מה עם אהבה?

פרק 22

"תומס" לחשתי בעדינות.
"מי מת?" שאלתי וקולי רעד מעט.
"ג'ס" אמר בקול צרוד.
ידי שליטפה את ראשו קפאה כשהמילים שאמר הסתחררו בראשי.
ג'ס מת~ג'ס מת~ג'ס מת ~ג'ס מת~ג'ס מת ~ ג'ס מת~ג'ס מת ~ג'ס מת~ג'ס מת~ג'ס מת~ג'ס מת~גס מת~ג'ס מת~ג'ס מת~ג'ס מת~ג'ס מת.
יפחה טילטלה את גופי.
"תומס..היי תומס" קראתי ביללה.
"תגיד שאתה משקר" אמרתי בעיניים פעורות.
תפסתי בלחייו והרמתי את ראשו אלי.
עיניו האדמות ננעצו בעיני והוא הניד בראשו.
יללה בקעה מפי וצנחתי אחורה כשבכי מטלטל אותי מהעצם.
"קים..קים תרגעי" אמר תומס ועטף אותי עם גופו.
"איך?" שאלתי משתנקת.
"חייל של ג'קסון" לחש בזעם.
לפני שהספקתי להגיד משהו הוא קבר את ראשי בחזהו וחיבק אותי חזק.
"הייתי צריך להקשיב לך, לעזאזל קים הייתי צריך להקשיב לך!" צעק בתסכול.
"אתה לא אשם!" אמרתי והוא שתק.
התנתקתי ממנו והתיישבתי מחכה שהוא יעשה כמוני.
"אתה לא אשם!" אמרתי מביטה לתוך עיניו.
"אני ה-" קטעתי אותו בכעס.
"אתה לא אשם!" צעקתי בכעס.
"בסדר" אמר נאנח.
"תגיד את זה" אמרתי "אני לא אשם" מלמל.
"בואי לפה" אמר מושך אותי אליו.
"אני אוהב אותך" אמר הרמתי את ראשי מחזהו והסתכלתי על עיניו.
"גם אני" אמרתי ונשקתי בעדינות לשפתיו.
"זה היה מוות מהיר?" שאלתי בקול רועד.
"ישר ללב" לחש ודמעותיו התחדשו.
בחיים לא חשבתי שאני אראה את תומס בוכה אבל הנה אנחנו בוכים ביחד מחובקים.
"ג'קסון מת?" שאלתי "כן,הרגתי אותו" אמר בקול צרוד.
קולות שבירה גרם לנו להתנתק ולקום מהמיטה.
תומס לבש חולצה שהיתה זרוקה ליד המיטה והוציא ממתחת למיטה אקדח.
"תשארי פה" אמר והלך אל המעלית.
הלכתי אחריו והוא הסתובב אלי בכעס.
"קים" אמר בהזהרה "אני לא נשארת פה." אמרתי בכעס.
הוא נהם משהו ותפס בידי מושך אותי אל המעלית.
יצאנו מהמעלית אל הקומת קרקע ויצאנו ממאחורי המדרגות.
אגרטל היה שבור על הריצפה ושובל של הרס הוביל אל המטבח.
"בריאן?" שאלתי רואה אותו נשען על הכיור וכוס עם ויסקי לידו.
הוא הרים את ראשו חושף עיניים אדומות ושיער פרוע.
"אוי ברי" מלמלתי ועטפתי אותו בחיבוק.
הוא הזדקף ועטף אותי בחיבוק.
הרגשתי את גופו רועד וחיזקתי את החיבוק.
"תום" קולו של ג'ון הדהד בבית.
