פרק 15- אולי?

270 18 13
                                    


-נקודת מבט אלרועי-

"אז אתה אומר שבעצם אתה, מבקש ממני, להוציא את אחיך מהכלא ולעזור לכם לחלץ את אחותך?" סטיב שאל בקלילות והתרווח על הכיסא, כששם את ידיו מאחורי ראשו.

הנהנתי במבט רציני.
"ומה יוצא לי מזה?" הוא שאל ורכן לעברי.
נשענתי לאחור על הכיסא, וניסיתי להיראות קליל למרות שבתוך תוכי מתתי מפחד שידחה את ההצעה.

"תשמע, אלה שהפלילו את אריאל, היו המאפיה של דוד. אחרי שהמאפיה של לואיס הרגה את דוד, הם העבירו שליטה על אחותי." אמרתי ורכנתי קדימה, משחק טיפה עם הלשון בפי העוברת על שיניי ועם אצבעותיי לאות קלילות.

"אם... סתם נגיד," הבטתי בו. "היית לוקח למאפיה של לואיס משהו שהם מחשיבים כרגע כ'שלהם', הם היו מתעצבנים, נכון?" שאלתי בתחכום והוא הביט בי בהקשבה. "אני יודע שאתם אויבים." הרצנתי. "ובינינו, אני יודע שאתה רוצה נקמה על כל הסמים שהם גנבו ממך, אתה רוצה נקמה." לחשתי לו.

הוא המשיך להביט בי.
"אם תעזור לי לשחרר את אחותי ולהחזיר את השם של אחי, אנחנו נתחייב לך לעבודה. סמים, גניבות, הכל. אנחנו פה אחד, והמון ידיים. אני לא חושב שזו הצעה שכדאי לך לפספס." הצעתי והוא שתק במחשבה.

"חשבת כבר על תכנית להוציא את אחיך?" הוא שאל, וחייכתי, הוא הסכים לתוכנית שלי.

לתוכנית הנואשת שלי.

עבר כבר חודש וחצי מאז שראינו את השידור בטלוויזיה, שבו נועה אמרה לנו לחכות.

ואני לא מוכן לחכות יותר בידיעה שאחותי הקטנה מתנודדת בין מוות לחיים.

הגבול דק מידי,
ואני לא אתן שיגזרו אותו ביחד עם הלב שלי.

גם אם זה אומר שאצטרך להקריב את עצמי.

"אני לא חושב שכדאי להבריח אותו, אבל עם זאת, ערבון יהיה יקר מידי." עניתי. הוא רכן לעברי ושילב את כפות ידיו, מרפקיו נחו על ברכיו.

"ילד, אני לא עני. להפך. אני עשיר. מאוד עשיר." הוא הדגיש. הוא נשען לאחור כאילו מראה שכל העניין הזה הוא סתם עוד מקרה שגרתי ביום יום שלו, ופלט נשיפה.
"אני מוכן לשלם." הוא הציב.

הייתי די בהלם.
מדובר בסכום פה של לפחות מאה אלף שקל.

"סטיב, אתה בטוח?" שאלתי בחשש, למרות שהתפללתי שהוא יענה כן.
"המחיר לא זול, אני מודע לכך. אבל אתם תרוויחו לי הרבה יותר, נכון? אני מצפה לעבודה מלאה מכם..." הוא רמז.

"כן, סטיב, אני מבטיח לך שנעמוד במילה שלנו. אני יכול לסמוך על המילה שלך?" שאלתי למרות שידעתי שהתשובה ברורה, סטיב שומר הבטחות, הוא עומד במילותיו.
אם עובדיו או הלקוחות שלו לא עומדים במילותיהם, הוא רואה בכך עונש הרג.

"ילד, אני בן זונה אם אני לא עומד בהבטחות. שלח אותי לגיהינום, אני עומד במילה." הוא הדגיש כל מילה כשרכן לעברי, מושיט לי את ידו ללחיצה שנענתה בחיוב.

KidnappedWhere stories live. Discover now