חיחיחיחיחייייייייייייייי
ועוד בכזה יובש?
נפלתם בפח!!
זה לא היה הפרק האחרון לסיפור, וזה לא יהיה הפרק האחרון לסיפור.
כל כך סליחה שהעלתי את הפרק אחרי מלא זמן!!!
וסורי שהוא יצא קצר או משעמםםם
ושהייתי רעההה
אבלללל
אל תהרגו אותי, הכל מאהבה.
הנה פרק לשנה החדשה, תהנו❤
אוהבתתתתתת
--
התעוררתי בבהלה.
שפשפתי את פניי בחוזקה והרגשתי דמעות יבשות על לחיי.
יכול להיות שבכיתי כרגע מתוך שינה?
מביך.
הבטתי סביב, מנסה לעכל כל מה שהלך פה כרגע.
התחלתי להיכנס ללחץ מטורף.
ולאחר עשר דקות של התקפי לב, שאלות ופחד נכנסתי לחדר, מביט בהיסטריה סביבו עד שעניי עצרו.
עליה, על המלאכית הקטנה שלי.
היא הייתה נראית כל כך שלווה כשהיא ככה ישנה, ותהיתי לעצמי מתי בפעם האחרונה היא חשה שלווה.
אבל בטח גם זה פשוט מחומרים שהכריחו אותה להירדם.
רק קיוויתי שהיא לא בסיוטים כרגע כמו שאני הייתי.
זו הייתה השינה הכי נוראית שהייתה לי, סיוט נוראי.
אבל הייתי מעדיף לחלום אותו עוד מיליוני פעמים מאשר להתעורר למציאות הזו...
הייתי מעדיף לא להתעורר בכלל.
התיישבתי בכיסא שהיה ליד המיטה שלה, מוציא אנחה כבדה ועמוקה של תסכול ובעיקר של הקלה.
בהיתי בה כמה שעות טובות, פשוט בהיתי,
לא מסוגל להאמין לדבר היפה הזה שנמצא מולי כרגע.
קצב הלב שלה היה סדיר.
אני לא הולך לעזוב אותה.
בחיים לא.
המחשבות שלי נקטעו, כשקלטתי את האצבע של נועה זזה. מיד הזדקפתי.
"נועה?" אמרתי בשקט, מביט בעיניה שנפתחות באיטיות, וישר נעמד מול פרצופה כדי להסתיר את האור על מנת שלא תסתנוור.
"טום.." היא אמרה חלושות, בקושי שמעתי מאחר והייתה עליה מסיכת הנשמה.
פשןט בהיתי בה, מחייך חיוך טיפשי ומודה על כל רגע שאני והיא ערים יחד.
עניה התחילו לרצד לכל עבר בהיסטריה, והיא התחילה להתנשף, והצפצופים שעל המסך העידו על כך שפעימות הלב שלה נהיות יותר מהירות.
"היי היי, זה בסדר, אני פה, את בסדר." הכרחתי אותה להביט בי.
היא הביטה בי עם עניים פעורות, עדיין מתנשפת.
"תראי סביב, את איתי, את במקום בטוח, אין פה אף אחד חוץ ממני." ניסיתי להרגיע אותה ובאותה שנייה הרגשתי מדקרה בלב על כך שבאמת אין פה אף אחד מלבדי, האחים שלה לא פה.
יכולתי לדעת שגם היא חשה את אותו הדבר, מכיוון שעניה נמלאו דמעות.
"אני יודע." אמרתי לה. "הם יבואו, אני מבטיח. הם יבואו.." אמרתי לה, לא יודע ממש איך להגיד לבחורה שהרגע נחטפה במשך חצי שנה שאף אחד מלבד מי שמצא אותה לא בא לראות אותה.
YOU ARE READING
Kidnapped
Actionפעימות לב, מחשבות תוקפות, השכחה של שעה משתייה מופרזת. אהבה אסורה, רגשות מעורבים, ערב שישי בודד באוויר הקר של עיר האורות. טראומתית, משוגעת, הזויה, פסיכית. מי יתן וכל זה יגמר. אני זועקת לעזרה. באמצע חדר חשוך, גופי פועם מכאבים, לבי פועם מאהבה. איך אפשר...
