Hating no. 41 (penwiil players 1)

פרק 24

פרק 24-
קונרד-
שיר ראפ של קארדי בי הדהד בקול מהרמקולים כשמולי שתי שפנפנות הוקי ניסו למשוך את תשומת ליבי על ידי ריקוד פרובוקטיבי. אני נסיתי להסתכל מעבר לכתפיים שלהן כדי שתהיה לי נקודת תצפית על דלת הכניסה. מאט נחת על הכיסא לידי והתנשף בזמן שהזמין בירה. הצצה לעברו גילתה לי שהיה מרוח לו ליפסטיק ורוד זועק על השפתיים ועל הצוואר.
״התמזמזת עם בובת ברבי נמסה או משהו?״
הוא הביט בהשתקפותו באחת מהמראות שנתלו מאחורי הבר.
״פאקינג שיט״ הוא הניד בראשו והתחיל לנגב את עצמו במפיות.
בדיוק אז ראיתי אותן מפלסות את דרכן מכיוון הכניסה. דידי הייתה בראש עם תלתליה הג׳ינגים הגדולים מהחיים לבושה בשמלה שחורה, מיד אחריה איזבל לבושה במכנסי חאקי וגופיה לבנה, קצת מאחוריה קייטי לבושה בג׳ינס וטי שירט של האנה מונטנה עם לבבות סגולים נוצצים ואחרונה והכי הכי חביבה טליה. התלתלים שלה מבריקים ויפים והלוק הרוקיסטי שהיא נוהגת כנראה ללכת עליו בלילות הקריוקי גורם לזין שלי להעמד. היא יפיפה בחצאית מיני שחורה וחולצה שחורה מנצנצת עם מחשוף מושלם. אלוהים מתי אפשר כבר ללכת מפה ולפגוש מקרוב את הגוף שהשתוקקתי אליו כבר ימים ארוכים.
נוריתי כמו חץ מקשת של יורה מיומן היישר אליה.
״היי קון״ החיוך שלה היה זעיר אבל הרגשתי כאילו הוא מצליח להאיר את אפלוליות הבר.
״היי מותק איך היה ערב קריוקי עם החברים?״
האמת הייתה שלא סבלתי את חבורת החנונים המעריצים שלה אבל הקריוקי עשה לה טוב כך שנאלצתי לסתום את הפה ולפרגן לה. גם אם רובי מסניף השיער עורר בי את הרצון להכניס לו מקל הוקי לתוך הראש.
״בוא לא נדבר על זה עכשיו״ היא משכה בכתפיה וחיבקה אותי.
החיבוק היה מפתיע אבל אני אימצתי אותה לחיקי ונתתי לה נשיקה על הראש. באמת היה לה ריח פנטסטי בשיער של וניל ואפרסק.
״כמה פתאטי זה יהיה לומר שהתגעגעתי אלייך למרות שראינו אחד את השנייה היום בבוקר?״ לחשתי באוזנה.
״פתאטי מאוד. בגלל זה אתה צריך להזמין לי קוקטייל של בנות״ היא ציחקקה.
חיבקתי את מותניה והובלתי אותה לבר שם כבר ישבו הבנות. מאט נדחק לפינה ונראה אומלל משהו כששאריות האודם הורוד זרחני היו מרוחות על פניו.
הזמנתי לה מרטיני תות ועיניה אורו כשהמשקה הורוד זרחני הוגש לה כאחר כבוד.
״זה טעים״ היא הכריזה אחרי שלקחה לגימה ארוכה.
״אני יודע. פעם אחת שיצאתי לבוסטון מישהו ניסה להתחיל איתי והזמין לי כמה כאלה עד שהוא הבין שהדבר היחיד שיצא לו ממני זה טפיחה על השכם״ משכתי בכתפיי.
״אז היופי הזה עובד גם על גברים, אה?״
״אני לא אכחיש שזה יתרון״
״אתה שחצן, ג׳וסט״ דידי תקעה לי מרפק בצלעות.
״כן, אתה שחצן״ טליה הסכימה.
״אבל את אוהבת את זה״ הסטתי את תלתליה מאחורי אוזנה ורכנתי קדימה כדי שאוכל להביט בעיניה הכהות.
״אולי״ היא היתממה למרות ששנינו ידענו את התשובה האמיתית.
״קונרד!!״ קול צפצפני הרעים לצידי ונאלצתי לעמוד פנים אל פנים מול פליסטי ברנס.
פליסטי הייתה מהבחורות שקראנו להן הפנתרות. הן התבייתו על המטרה, צדו אותה בנחישות ואז סירבו לשחרר נועצות את ציפורניהן עמוק בטרף שלהן.
