.
"תומס" אמר בהזהרה והרמתי גבה,
הוא גלגל את עיניו ושתק.
"ראיתי הודעה בטלפון שלך,היה רשום שהשומרים יצפו לג'קסון ויהיו מוכנים אליו" אמרתי והוא כמעט עשה תאונה כשבהה בפני.
"איך את יודעת את זה לעזאזל? " שאל בכעס.
"אם זה ג'ס, אני נשבע לך שלא יישארו לו ביצים כשאנו אסיים איתו" אמר בכעס.
אני וג'ס די התקרבנו בזמן האחרון.
ומטיפוס קר ומנותק הוא נהפך למצחיק ורגיש,מזכיר קצת את תומס.
"זה לא ג'ס,  אני חיטטתי לך בטלפון" אמרתי בפשטות.
"לעזאזל איתך קים,את לא יכולה לעשות את זה" אמר בכעס בעודו נוהג בזהירות יודע שאני לא אוהב לנסוע מהר מידי.
"אתה מסתיר שם משהו?" שאלתי בתמימות.
"לא קים..פאקינג לא" אמר נאנח.
"אז יופי אין שום בעיה שאחטט לך בטלפון" אמרתי והוא הניד בראשו באי אמון.
"יש לך מזל שאני אוהב אותך" מלמל.
"לך יש מזל שלא מצאתי שם משהו מוזר אחרת לא משנה כמה אני אוהבת אותך הייתי מסרסת אותך" אמרתי בזעף.
"למה את כועסת אם לא מצאת שם כלום? את עד כדי כך לא סומכת עלי?" שאל בטון נעלב,אבל ידעתי שהוא מזייף.
"אתה יודע שאני סומכת עלייך פשוט הייתי סקרנית לראות למה אתה קם באמצע הלילה מליון פעם לענות לטלפונים" אמרתי מעווה את פני מהזיכרון של תומס קם עשרות פעמים בלילה אחד כדי לענות לאנשים.
"חיי הפשע לא ישנים" אמר בתגובה והיה נשמע מעט מתנצל.
"טוב אתה מוכן להפסיק למרוח אותי ולהגיד לי מה זאת ההודעה הזאת?
נו מהר עוד מעט אנחנו מגיעים וכולם יקפצו עלייך" אמרתי.
הוא נאנח והסביר לי שהם בטוחים שג'קסון יופיע היום וינסה משהו.
את שאר הנסיעה העברנו בשתיקה.
הייתי עסוקה מידי בלהחניק את החששות מכדי להראות לתומס שאני רגועה.
זה באמת הגיוני,הרי ג'קסון אמר שהוא יחטוף אותי מתחת לאף של תומס.
הייתי מצפה שזה יהיה בבית שם זה באמת יהיה מביך, אבל זה גאוני אם הוא יצליח לעשות את זה ממש מתחת לאף של אלפי שומרים, תומס ,הבנים והמשפחה שלי.
תומס הניח את ידו על רגלי ולחץ עליה בעדינות.
נשמתי נשימה עמוקה והרגעתי את עצמי.
תומס יהיה שם ואני לא אזוז ממנו.
גם אם ג'קסון לא היה איום עדיין לא הייתי
זזה מתומס. בגלל כל אנשי המאפיה האכזריים שיסתובבו לנו בין הרגליים.
תומס הכריח אותי אתמול להישבע לו שלא אזוז ממנו אפילו סנטימטר.
"תסמכי עלי" אמר והחנה את הרכב מול האולם המואר.
"אני סומכת עלייך" אמרתי בכנות.
הוא הנהן ונאנח "יופי" מלמל.
הוא יצא מהמכונית ויצאתי אחריו.
הבנים הופיעו מאחורינו ונכנסנו לאולם המפוצץ עד אפס מקום.
"פאק" מלמלתי בוחנת את כל הפרצופים העוינים,הקנאים,והמעריצים שנשלחו לעברינו.
הסתובבנו באולם אומרים שלום לאנשים חשובים שאין לי מושג מי הם,
ותומס לא שיחרר את ידו שהיתה שלובה בידי.
אפילו מתי שאישה יפיפייה ניגשה את תומס ובירכה אותו במסע פלרטטנות מול עיני.
מתעלמת מקיומי,היא דיברה וצחקקה.
