Hating no. 41 (penwiil players 1)

פרק 10

פרק 10-
טליה-
אני ואיזבל ישבנו על הספה וחיכינו. שתינו סיימנו להתארגן למסיבת יום ההולדת של טרייס אלכסנדר תוך שעה קלה אבל החברה הכי טובה שלנו הייתה סיפור אחר. דידי החליפה תלבושות בזו אחר זו ועד שבחרה את השמלה היא לא הייתה מרוצה מהנעליים והשיער... הו השיער. אנחנו בינתיים החלטנו לשים על המרקע את הסרט החדש של שומרי הגלקסיה ולשרוף קצת זמן.
״את חושבת שנצא בקרוב?״ איזבל שאלה וסירקה באצבעותיה את שיערה הזהוב.
״אני מתפללת, איז״ מלמלתי והעברתי יד על השמלה השחורה שבחרתי.
איזבל נאנחה ונשענה לאחור בספה כאילו כבר החליטה שתקוותי הן לשווא. היא הייתה כמובן יפיפה כמו תמיד בשמלת מקסי סאטן בצבע ירוק זית. היא לא הייתה צריכה להתאמץ הרבה כדי להראות טוב. אני לעומת זאת לבשתי שמלה שחורה דיי פשוטה עם כיווצים שהסתירו את קימורי בטני וישבני. הידיים כוסו כמו שצריך והחזה שלי שלפעמים היה מטרד בפני עצמו רוסן על ידי החזייה התומכת שלי והבד של השמלה. זו הייתה השמלה הקבועה שלי ליציאות. לא יצאתי הרבה במיוחד לא למקומות שדרשו להתארגן אז העדפתי להיצמד למה שגרם לי להראות לפחות סביר. למה שהסתיר את מה שאחרים לא אהבו לראות.
״אני מוכנה!!״ דידי הכריזה כמה דקות אחרי והסתחררה בסלון בשמלה הורודה שלה.
היא הייתה מהממת בשמלה שבחרה כמו נסיכת דיסני. שערה הג׳ינגי הארוך היה מתולתל לשלמות והאיפור שלה היה על הנקודה. היא באמת השקיעה וזה ניכר. היא נשאה את עצמה בחן וביטחון עצמי שלי בחיים לא יהיו. היא הייתה מלאה והיא אהבה כל סינטנטר בעצמה. הלוואי שיכלתי להגיד שאני הרגשתי אותו דבר אבל.... אני הייתי קצת פחות בטוחה ממנה.
״את מהממת, דידס״ איזבל מיהרה לחבק אותה.
״אני יודעת. אנחנו הולכות להפיל חתיכים ברשת בנות! אתן מוכנות??״
״כן!!״ ההתרגשות שלה הדביקה אותנו.
״לא אתן לא. כי את לא לובשת את השמלה הזו, טל״ דידי שילבה את זרעותיה על חזה ונעצה בי מבט ביקורתי.
״דידס...״
״לא. את לובשת את השמלה הכחולה שקניתי לך. נקודה. אם לא תלבשי אותה אני איאלץ להתקשר לברואר ולבקש ממנו לבוא ולהביא איתו את ברנדון החמוד. כל יום למשך שאר השנה.״
דידי חייכה חיוך ניצחון מוטרף בזמן שאני ואיזבל החלפנו מבטים נואשים.
ברואר, אחיה הגדול של דידי היה שחקן פוטבול והיו לו חברים שהיו שחקני פוטבול. מעטים מהם היו דוחים כמו ברנדון. הוא היה חסר עצם בלשון וחסר רחמים. הוא היה אוהב לעקוץ אותי בכל הזדמנות ולרדת אליי רק כדי שיוכל אחר כך לשלוח לי באינסטגרם הודעות סליזיות עם הצעות מיניות שאמורות להשאר במחשכים. הוא היה טיפוס נאלח.
״קדימה, לכי להחליף!״ דידי כמעט דחפה אותי אל עבר המדרגות.
רציתי להתנגד אבל ידעתי שאין ברירה. דידי לא תקבל לא כתשובה ואין סיכוי שאני סובלת את ברנדון אפילו לא שנייה אחת. בלית ברירה עליתי לחדר והחלפתי לשמלה הכחולה שדידי קנתה לי במתנה אתמול. עמדתי מול המראה ולא ידעתי מה אני חושבת. השמלה הייתה לא רעה כשלעצמה. הצבע הכחול הכהה החמיא לעורי השחום והמחשוף היה קצת סקסי מידי. הידיים והרגליים שלי הרגישו חשופים מידי אבל החלטתי לשחרר את זה. זו רק מסיבה אחת. כמה שעות של אי נוחות. שם זה יגמר. אני אזרוק את השמלה במחשכי הארון שלי ואחזור לטייצים וטי שירטים גדולים שיסתירו את הזוועה שנקראת הגוף שלי.