תומס יצא מהר מהמטבח ושמעתי צעקה כאובה לפני שקולותיהם השתתקו.
רציתי להתנתק מבראיין אבל הוא חיזק את החיבוק.
"תני להם רגע" לחש.
"אני בכל אופן צריך אותך לעצמי קצת" אמר פלטתי צחקוק שהפך לבכי.
"היתה לי הרגשה רעה לגבי כל זה" אמרתי בבכי.
"תמיד יש לך רגשות רעים כלפי זה" אמר מקבל ממני צביטה בגבו שגרמה לו לצחקק.
"אני רצינית" מלמלתי "אני יודע" מלמל.
"את יודעת שג'ס אהב אותך?" אמר בראיין.
"בחיים לא שמעתי אותו אומר שהוא אוהב מישהו חוץ מאיתנו ואז את באת והוא דיבר עלייך כל הזמן, על מה שעשית ומה שאמרת, על מה שאת צריכה ועל מה שהוא רוצה לתת לך" מלמל.
"את היית כמו אחות בשבילו" אמר בראיין.
"יש לו משפחה?" שאלתי נזכרת בכל הפעמים שהתחמק מהנושא.
"אבא שלו העיף אותו מהבית כשהיה בן 16 כי לא רצה עוד פה להאכיל והוא החליט שהוא מספיק כדי לדאוג לעצמו.
אז ג'ס התחיל לעבוד אצל אבא של תומס,
הוא עבר לגור פה וטיפס בסולם הדרגות.
תומס והוא תמיד התחרו אחד בשני, הם היו רבים מלא" אמר בגיכוח "אבל בסוף כל יום היו יושבים ביחד בחוץ ומדברים שעות" אמר.
חייכתי לעצמי בעצב,אני יכולה לדמיין את זה.
"יש לו אחים אבל הוא לא היה בקשר איתם.
הוא היה שולח להם כסף כל חודש והאבא הבן זונה שלו לא היה אומר אפילו תודה."
"אני שונאת אותו" לחשתי לעצמי.
"תעזוב כבר את אישתי" נהם תומס וניתק אותי בעדינות מבראיין ומושך אותי אליו.
הרמתי את ראשי אליו רואה את עיניו נפוחות.
הסתכלתי על הדלת רואה את ג'ון נשען על המשקוף ומסתכל עלינו.
נשכתי את לשוני בעצב והרמתי את ידי אליו לא מתנתקת מהחיבוק של תומס.
ג'ון התקרב אלי ואחז בידי.
לחצתי עליה ושילבתי את האצבעות שלנו.
"אני הולך לארגן את הכל להלוויה" אמר בראיין ורוקן את הכוס בלגימה אחת.
התנתקתי מתומס וג'ון והלכתי מוזגת להם מים.
הם שתו שלוק קטן אחרי שהתעקשתי ודיברו בינהם.
"איך נספר לוויל?" שאל ג'ון גורם לתומס להאנח.
"אני אדבר איתו עוד מעט" אמר תומס.
ג'ון פרע את שיערו והסתכל עלי.
"את חושבת שמיה תענה לי עכשיו?" שאל במבוכה.
"היא תענה לך בכל שעה" אמרתי בחיוך.
הוא הנהן בהירהור ובא ללכת.
"ג'ון" קראתי "אל תפגע בה" אמרתי בעדינות.
"אני לא" אמר ויצא.