תומס הביט בה בקור ואדישות כשהבליטה את המחשוף, שבאמת חשף יותר מידי.
"קריסטינה, זאת קימברלי אישתי" אמר קוטע את רצף המחמאות הפלרטטניות שזרקה אליו.
"אוו" מלמלה ובחנה אותי.
עיניה ירו גיצים והיא הביטה בי בקנאה גלויה ובגועל לא מוסבר.
"נעים מאוד אני קריסטינה,אני הייתי מאורסת לתומס לפנייך" הדגישה,
הסתרתי את הרצון להעיף לה סטירה וחייכתי חיוך משועשע.
"אה..אז זאת שלא הלך לה עם תומס" אמרתי והיא הסתכלה עלי כאילו העפתי לה סטירה.
"מה?!, כולם רואים שלא הלך לכם אבל לא חשבתי שתיהי כל כך נואשת" אמרתי בשעמום זוקפת את כתפי.
זה נכון אולי היא היתה ארוסתו לשעבר אבל אני אישתו. היא השתנקה והסתירה מבט מריר ששלחה אל תומס,שעמד והסתכל עלינו בשעשוע,הוא הוציא את הטלפון שלו ותיקתק בו כמה דברים.
"איך אפשר לא לרצות לחזור אליו את יודעת איזה סקס לוהט היה לנו?!" אמרה בקול גבוה מושכת כמה ראשים לכיווננו.
"את יודעת תומס לא רק מכונת סקס, ואפשר לעשות עוד דברים איתו חוץ מזה" אמרתי והיא צימצמה עיניים בכעס.
"את יודעת? את לא שונה מכל שאר הזונות שהיו איתו,עם בנות כמוך אין פלא שהוא התמקד בלזיין ולזרוק" אמרתי.
צפצוף מופתע יצא מפיה,לפני שזעם טהור נשפך ממנה.
"את קראת לי זונה?" שאלה כמעט צועקת.
תומס הרים את מבטו מהטלפון,וידעתי שהוא הקשיב לכל החילופי מילים שהיו ביננו.
"את לא? הרי איזה אישה הגונה תתחיל עם בעלה של מישהי מול הפרצוף שלה ותדבר על הסקס שהיה להם,שלא תטעי לא אכפת לי ששכבתם כי איתי הוא בחר להישאר למרות שעדיין לא זיין" אמרתי ופניה הפכו לאדומות.
"הוא נישאר איתך רק בגלל שהוא עוד לא זיין אותך" אמרה מנסה לפגוע בי עם המילים שלי. משכתי בכתפי והנדתי בראשי בשעמום.
"תומס אתה תזרוק אותי אחרי שנשכב?" שאלתי אותו בישירות.
"לא,בייב" אמר לי ומבט רצחני ננעץ בפניה של קריסטינה.
היא כנראה הרגישה שהיא עברה את הגבול כי היא מלמלה משהו בפנים סמוקות וזועפות ומיהרה לעקוף אותנו לא שוכחת להיתקע בי 'בטעות'.
"היה נחמד לראות אותך שולפת ציפורניים חתלתולה קנאית שלי" אמר ומשך אותי אליו מנשק את צווארי.
"אני לא קנאית,אני משתינה על הטריטוריה שלי" אמרתי עם ראש זקוף מסתירה את האנחות שרצו לבקוע משפתי בעקבות שפתיו ששוטטו על עורי.
"זה הדבר הכי מגעיל וסקסי שיצא מהפה שלך היום" אמר וצחק בשקט בתוך צווארי.
התפלאתי מכל ההפגנות חיבה האלה בפומבי, זה ידוע שתומס לא מחייך וצוחק ליד אנשים,בטח שלא באולם מלא באנשים.
"זה עדיף מאשר לפוצץ במכות כל בחורה שתתקרב אלייך" אמרתי מתארת את מעשיו הקנאים של תומס בכל פעם שגבר שלא נראה לו מתקרב אלי.
הוא נשך את צווארי בתגובה ופלטתי אנקה קטנה.
תפסתי בפניו מרימה אותם מצווארי.
פני בערו בסומק אדום והוא בחן אותי לפני ששלח לי מבט שואל.
"זה לא נעים?" שאל.
"מה הקשר?תומס אנחנו באמצע אולם מה עובר עלייך" לחשתי מתנשמת וניסיתי להסתיר את התגובה של גופי למגעו של תומס.