כמעט נפלתי ברשתה בשנה שעברה אבל אז העונה התחרבנה לנו ולא היה לי זמן או רצון להתעסק עם אף אחת וככה הצלחתי לחמוק.
״היי פליסטי״ חייכתי חיוך קפוץ.
״חוגגים את תחילת העונה, אה?״
הנהנתי.
״אה ואני רואה שאפילו הבאת את הידידה שלך״ היא שלחה חיוך פלסטיק מזויף לטליה והעיפה מעבר לכתפה את שיער הבלונד המשיי שלה.
״היא לא ידידה שלי״ חיבקתי את כתפה של טליה.
״חשבתי ככה״ היא זרקה מבט מזלזל לטליה וגיחכה.
״היא חברה שלי״ בלי לחשוב יותר מידי הטבעתי נשיקה רכה ומתוקה על שפתיה והרגשתי את המתח נמוג מכתפיה.
״אני לא מאמינה... היא החברה שלך?״ גבותיה של פליסטי התכווצו כאילו אין לה מושג על מה אני מדבר.
״שמעת אותי״.
״אוקיי... שיהיה לכם בהצלחה״ החיוך הקטן על פניה איחל הכל חוץ מהצלחה.
היא הסתובבה והזמינה את המשקה שלה. אני החזרתי את מבטי לטליה שנראתה כאילו היא עומדת להקיא.
״את בסדר?״ לחשתי באוזנה.
היא הנהנה ולגמה את שארית המשקה שלה.
״עוד אחד״ הזמנתי לה עוד משקה.
היא שתתה ומבטה עקב אחרי פליסטי שהתאחדה עם חברותיה שבלטו בלבוש החגיגי מידי לפי בי. הן התלחששו ואז שלחו אלינו מבטים והמשיכו להתלחשש. הן צחקו. יכלתי לדמיין איך השיחה הזו התנהלה והתחשק לי פשוט להקיא עליהן.
במקום זאת חיבקתי את טליה אליי מצמיד אותה לחזי.
״תודה שבאת. הכי כיף לי שאת כאן״ מלמלתי לשערה.
״אני רוצה עוד קוקטייל״.
אחרי עוד 2 קוקטיילים צבעוניים היינו ברחבה עם דידי, מאט ושאר החברים. היה ברור שטליה שתתה יותר מידי אבל שמחתי לראות שהיא השתחררה ולא התייחסה למבטים מהאנשים החטטנים מסביב. ובמיוחד מפליסיטי והחברות המטופשות שלה. אחרי כמעט שעה של ריקודים, צחוק ואוירה טובה הגיע הזמן לזוז. הזמנו מוניות קמפוס ונסענו לבית. טליה חיבקה את זרועי בזמן שהתנדנדה כל הדרך לחדר שלי.
היא נפלה על המיטה שלי בחבטה ועצמה את עיניה. אני הורדתי לה את הנעליים בעדינות ואז הורדתי את הנעליים שלי והחולצה והוספתי אותה לערימת הכביסה על כיסא המחשב שלי.
״מותק...״ נשכבתי לצידה וליטפתי את פניה.
״שכבת איתה?״ השאלה תפסה אותי לא מוכן.
״מה?״
״שמעת אותי. שכבת עם פליסטי?״
נשכתי את שפתי. ידעתי שיגיע הרגע שאצטרך לעמוד מול השטויות שעשיתי לאורך השנים אבל קיוויתי שזה לא יהיה היום.
״כן״.
״אתם מתאימים״ הקביעה שלה שוב הצליחה להפתיע אותי כמו שחקן מיומן על הקרח שעושה הטעיה.
״את חושבת שאני והכלבה הזו מתאימים?״ אפילו אני הצלחתי לשמוע את הכאב בקולי.
״שניכם יפים״ היא הביטה עליי ועיניה היו מלאות בעצב.
״וזה אומר שאנחנו מתאימים?״
״זה אומר שהיא מתאימה לך יותר משמנה מכוערת כמוני״.
הלוואי שיכלתי להסביר לה כמה המשפט הזה שבר את הלב שלי. הלוואי שלא הייתי צריך לשמוע אותו. הלוואי שפליסטי הייתה מתאדה באויר ולא פוגעת ככה בבחורה שלי.
התרוממתי לתנוחת ישיבה וכך גם היא. עיניה הכהות, הגדולות והיפות נצצו מדמעות עצורות. אחזתי בפניה ומשהו בבטני התהפך והתכווץ.
