Hating no. 41 (penwiil players 1)

פרק 26

פרק 26-
טליה-
״עשית סקס״ דידי קבעה ברגע שהניחה עליי את עינייה.
״דידי...״
״זו לא שאלה. עשית סקס. עם קונרד ג׳וסט״ דידי חייכה ומרחה על שפתיה ליפגלוס ורדרד.
״כן״ הודיתי.
״וזה היה טוב... נכון?״
״כן״.
״הוא גזר גמדי או גזר או חציל?״
״לא״
״הוא קישוא?״
״דידי. מספיק.״
״היי זו שאלה לגיטימית!״ היא נחתה על הספה לידי.
״לא זו לא. אני רק אומרת שזה היה טוב. זה לא הוגן כמה שזה היה טוב״ נמסתי לתוך הספה והסנפתי את הריח של הג׳קט של קונרד.
״הוא אליל סקס, זה היה צפוי״ היא נראתה כמו החתול שאכל את השמנת.
הנדתי בראשי כשהטלפון שלי צלצל.
״הלו?״
״שתית כבר קפה?״
״עדיין לא. השיעור הראשון שלי מתחיל עוד שעתיים״
״אני יכול להזמין אותך לקפה ומאפה?״
״כן אבל יש לי תנאים״
״איזה תנאים?״
ראיתי את דידי בוהה בי אז הבנתי כמעט זינקתי מהספה ומיהרתי לסגור את הדלת של חדר האמבטיה אחרי כדי שאוכל לקבל קמצוץ של פרטיות.
״התנאי הראשון הוא שאני רוצה להחזיר לך על הטובה שעשית לי הבוקר״
״אני לא מתווכח על זה״.
״התנאי השני הוא שאני שומרת על הסוויטשירט שלך״
״הוא שלך מעכשיו״
״התנאי השלישי הוא... טוב הוא בעצם לא תנאי הוא יותר אמירה״
״אני מקשיב״
״אני אוהבת אותך. לא אמרתי לך הבוקר כי היינו עסוקים ב... המממ... דברים אחרים... אבל תודה שנתת לי להרגיש כאילו אני הכי יפה בעולם. זה גרם לשדים שלי לסתום את הפה. הראית להם מה זה״.
״כמה זמן יקח לך להיות מוכנה?״
״עשרים דקות״
״אני בחוץ״
״אני אעשה את זה תוך רבע שעה״
וככה למרות שהגוף שלי לא בדיוק התאושש מהלילה התקלחתי מהר, התלבשתי והתארגנתי זורקת עליי את הסוויטשירט שלו. הבנות ישבו לאכול ארוחת בוקר.
״את כבר הולכת?״ איזבל שאלה מעל קערה של לאקי צ׳ארמס.
״יאפ. אני... פוגשת את קון״ משכתי בכתפיי.
״גלואו של אחרי סקס״ דידי חייכה חיוך רחב.
״גו גאט איט, טל״ איזבל קרצה לי בשובבות.
״שיהיה לכן יום טוב״ ציחקקתי וקטפתי את התיק שלי שהיה תלוי על וו בכניסה לבית.
הוא חיכה לי כפי שהבטיח נשען על הרכב שלו. הייתי בזרועותיו כל כך מהר והוא חיבק אותי חזק. היה לו ריח טוב והרגשתי שכל האנרגיות שבזבזתי אתמול חוזרות אליי במפתיע.
״אפרסק ו-וניל. פאק מי״.
״אני אקנה לך במתנה את השמפו שלי״ צחקתי.
הוא תפס את פניי ונישק אותי על השפתיים. חזק. זה הרגיש כל כך טוב.
״אני אוהב אותך, טליה דיאז. הלילה היה הלילה הכי טוב שהיה לי כבר הרבה מאוד זמן. תודה שסמכת עליי ותודה שלא נתת לקולות של אנשים לא רלוונטים להרוס לנו. ולמקרה שלא הבנת את זה אתמול בלילה אני שרוף לך על התחת, טוב?״
״טוב״ הסכמתי כשהוא מחץ לי את הישבן בשתי ידיים גדולות.
הנסיעה לפנוויל קפה הייתה הנסיעה הכי טובה שהייתה לי בחיים. הנחתי את ראשי על כתפו של חבר שלי ושרתי עם קייטי פרי על חלום נעורים וביונסה על אהבה בפסגה.
הגענו לקפה והוא פתח עבורי את הדלת. היה לו ריח כל טוב ולא היה אכפת לי בכלל רק להתחבק כשחיכנו בתור לקפה שלנו.
״היי אחי מה קורה?״ בלייר מקורמיק קפטן נבחרת הפוטבול היה הראשון לומר שלום לקונרד.
כמובן שהוא לא היה האחרון. התור היה מלא באנשים שהכירו אותו ורצו בקרבתו. מבנות מצחקקות עד לחברי אחווה, אתלטים אחרים וכל מיני אנשים שונים ומשונים. הוא היה פופולרי. יקח לי זמן להתרגל לזה אבל נראה שקונרד היה מורגל בזה. הוא היה טוב עם אנשים וזה אחד הדברים שאהבתי בו.
״בוקר טוב! מה תרצו להזמין בבוקר המלבב הזה?״ הבחורה מאחורי הדלפק שאלה בחיוך ענק ומגושר.
״אני אקח אמריקנו גדול בלי סוכר ומאפה שקדים את יודעת מה? תעשי את זה 2 מאפי שקדים״ הוא חייך וטפח על בטנו המשורגת בשרירים.
״אני אקח לאטה קטן עם כפית סוכר וקאפקייק קינמון״.
״הו זה נשמע טוב! אפשר גם אחד כזה!״
למה קצת בא לי לנשק אותו עכשיו?
׳בא לך לנשק אותו כל הזמן׳ הקול בראשי מגחך בציניות.
״ברור! מזומן או אשראי?״ הבחורה מאחורי הדלפק המשיכה לחייך כאילו השמש זורחת היישר מתוכה.
״אני אשלם. תחכי לי בתור של הקבלה?״
הנהנתי ונשקתי ללחיו באיפוק אדיר יש לציין לפני שניגשתי לצד השני של הדלפק שם מקבלים את ההזמנות.
בזמן שהתחלתי לצד השני וקונרד היה עסוק בלהוציא את ארנקו הבחורה מאחורי הדלפק הצביעה עליו ואז נתנה לי אגודל מעלה וסימנה באמצעות פיה ללא קול-׳יו גו גירל׳.
ציחקקתי כי תהיתי כמה בנות חושבות את זה? שקונרד הוא איזה הישג בלתי רגיל עבורי?.
לא היה משנה מי חשבה ככה בשבילי הוא לא היה הישג... הוא היה הפתעה נהדרת ובלתי צפויה.
הוא הצטרף אליי בתור ותוך כמה דקות קיבלנו את הדברים שלנו. התיישבנו במקום הפנוי הכמעט יחיד בירכתי בית הקפה העמוס לעייפה בבקרים.
״את יודעת שדידי שלחה לי הודעה הבוקר?״ הוא הרים גבה ונגס במאפה שלו.
״באמת?״
הוא הנהן והוציא את הטלפון שלו.