אני בטוחה שתחתוני כבר רטובים.פאק.
"לא מוצא חן בעיני כל המבטים שאת מקבלת מהבנים פה" אמר והזדקף.
"תצטרך להתמודד איתם" אמרתי נושקת לשפתיו ומסתובבת מובילה אותו על המשפחות שלנו שכבר פגשנו יותר מוקדם הערב.
אחרי דיבורים שלקחו חצי שעה,
ג'ורג' עלה לבמה נאם באריכות על כמה שהוא גאה בתומס ובטוח שהוא ישנה את עולם הפשע לטובה.
אבי עלה גם לבמה מצהיר שאסכם השלום היה אחד הדברים הטובים ביותר שהם החליטו עליו, ותומס יקבל כמה עזרה שהוא צריך מאבי במקרה שיהיו בעיות.
ידעתי שזה איום לכל האנשים באולם.
שמי שמורד ומפריע לתומס מתעסק גם עם אבי ומאפיתו.
תומס התקדם לכיוון הבמה ולהפתעתי לקח אותי איתו.
"מה אתה עושה?" לחשתי כשתהקדמנו למדרגות הבמה.
"אמרתי לך שאת לא זזה ממני,ואני צריך את התמיכה שלך." אמר.
לא ידעתי עד כמה הוא רציני לגבי התמיכה.
אבל הוא כן רציני לגבי ההצמדות אליו.
עלינו לבמה ואחרי כמה נאומים,איומים והבטחות,תומס התקרב לסיום הנאום.
הסתכלתי על כל הפרצופים המוכרים וגם הפחות מוכרים ואז ראיתי משהו שגרם לי לקפוא.
תומס הרגיש שמשהו לא בסדר והסתכל לכיוון שהסתכלתי.
בתוך שניות נשקו היה בידו והוא צעק הוראות.  אבל ג'קסון שעמד בקהל נשאר נינוח ולא זז.
הקהל נחצה לשניים בעוד שומרים רצים לכיוונו. אבל מה שראיתי כשכולם התרחקו מג'קסון גרם לי לצעוק בלי לשים לב.
"תעצרו" צרחתי והתשחררתי מידו של תומס,
הם כנראה היו מופתעים כי הם עצרו לבקשתי.
"קים מה לעזאזל?..." תומס מלמל אבל השתתק כשראה את מה שאני ראיתי.
ביד אחת של ג'קסון היה אקדח, ויד קטנטנה ומוכרת אחזה בידו השניה.
שון תפס בידו של ג'קסון והסתכל על כולם בחוסר הבנה.
"תשחרר אותו" צעקתי בכעס לא מרוסן.
אם היה לי אקדח ביד אני בטוחה שהייתי יורה בגקסון,הוא יכול לאיים ולפגוע בי כמה שירצה אבל אם יגע בשון אני בעצמי אשחוט אותו.
כנראה כן קיבלתי מאבא ואחים שלי משהו.
"קימברלי למה את כל כך כועסת? " שאל ג'קסון עם חיוך עצל שלמדתי לשייך לו.
"ג'קסון אני נשבעת לך שאם תפגע בו אני אהרוג אותך במו ידי" אמרתי לנגד אלפי אנשים.
ג'קסון צחקק והניד בראשו.
"כבר אמרתי לך שאת פאקינג סקסית כשאת כועסת?" שאל,תומס הטעין את האקדח ונעמד לצידי.
"והנה משבית השמחות הצטרף" אמר ג'קסון וצעד אלינו לא עוזב את ידו של שון.
"ג'קסון אתה לא תצא מפה חי" סינן תומס.
ג'קסון נופף בידו שאוחזת באקדח בביטול.
תומס התקשח לידי וניסה להסתיר אותי עם גופו.
בעוד אני התקשחתי מפחד ששון יפגע וניסיתי לדחוף את תומס ממני.
"מה אתה רוצה ג'קסון?" אמרתי בכעס.
"אותך" אמר עם חיוך זחוח.
"ונקמה" המשיך.
"אנחנו לא רצחנו את אבא שלך חתיכת אמבציל קשה הבנה" צעקה אוליביה.
חיוכו דעך והוא הסתכל לכיוונה.
היא עמדה שם עם הבנים ומשפחתי.