״אני רוצה להגיד לך שאת האישה הכי יפה בעולם בעייני, טליה דיאז. הלב והנשמה שלך ענקיים ואיך שאת נראית מהתלתלים היפים, לפנים העגולות, העיינים הכהות והגדולות, הישבן הסקסי והעגול, החזה השופע, הבטן הלא שטוחה... היריכיים שלך... את אלילה בעייני. לא אכפת לי מה פליסטי המטומטמת חושבת או החברות שלה או החברים שלי. הם לא חיים את החיים שלנו אלא רק אנחנו. אל תיתני להם להרוס לנו.״
״קון...״
״הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו השבועות האחרונים זו את. כמה אני רוצה אותך, כמה אני זקוק לך... אני רוצה לבלות איתך, לצחוק איתך, לדבר איתך, לנשק אותך, לגרום לך להרגיש טוב. פליסטי הייתה לעונג רגעי ואחר כך רק הייתי חושב על איך להעיף אותה. איתך זה הפוך... אני לא מצליח לשבוע מהשיחות שלנו, מהדרך שאני מרגיש כשאת שמה עליי את ידיך ומנשקת אותי״.
עכשיו הדמעות זרמו באופן חופשי. בהתחלה הנחילים היו דקיקים ואז היא התנפצה לרסיסים ובכתה מעומקי הלב. אני אספתי אותה לחיקי וצפיתי בה מתפרקת בבכי עמוק. הרגשתי כל כך פאקינג רע. לא הבנתי למה אנשים היו כל כך מרושעים. למה הם גרמו לבחורה הכי מדהימה שהכרתי לסבול ככה.
״א... אני מצטערת... אח... אחרי מ... מה מה שקרה בקריוקי זה...״ המילים שלה נמוגו לתוך הבכי.
אני רק חיבקתי אותה ונתתי לה להרגע. אז הבאתי לה טישו ובקבוק מים קרים. לאט לאט הסערה שכחה למרות שעיניה עדיין בערו מעלבון ועצב.
״תספרי לי מה קרה בקריוקי״ ביקשתי אחרי שהיא שתתה מעט.
והיא סיפרה לי בקול רועד, לאט. הדופק שלי עלה עם כל מילה ומילה והמזג החם ששמור לשחקני הוקי התלקח במהירות.
״חבורת פאקינג לוזרים!״ נהמתי.
״קון...״
״בבקשה אל תגני על האפסים האלה! מי הם שידברו עלייך ככה? אני עומד להתפוצץ! חנונים חסרי חיים!!״ הכיתי באגרופי את המיטה.
״לא רק הם חושבים ככה״ היא הנידה בראשה.
״אני צריך שתכניסי לך את זה טוב טוב לראש טליה אלגריה דיאז לא אכפת לי מה אף אחד חושב חוץ ממך וממני. את מבינה?״
הנהון קטן.
״שאלתי אם את מבינה?!״
הנהון תקיף יותר.
״שאלתי. אם. את. מבינה?!״
״כן״.
ואז תפסתי את פניה ונישקתי אותה. לא... זו לא הייתה נשיקה. זו הייתה פאקינג זעקה. זו הייתה פאקינג דרישה. זו הייתה פאקינג קביעה. את שלי, טליה. אני שלך. וזהו זה.
״הו אלוהים״ היא התנשפה.
״אני רוצה אותך, טל״ לחשתי ושאפתי את ריח הוניל והאפרסק המתוק.
״אני...״
״אני רק צריך שתאמיני בנו ותני לי הזדמנות להוכיח לך שאת האחת שאני רוצה וצריך״ נישקתי אותה שוב.
קירבתי אותה אליי עד שהיא ישבה בחיקי. נישקתי אותה נשיקה עמוקה והיא נישקה אותי חזרה. ידיה נחו על עורי החשוף והרגשתי איך אני נמס תחת מגעה.
״אני מצטערת, קון... אני מנסה להלחם בשדים האלה אבל לפעמים... לפעמים הם מנצחים״ היא לחשה כשמצחה צמוד לשלי.
״נלחם בהם יחד... חוץ מזה מי יאמין שבחורה חכמה ומדהימה כמוך תצא עם שחקן הוקי אידיוט וחסר מוח כמוני״ ליטפתי את תלתליה היפים.
היא צחקה את צחוק הפעמונים שלה. הלב שלי החסיר פעימה.
״מי יאמין באמת״ היא הנידה בראשה והתכרבלה בחיקי.
וזה היה מספיק בשבילי. רק קיוויתי שזה לא ישבור אותנו. דעות מיותרות של אנשים מיותרים שלא הכירו ולא הבינו אותנו.