גבירת המאפיה

פרק 16 ❤︎

התעוררתי כשהדלת נפתחה בשקט, אבל הצלחתי לשמוע אותה.
למדתי להקשיב לסביבתי טוב, לדעת מתי הוא בא. בדקתי מה השעה בשעון שליד מיטתי ורעד עבר בגופי. 4 וחמש דקות. זה הוא.
״לילה.״ שמעתי את הקול ששנאתי כל כך, אומר את שמי בלחישה. היה אפשר לחשוב שהוא מחפש את המאהבת שלו מהאופן שבו אומר את שמי.
עצמתי את עיניי בחוזקה והכנסתי את הראש מתחת לשמיכה. תנשמי, לילה. זה לא התקף לב. תנשמי. המשכתי להגיד שוב ושוב בראשי בזמן שהסדרתי את פעימות ליבי. תנשמי, לילה. זה לא התקף לב. תנשמי. הרגשתי את השמיכה זזה מעליי וידעתי מה עומד לבוא. תנשמי, לילה. זה לא התקף לב. תנשמי. ברודי משך את השמיכה כך שנותרתי בפיג׳מה, חשופה מולו. המשכתי לעצום את עיניי, מעמידה פנים שאין לי מושג מה קורה. הלוואי שלא ידעתי. ״לילה, תתעוררי.״ שמעתי אותו אומר וידעתי שאם לא אפקח את עייני, זה יהיה גרוע יותר. ״המממ?״

״את כל כך יפה ככה, אין לך מושג.״ ברודי אמר והחזיק בכתפיי בחוזקה,
מכריח אותי להשאר על ברכיי. אני כל כך עייפה. אחרי שהוא יגמור, אני אצטרך למצוא דרך לחסות את כל הפצעים והסימנים שהשאיר, למרות שזה קיץ. נמאס לי לשקר להורים שלי, כל כך נמאס לי.