בלי לתת לעצמי הזדמנות להתחרט ירדתי למטה. דידי ואיזבל היו נחמדות מידי וחילקו לי מחמאות שלא ממש האמנתי להן. ואז הזמנו את האובר שיקח אותנו לבית ההוקי. כשהגענו המסיבה כבר התחילה. מוזיקה נשמעה מהבית בקולי קולות והיה ברור שיש בפנים מלא אנשים. כמה אנשים היו גם בחצר הקדמית ועל מדרגות הכניסה ישבו כמה בנים שעישנו סיגריה מגולגלת.
״מסיבה בבית ההוקי, או מיי גאד״ דידי התרגשה מידי.
״יאיי״ איזבל צהלה בחוסר חשק מוחלט.
הבית היה דיי גדול ובפנים אנשים שתו, רקדו, אכלו וקיימו אינטראקציות זה עם זה. חלק עשו את זה באמצעות שיחה או ריקוד ואחרים פשוט דחפו איברים לאיברים של אנשים אחרים.
דידי הובילה אותנו לשולחן האלכוהול וחילקה לנו שוטים של נוזל שקוף.
״לחיי חיי הסקס הגוססים שלנו שהיום יקבלו החייאה!״ היא קראה בצהלה.
הורדנו את השוטים והרגשתי את הגרון שלי עולה באש. זה היה השוט הראשון והאחרון לערב.
״היי יפה, מה קורה?״ הבחור הראשון לערב ניגש לאיזבל בזמן שחיכינו לחבית הבירה.
״קוראים לי איזבל והכל טוב ואני ממש לא מעוניינת״ איזבל חתכה אותו במהירות וביעילות.
הוא נסוג לאחור מהר ולא טרח לזרוק אפילו מילה.
״איז!״ דידי הכתה את זרועה.
״אוו! מה??״
״בחור חמוד הרגע התחיל איתך! למה את כזו אנטיפתית?״ דידי נעצה בה מבט נוזף.
״אני לא מעוניינת. לא באתי בשביל זה״ היא הנידה בראשה.
״אז בשביל מה באת?״
״בשבילך, דידי״.
דידי נאנחה אבל לא התווכחה עוד. עד שהגענו לראש התור שני בחורים נוספים התחילו עם איזבל שסירבה להם. למזלה שניהם הבינו את הרמז מהר והלכו לחפש להם הרפתקה במקום אחר. דידי לעומתה כבר הספיקה לפתח שיחה קולחת עם בחור חמוד שניגש אליה עד שהגענו לראש התור.
הבחור שחילק את הבירה מיד בהה באיזבל כאילו בחיים לא ראה בחורה לפניי.
״היי... מה אני יכול להציע לכן,יפות?״ הוא חייך חיוך מלא שיינים לבנות.
״בירה בבקשה״ דידי שלחה לעברו חיוך ידידותי.
״אני ג׳ורדן לינד, הקפטן העתידי של נבחרת ההוקי. זו פעם ראשונה שלכם בקאסה דלה קבוצת ההוקי?״
״כן״ עניתי ביובש.
״נעים להכיר. ואתן?״
״אני דידי, זו איזבל וזו טליה״ דידי הציגה אותנו.
״חבל שהגעתן רק עכשיו... אם הייתי יודע שקיימות בנות יפות כאלה איפשהו בקמפוס שלנו היינו נפגשים מזמן״ הוא דיבר ברבים אבל עיניו היו מרוכזות באיזבל.
״אחי, מה עם הבירות??״ מישהו שעמד מאחורינו בתור צעק.
״ניפגש בסביבה, אה?״ מבטו עדיין היה דבוק לאיזבל כשהגיש לנו את הכוסות.
״ברור״ דידי כמו תמיד חייכה באדיבות.
אחר כך דידי שכנעה אותנו ללכת לרחבה. היא רקדה עם הבחור שהתחיל איתה בתור לבירה והיה נראה שהיא נהנית מאוד ואילו אני ואיזבל רקדנו יחד. המוזיקה הייתה לא רעה ואחרי כמה דקות השתחררנו והתחלנו לרקוד בחופשיות.
כמובן שכמו דגים טורפים שמריחים דם במים שובל של גברים התחילו לנסות להידחף אלינו בעיקר כדי להגיע לאיזבל.
״עוף מכאן לפני שאני בועט לך בפרצוף, אוורט!״ הבחור הנדבק התורן שהיה הכי עקשן וניסה בפעם השמונים לשלוח ידיים אל איזבל הועף מאיתנו באופן רישמי על ידי בחור בלונדיני גבה ורחב שנראה מוכר באופן מעורפל. היה ברור שהוא יחטיף לו אם הוא לא יסתלק.
״חתיכת זבל, אידיוט״ הוא סינן כשוידא שהבחור נסוג ונעלם לו.
״לא היית צריך. אני מסתדרת.״ איזבל הזעיפה פנים לעברו.
