עמדתי מול המראה, בשמלה אדומה כהה שחבקה את הקימורים שלי בכל המקומות הנכונים. היא הגיעה עד קצת מעל לברכיי והייתה חסרת שרוולים.
״פאק, את יפייפיה.״ קול עמוק אמר מאחוריי, גורם לי לקפוץ מבהלה.
״השמלה הזאת נראת כאילו היא נתפרה בשבילך, אהובה.״
״אתה משוגע, יכולתי לחטוף התקף לב.״ אמרתי. ליבי פועם חזק כל כך שאני חושבת שהוא הולך לקפוץ החוצה מחזי, היישר אל תוך ידיו.
דריו תפס את מותניי וסיבב אותי בתנועה חלקה, כך שנותרנו פנים אל פנים. הוא קירב אותי אליו, חיוך פלרטטני על שפתיו. שפתו התחתונה מלאה מעט יותר משפתו העליונה, גורמת לזכרונות שפתיו הרכות על צווארי וגופי לחזור.
״לאן אתן יוצאות?״ דריו שאל. סיפרתי לו מוקדם יותר שאני ואדריאנה מתכוונות לצאת בערב, והוא אמר שאני צריכה לקחת איתי את כריסטיאן. לא רבתי איתו על זה, אני לא מטומטמת. אני מכירה את הסכנות. בתור בתו של הקונסיליירי, הרבה אנשים קינאו בי, ורצו ברעתי. הם היו הורסים אותי בשנייה אם יכלו.
עכשיו, כשאני נשואה לקאפו של ניו יורק, הרבה יותר מסוכן.
״אה, בר באזור.״ אמרתי ומשכתי בכתפיי.
דריו כיווץ את גבותיו ונענע בראשו.
״מסוכן מידי. תבואו למועדון הראשי. אני וניקו עובדים משם, היית שם כבר פעם אחת.״ כן, וזה לא בדיוק נגמר טוב.
״בריטני תהיה שם?״ שאלתי כשתמונה של הג'ינג'ית המקסימה והמתורבתת הופיעה במוחי. היא צריכה לעבוד על הנימוסים שלה.
״לא.״ דריו ענה ונשק לזווית פי.
״אוקיי״ אמרתי לו, וצחקקתי. שמתי את ידיי על חזהו ודחפתי אותו ממני בעדינות. הוא השמיע רעש זועף אבל עדיין שחרר ממני.
״אז תבואו?״ דריו שאל ושילב את זרועותיו אל חזהו הרחב.
״כן,״ עניתי לו וחייכתי.
״אתה תהיה שם?״ שאלתי.
״כן, אבל יש לי פגישה אז כריסטיאן ייקח אתכן.״
״אוקיי.״ אמרתי. למה העובדה שהוא לא יהיה איתנו מבאס אותי? אני אמורה להיות עם אחותי. זה אמור להספיק.
דריו נשק אל קודקוד ראשי וכשהתרחק סקר את גופי עם עיניו.
״את נראית כל כך טוב שאני רוצה להשאיר אותך פה לנצח ולקרוע את השמלה הזאת ממך.״ דריו אמר והסמקתי.
כדאי שהוא ישתוק, לפי שאני באמת אתן לו לעשות את זה.
״אדריאנה מחכה..״ אמרתי כשהטלפון שלי צלצל, מזכיר לי שמחכים לי.
״אוקיי. אם קורה משהו, כל דבר, אל תהססי להתקשר.״ הוא אמר.
״לא אהסס.״ עניתי וחייכתי אליו.
התרחקתי מדריו והרמתי את נעליי העקב השחורות שהתכוונתי לשים.
התיישבתי על קצה המיטה והושטתי את ידי לנעל, אבל ידו של דריו הקדימה אותי.
״אני רוצה לעשות את זה.״ אמר וירד על ברכיו מולי.
הנהנתי, אני לא סומכת על קולי כרגע.
הוא החזיק את רגלי בעדינות והניח אותה בתוך הנעל.
המגע העדין שלו. אני לא חושבת שאף אחד מכיר את העדינות שהוא מסוגל לה.
אחרי שהוא עזר לי לשים את הנעל השנייה, קמתי ופערתי את עייני.
״אתה עדיין כל כך גבוה.״ אמרתי בהתפעלות.
״ואת עדיין נמוכה.״ הוא אמר והסיט קווצת שיער מפניי.
גלגלתי את עייני והרמתי את הטלפון מהמיטה.
״אדרי שלחה לי הודעה. היא וכריסטיאן למטה.״ אמרתי והרמתי את מבטי, פוגשת בעיניו של דריו.
״ניקו לא איתה?״ הוא שאל.
״אני אשאל אותה.״ אמרתי.
אני: אדרי, ניקו איתכם?
אדריאנה: לא, הוא אמר שהוא צריך לעבוד. למה?
אני: אה, דריו שאל.
״הוא לא איתם, הוא אמר לאדרי שהוא צריך לעבוד.״
דריו הנהן והרים את הג׳קט שלו מגב הכיסא שליד שהמראה.
״הוא כנראה כבר במועדון.״ אמר לפני ששם את הג׳קט, הרים אותו מעט, חשף את הכיס הפנימי והכניס אליו שני אקדחים.
למה הוא צריך שני אקדחים אם יש לו פגישה?
לפני שהספקתי לשאול על זה, הטלפון שלי השמיע צליל הודעה, מזכיר לי שאדריאנה מחכה.
״בואי.״ דריו אמר ולקח את ידי, מוביל אותי אל מחוץ לחדר השינה.
YOU ARE READING
גבירת המאפיה
Romanceלילה אבאדו. בחורה בת 19 שממש לא מוכנה לנישואים. מאז שהוריה סיפרו לה שהם התחילו לחפש לה ארוס אפשרי העולם שלה התמוטט, והמרדנות לא איחרה להגיע. היא חגגה כל לילה אבל אף פעם לא הצליחה באמת להתקרב לאף אחד, בגלל טראומות העבר. כשהתבשר לה, שהחתן נמצא, הסיפו...
