מה עם אהבה?

פרק 11

נ.מ קים
פאק פאק פאק זה לא קרה עכשיו.
אני בהלם מעצמי,מה את עושה קים?,
נשמתי עמוק ונזרקתי על המיטה.
אנחנו כמעט התנשקנו!!!,
אני כל כך מודה לטלפון של תומס שהוציא אותי מהטראנס שנקרא,
תומס נראה פאקינג סקסי,ושפתיו המלאות קראו אלי.
מטומטמת,אני כל כך מטומטמת.
הוא לא רוצה אותי!
הוא רוצה מישהי לזיין,מישהי לשחק בה.
לא מישהי לאהבה,הוא הודה בזה הוא לא יכול, ורוצה לאהוב.
אבל אני רוצה,אני כל כך רוצה שהוא יאהב אותי,לפחות קצת.
הגעתי להחלטה.
אני אגרום ללב שלי להפסיק לאהוב אותו,למה? כי הוא יכול להרוס אותי במו ידיו,הוא לא יודע מה זה אהבה,
הוא לא יודע מה זה זוגיות, הוא לא בנוי לזה,ואני לא מתכוונת להיות צעצוע של אף אחד.
למה הלב שלי בחר לאהוב דווקא אותו?
אני שנאתי אותו עד לא מזמן מתי הרגשות האלה הפכו לרגשות חיוביים? ומתי הם ניהיו כל כך חזקים?,
נרדמתי במחשבה על מה היה קורה אילו הטלפון לא היה מצלצל.
ושפתיו של תומס היו על שלי.
אעלק להפסיק לאהוב אותו.

                                   ***

"קים" קראה אוליביה.
"די אול" גנחתי בכעס.
"קים את צריכה לקום כבר צהריים" אמרה, צהריים?,גם מה היא עושה פה?.
"מה השעה?" מלמלתי בקול צרוד.
"שלוש" אמרה.
וודפאק? הייתי צריכה כבר לאסוף את השמלה.
"לכי תתעוררי על עצמך אני אלך להגיד לג'ול שתכין לך משהו לאכול" אמרה.
ולפני שהלכה נתתי לה חיבוק גדול.
"התגעגעתי" מלמלתי.
"גם אני,וציפור קטנה לחשה שלי שמשהו קרה אז אני רוצה פרטים אחרי האוכל" אמרה ויצאה.
ואני דידתי למקלחת מנסה להבין למה היא מתכוונת.
לכמעט נשיקה עם תומס, או לכמעט מלחמה עם תומס.
משום מה כל מה שקרה לי בזמן האחרון כלל את תומס,והייתי נחושה בדעתי לשנות את זה.
לא שכחתי את ההחלטה שלי אתמול, שגרמה לי לבחילה לא מוסברת עכשיו.
אני לא מבינה איך הוא פרץ את החומות שלקח לי חודשים לבנות.
ועוד עם מה, עם חיוך,מילים יפות,והתנהגות גסה?
הלב שלי נעשה רכרוכי מרוב בדידות!.
נכנסתי להתקלח שוטפת ממני את ההרגשות המוזרות שתקפו אותי כל הלילה.
למה לעזאזל כמעט נשיקה משבשת לי את המצב רוח,ואת ההיגיון הבריא שלי?.
"קים,תזדרזי" צעקה אוליביה.
מיהרתי לסגור את המים וניגבתי את גופי,הלכתי לחדר ארונות וחיפשתי מה ללבוש, בחרתי את זה.