Kidnapped

פרק 12- אכזבה

חשוב!!
לפני שאני מתחילה עם הפרק, אני באמת רוצה להגיד עד כמה חשוב לי שתצביעו או תגיבו..
אני לא מבקשת תשומת לב אבל אני לא יודעת אם יש מספיק שרוצים אם אמשיך את הסיפור או לא...
בואו נציב מטרה, 4 הצבעות! מתוך 20 קוראים כמעט לכל פרק, אפשר לעשות את זה.
אני לא אמשיך כנראה אם אני לא אראה שיש ביקוש, כי זה באמת ממש קשה לי...
אוהבת ובלי הרבה דיבורים, תהנו❤
ופליז אל תהרגו אותי בגלל השמות של הרחובות!!!!
סורי אם הפרק יצא קצת ממהר, השעה 11 בלילה ואני לחוצה להעלות לכם פרק

❤❤

--

'שש בדיוק. רחוב ויניגרט 23 שדרות עגבנייה עם חומוס. אל תאחרי.' הבטתי בהודעה שקפצה על מסך הטלפון שלי, ומיד שמטתי את כל הכביסה שהייתה בידי וצרחתי: "אמבר!!!"

וכצפוי, היא באה בספרינט כזה מהיר שכבר חששתי שהיא באה לרצוח אותי.
או שהיא באמת באה לרצוח אותי?
זאת אמבר, מי יודע לגביה.

"מה!!!! מה קרה!!!" היא צרחה כשהיא בדרך אליי.
בדרך היא מעדה על הכביסה ששמטתי מקודם. "איה." היא אמרה כמו תינוקת ושפשפה את הראש.

"עוד שנייה את עושה לי פה טוורק, קומי כבר מאדאם טוסו!" צרחתי עליה והיא התייצבה דום.
"שנייה... אני זאת שאמורה לכעוס עלייך! את יודעת איך קפץ לי הלב???? חשבתי בא לפה רוצח, או ש... או שיותר גרוע, בא לפה ג'וק!!" היא צעקה ותפסה בראשה עם ידיה ויללה כמו ילדה קטנה.

"אוי תשתקי כבררר!" אמרתי לה והיא שילבה ידיים בפרצוף עצבני מזויף.
נאנחתי, יודעת שהיא לא תדבר איתי עד שלא אתנצל.
"טוב נו, צדקת. הוא באמת הציע לי להתחתן איתו." אמרתי בכניעה.
"ידעתי!!!" היא צעקה ואז עשתה פרצוף מבולבל. "רגע, מי?" היא שאלה בתום ואני פרצתי בצחוק. כזאת היא אמבר, במילה אחת, פשוט מטומטמת.

היא שאגה כשהבינה לבסוף את משמעות הצחוק שלי וקפצה עליי, מתחילה להיאבק בי ולהפיל את שתינו על הרצפה, כשהיא יושבת על בטני ולא מפסיקה לדגדג אותי במבט רצחני ואני רק צוחקת כל כך חזק שאני בטוחה ששמעו את זה עד ארבסקיאנה הצפונית, או משהו כזה.

"טוב, טוב אני נכנעת!!" צרחתי בתחינה.
"פעם אחרונה שאני שומעת את זה!!!!!!!!!!" היא צרחה.
"שומעת את מההה??" צעקתי צוחקת.
"אה...." היא נעשתה מבולבלת ואני עוד יותר צחקתי והיא חנקה אותי במבט חזיר.
"אהההה.... אומייגד.. אני לא מצליחה לנשום... אימלה מה אני אעשה עכשיו יואו.." אמרתי בציניות מוחלטת.

"ארררגגג וואי אני שונאת אותך!!" היא צעקה וקמה ממני.
"סתמי את אוהבת אותי יותר אפילו מניקולאס." הרמתי אליה גבות.
היא הפנתה אליי מבט רצחני.
"אההההההה!!!!!" צרחתי מיד והסתובבתי, בורחת ממנה בכל רחבי הבית עם ידיים מונפות באוויר שמשתלשלות אחורה כל הדרך קדימה בזמן שהיא מאיימת על חיי וצועקת קללות.