***
                                               
למחרת היתה ההלוויה.
הכנסיה היתה מפוצצת בהרי אדם שאני מניחה שהם היו חברים של גס.
אוליביה ואני בכינו בצד ומיה הייתה עם ג'ון אחרי ששאלה אותנו אם זה בסדר.
"אני לא מאמינה" השתנקה אוליביה כשהארון של גס חלף על פנינו והונח באמצע הכנסיה.
"גם אני" לחשתי וליטפתי אותה.
וויל,ג'ון,תומס,בראיין,ג'ורג',ואיאן הלכו אל הארון והרימו אותו.
הסתכלתי בבלבול אל אוליביה והיא הסבירה.
"ג'ס שנא בולשיט כזה של דיבורים, הוא לא היה רוצה שנבזבז את הזמן על דיבורים" אמרה עם חיוך קטן ועצוב.
ניגבתי את הדמעות שלי ושלה שעוד לא התייבשו.
והלכנו עם כולם אל הקבר.
לא הפסקתי לבכות, אני ואוליביה מיררנו בבכי כשבנים חסונים מקיפים אותנו ובוהים עם מבטים שבורים בקבר.
יבבתי בשקט וקברתי את ראשי בכתפה של אוליביה כשהניחו את הארון בבור והתחילו לקבור אותו.
תומס הלך לעברנו ונישקתי את ראשה של אוליביה לפני שפניתי אליו.
הוא נשק לראשי והסתכל איך קוברים את החבר הכי טוב שלו.
מבטו היה שבור ורדוף.
וכאב לי לראות אותו ככה.
"תום" לחשתי הוא הסתכל אלי והמבט הרדוף התרכך כשראה את עיני הנפוחות.
"הכל יהיה בסדר" לחשתי.
הוא חיבק אותי חזק והנהן.
מבטו הקשיח וכל זכר לרגש התנקז ממנו
כשהגברים שהיו פה התחילו לעבור לידנו ודיברו עם תומס.
לחצתי על ידו של תומס לפני שהתנתקתי ממנו והלכתי אל המשפחה שלי.
חיבקתי אותם והודתי להם על שהם באו.
"כל הכבוד ילדה יפה שלי,אני רואה איך את תומכת בכולם" אמרה אמא כשחיבקה אותי.
חייכתי אליה בעצב והיא נישקה אותי.
כשהגברים התחילו לעזוב את תומס חזרתי אליו ומשכתי אותו בעדינות לבחוץ.
"לילד הבכור שלנו אנחנו נקרא ג'ס" אמרתי והוא חייך בפעם הראשונה היום.
"אז את כן הולכת להביא ממני ילד?" שאל.
"היה לך ספק?" שאלתי והוא הניד בראשו.
"ואם זאת תיהיה בת?" שאל בהתגרות וכמעט בכיתי מרוב הקלה,
כי הוא סוף סוף כמו הוא עצמו.
"אז נקרא לה ג'סטלינה" אמרתי מקבלת ממנו נביחת צחוק.
"אם הייתי יכול הייתי מתחתן איתך שוב" אמר ומשך אותי לנשיקה עדינה.
חייכתי בלי שליטה והוא צחקק.
"קדימה לבית" אמר ומשך אותי אל האוטו.
"מה? למה?" שאלתי.
"כדי להתחיל לעבוד על ג'ס הקטן" אמר וצחקתי.
"אתה בטוח שאתה רוצה היום?" שאלתי מעיפה מבט אל בית הקברות.
"תאמיני לי שגס היה רוצה שנעבוד על ילד כבר אתמול" אמר עם חיוך עצוב.
"אז קדימה" אמרתי הולכת אל האוטו.
"קדימה" לחש תומס

סוף דבר

עברו כמה שנים מאז אותו יום ארור.
ג'ון ומיה נשואים עם תינוק בדרך.
אוליביה היא אחת הנשים הכי מבוקשות בעולם.
מבוקשת בקטע טוב לא כמו אחיה הגדול.
בראיין יוצא עכשיו עם מישהי מהמאפיה של אבי.
וויל ממשיך עם הסטוצים.
לי ולתומס יש שתי ילדים.
לבכור קוראים ג'ס ולקטן קוראים ג'ק.
הם שובבים כנראה בגלל וויל שמבלה איתם הרבה ורגישים כמוני.
תומס התרכך עם השנים אבל רק אל המשפחה הוא נשאר אותו הדבר כלפי חוץ.
אני אוהבת את תומס כמו שלא אהבתי אף אחד כל חיי.
חידשנו את הנישואין מאז והן כבר לא עסקים אלא אהבה.

------------------------------------------------------------

אז זהו חברים אתם מאמינים שסיימנו את הסיפור??? אני לא מאמינה!!!
בזמן כתיבת הסיפור התאהבתי בקים ותומס מיליון פעם,תודה לכם שליוויתם אותי בזמן הכתיבה ואני מקווה שנהנתם מהקריאה.
אם אהבתם את הכתיבה שלי יש לי עוד סיפורים בפרופיל;
בחזרה לעבר.
סיפור אהבה טיפוסי.
קטעים קצרים.
מלכת מצרים.
מוזמנים לבוא לטיקטוק ולהגיד לי שבאתם מכאן
Wattpad_21572
ולאינסטגרם שלי
Wattpad_215730
אני אשמח לראות אתכם שם ❤