״אף אחד לא יטריד אותך במסיבה הזו, שמש קטנה״ הוא אמר בביטחון בלי להתרשם מהזעף שלה.
״תגיד את זה לאלה שכבר הטרידו אותי במסיבה הזו״ היא גיחכה.
להפתעתי הוא תפס את ידה בחוזקה ובלי לתת לה הזדמנות להגיב הוא משך אותה אל עמדת המוזיקה שבה עמדו שני רמקולים ענקיים ובחור עם טלפון שכנראה היה אחראי על השירים. לפתע המוזיקה כבתה והבחור שהיה אחראי על השירים נתן לבלונדיני את המיקרופון. כולם מיד בהו בו. איזבל נראתה בהלם מוחלט.
״היי חבר׳ה אני מקווה שאתם נהנים!!״ כולם הריעו באישור.
״מזל טוב לטרייס שלנו! בהזדמנות זו אני רוצה לתת לכם תזכורת שמי שינסה להטריד בחורות במסיבה הזו יעוף מכאן ולעולם לא יוזמן למסיבה כל עוד הוא לומד כאן! אני ברור?!״ אנשים שוב הריעו בתגובה.
״ובמיוחד מי שיטריד את הבחורה הזו! אף אחד שהיא לא מעוניינת בו לא יתקרב אליה! זו הוראה שאתם מוזמנים להפיץ! תהנו חברים!!!״
המוזיקה חזרה להרעים בשיאה. דידי ואני עמדנו זו לצד זו בהלם מוחלט.
״מה לעזאזל קורה פה?״
״נראה לי שעכשיו מאט לונגהורן הכריז פחות או יותר בעלות על חברה שלכן״ הבחור של דידי מלמל וכרך את זרועו סביב מותנה.
״הכריז בעלות? היא לא חפץ אתה יודע״ נהמתי.
״לא אבל כולם יודעים לא להתעסק איתה עכשיו״ הוא משך בכתפיו.
״חבל שזה היה צריך להגיע לזה והם לא מבינים את המילה לא״ מלמלתי.
״איזבל! חכי לאן את הולכת??״ מאט רדף אחרי איזבל שנראתה נסערת ורצה אל היציאה.
״אני אתפוס אותה״ הכרזתי והשארתי את דידי מאחור.
ניסיתי ככל יכולתי לפלס דרך בהמון ולהגיע לאיזבל אבל היא ומאט כבר הגיעו לדלת. עד שאני הגעתי הם כבר היו במעלה הרחוב בדרך שמובילה אל בנייני הדירות שבהם התגוררנו. אני התכוונתי לרדוף אחריהם אבל גוף מסיבי חסם את דרכי בדלת הבית.
״תן לי לעבור!״ נהמתי והרמתי את מבטי אל הבחור שהחליט שהוא רוצה למות היום.
קונרד. זה היה קונרד. הוא היה לבוש בטי שירט לבנה ומכנס אלגנטי בצבע בז׳. השרירים בידו התכווצו כשהוא הניח את את זרועו על משקוף הדלת. הוא היה.... קרוב מידי. יכלתי להריח את הבושם הגברי שלו ולחוש בחום גופו. זה היה מוזר. מוזר מידי.
״תני להם לפתור את זה לבד״ הוא לא נראה מתרשם במיוחד מהעוינות שלי.
״אין להם שום עניינים לפתור! חבר שלך חתיכת חמור!״
קונרד צחק. אלוהים למה הוא חייב לצחוק ככה? זה עולה לי על כל עצב אפשרי.
״מה שנכון נכון... מת׳יו יכול להיות חמור אבל הוא יכול גם לתקן את הטעויות שלו. תני לו הזדמנות, דיאז״ הוא הניח את ידו על כתפי שהייתה למעשה חשופה מלבד רצועת השמלה הדקיקה.
״זה לא התפקיד שלי לתת הזדמנויות. אני צריכה לשמור על איזבל״ אמרתי בנחישות.
״לא את לא. איזבל ילדה גדולה. אנחנו נחזור למסיבה עכשיו״ ידו צנחה לזרועו ואחזה בה בקלות.
אצבעותיו היו מחוספסות וחמות. היד שלו מסיבית וגדולה. הרגשתי פיצוצים קטנים של חום לאורך כל גופי מהנקודה שבה נגע בי.
״קון אתה לא יכול...״
״אבל אני כן. אני מבטיח לך שאיזבל תהיה בטוחה עם מאט. עכשיו תני לי לדאוג למורה האהובה עליי״ הוא שלח לעברי חיוך שובב.
״אני לא צריכה שידאגו לי״ הנדתי בראשי.
״אני יודע ובכל זאת תני לי לעשות את זה״ עכשיו הוא אחז בידי.
הלב שלי קפץ בחזי כשהוא עשה את זה.
הרגליים שלי הלכו אחריו. המוח השתתק. אלוהים מה קורה לי? האם איבדתי את שפיות דעתי? ולאן לעזאזל הוא לוקח אותי??