הסתכלתי על כריס וראיתי שאור וליאם ממש עולים עליו כדי למנוע ממנו להרוג את ג'קסון.
"אתם כן" צרח ושלוותו המזויפת התנדפה.
ניצלתי את היסח הדעת ועקפתי את תומס זורקת את נעלי העקב מרגלי ורצה.
שמעתי את תומס מקלל בשקט ויורד מהבמה.
ג'קסון הסתובב אלי והרים את אקדחו לעבר שון.
קפאתי במקום והוא חייך חיוך צונן.
"זה מה שהולך לקרות,את תבואי איתי בשקט וכלום לא יקרה לאחיין הקטן שלך" אמר.
שון התחיל לבכות גורם לליבי להיקרע.
"ג'קסון בבקשה אל תעשה את זה" אמרתי ויבבה נפלטה מפי.
כל כך פחדתי על שון,אני מקווה שהוא לא מבין מה קורה פה,ועד כמה הוא קרוב למוות, ממש נוטל את ידו.
ג'קסון הביט בי במבט מעורער לכמה שניות לפני שהתעשת.
"תסתמי קים,שקט" אמר משתיק אותי.
ונראה מבולבל.
"בסדר אני אבוא איתך" אמרתי ותומס תפס בידי.
"ממש לא!" אמר בקור. ניערתי את ידי ממנו והסתכלתי עליו בעצב וכעס.
"אין אפשרות אחרת, תומס" אמרתי והוא נשף בתסכול והביט בשון שניסה להיחלץ מידו של ג'קסון.
עוד מחזה שגרם ללב שלי לכאוב.
בריון מגודל מחזיק בילד שבקושי מגיע לו למותניים.
"יהיה בסדר" אמרתי,נשקתי לשפתיו בעדינות ומיהרתי להסיט את מבטי מעיניו הכאובות, אני רואה שקשה לו לתת לי ללכת.
אבל זאת בחירה שלי והוא יודע את זה.
אני אמות אם יקרה משהו לשון.
"תשחרר אותו" אמרתי נעמדת מול ג'קסון.
הוא שיחרר את שון,אבל שון לא זז.
"קימי אני מצטער הוא אמר לי ש..שהוא יקח אותי אלייך...אבל לא ידעתי שהוא איש רע" בכה שון ורץ אלי.
ליטפתי את ראשו והרגעתי אותו.
כנראה ג'קסון התחיל לחשוש שהם ינסו משהו כשאין לו בן ערובה ביד כי הוא תפס בידי ומשך אותי אליו בחוזקה ומכאיב לי.
ניסיתי להאבק בו אבל הוא הצמיד את האקדח לבטני.
"חבל שתמותי עוד לפני שנצא מפה,תכננתי לנו קצת כיף" אמר רוכן לאוזני.
התלבטתי האם לעשות בעיות רק בשביל שיירה בי,זה עדיף על להיות עם ג'קסון.
"ג'קסון" אמרתי בלחישה מתחננת.
"בבקשה תפסיק את כל הטירוף הזה" אמרתי הוא הניד בראשו ומשך אותי לבחוץ.
"תומס אני במקומך לא הייתי בודק את הסבלנות שלי ושולח אחרי שומרים" צעק ג'קסון.
כמו שאני מכירה את תומס הוא לא ישלח שומרים,הוא יבוא בעצמו.
ג'קסון עצר ונראה ששינה את דעתו.
הוא הסתובב אל תומס עדיין מוחץ את זרועי, וירה שני יריות הספקתי לראות שרק אחת מהם פוגעת ברגלו.
צרחה מבוהלת פרצה מפי כשראיתי את הדם זולג,תומס נאנק אבל לא קרס או צעק כמו שהיה מצופה מבן אדם שעכשיו נורה.
"אמרת שתעשה את זה מתחת לאף שלו" אמרתי בלחש אחרי שדחף אותי לרכב שחור והבכי שלי נירגע.
"מה הטעם לעשות את זה כשאפשר מול הפרצוף?" שאל בלעג עם מבט זחוח.
"אתה מפלצת" סיננתי הוא הסתכל לתוך עיני שבטח היו אדומות והשתתק.
"לא יותר גדולה מבעלך"
זה הדבר האחרון ששמעתי לפני שמישהו היכה בצד ראשי וגרם לי לאבד את ההכרה.

שבת שלום לכולם:)