דאלאס חברה של טל:׳לא משנה מה עשית הלילה תמשיך לעשות את זה!׳
דאלאס חברה של טל:׳ואם תאכזב אותה אתה יודע מה יקרה׳
דאלאס חברה של טל:׳☠️☠️☠️׳

״היא מטורפת״ צחקתי.
״אבל היא שומרת עלייך ולכן אני בעדה״ הוא משך בכתפיו.
״היא בהחלט שומרת עליי״ הסכמתי.
דידי הייתה חברה שכל אחד רצה. היה לה לב ענק והיא עודדה אותי והייתה שם בשבילי כל הזמן. אהבתי אותה כמו אחות.
אני וקונרד בילינו בבית הקפה חצי שעה נעימה ודיברנו על הכל ועל כלום. הוא נהנה ממאפה הקינמון ונשבע שיש לי טעם משובח.
אחר כך הלכנו לרכב שלו ועצרנו מאחורי בניין קימבל. החזרתי לי טובה על הטובה מהבוקר וזה הרגיש מרגש ואסור.
אחר כך הוא ליווה אותי לשיעור הראשון שלי. שיעור שחלקתי עם הבנים. בדרך כלל ישבתי בין רובי לג׳וליאן באותה השורה עם השאר אבל היום מצאתי את עצמי במקום אחר לחלוטין ליד כמה בנות שלא הכרתי. הן לא אמרו כלום כשהתיישבתי והודיתי לאל על כך.

רובי:׳עכשיו את גם לא יושבת איתנו?׳

התעלמתי מההודעה שלו ומיקדתי את תשומת ליבי בפרופסור קיאנו. הקדשתי את עצמי לשיעור ולא העזתי לתת למחשבות שלי לנדוד. השיעור נגמר ורובי ארב לי ביציאה ותפס בזרועי מושך אותי לכוך קטן במסדרון.
״מה אתה רוצה ממני?״
״לדבר. כמו בני אדם״ רובי הכריז.
״כמו שדיברתם עליי מאחורי הגב?״
״אל תתקעי על זה. את בעצמך יודעת שכל מה שאמרנו נכון. זה לא נאמר מרוע אלא מדאגה״ רובי הביט בי ברצינות תהומית.
״אני לא צריכה את הדאגה שלכם. תעזב אותי בשקט.״
התכוונתי ללכת אבל הוא שוב אחז בי.
״את תתחרטי על זה כשהוא יראה את הפרצוף האמיתי שלו. אני אהיה פה בשבילך למרות שאת מתנהגת כרגע כמו כלבה״ הוא דחף אותי לקיר ולרגע הרגשתי לכודה.
הוא טעה. רובי טעה. קונרד היה שונה. הוא לא הכיר אותו ובגלל השיפוטיות הטיפשית שלו הוא גם לא יכיר.
״לך להזדיין!״ דחפתי אותו כל כך שהוא מעד לאחור ואני ברחתי משם על נפשי.
כל שארית היום לא הצלחתי להוציא את זה מהראש. לא הבנתי למה הם חייבים להיות כאלה מניאקים. במיוחד רובי.
כשאני וקונרד נפגשנו מאוחר יותר באותו יום ביציאה מהשיעור האחרון שלו כבר רציתי רק לעוף מכאן.
״היי בייב״ הוא חייך אבל חיוכו נמוג כשראה אותי.
אני חיבקתי אותו.
״תמצאו חדר, ג׳וסט!״ מישהו צעק.
״תמצא חיים, שרמן!״ קונרד גיחך אבל לא הרפה ממני.
עד מהרה. המסדרון התרוקן ונשארנו רק שנינו.
״רובי מתנהג כמו מטומטם״ מלמלתי.
״מה הוא עשה?״
סיפרתי לו. קונרד נראה מעוצבן.
״אני מקווה שאת לא מאמינה לו״ גבותיו התכווצו.
״אני לא. אני אוהבת אותך, קון. אני לא חייבת להוכיח כלום לאף אחד. נתתי לאנשים להכנס לראש שלי וזה רק פגע בי. זה פגע בך.״
״את יודעת משהו?״
״מה?״
״אני אוהב אותך, טליה״
ואז הוא נישק אותי ושום דבר כבר לא היה חשוב. לא רובי, לא האחרים. רק אנחנו. אני והוא.