פרק 9

699 26 2
                                    


לאחר לילה של חלומות רטובים קמתי לצער...

"בוקר טוב היפיפה הנרדמת" אמר אבי כמר בזמן שמניח צלחת של פנקייקים מולי,

"אני באמת שייך למשפחת המלוכה" אמרתי ואבי כמר גיחח

"בוקר טוב דאד" הוספתי בשמו שאני וליאן קוראים לאבא כמר,

"לאני לא אל תשימי מלא סירופ" צעק בקול חלש אבי כמר

ליאן נלחצה ושמה את הסירופ על השולחן מהר ונראתה מפוחדת קצת,

"אוי אני מצטערת לאני לא רציתי להפחיד אותך" אמר אבי כמר מלטף את שערה,

"בואי נוריד קצת ונשים לאיחך על הפנקייק" אמר אבי לוקח קצת מהסירופ על הפנקק של ליאן ושם על שלי,

ליאן אכלה בהנה את פנקייק ואני נהנתי לצפות באה,

עם גבר יחשוב להתחיל איתה אני ירביץ שלו,

טוב בטח הרבה היו במיון בגללי.

לאחר שסיימנו את הפנקקים עשיתי לליאן קוקו,

"תודה לך מר כדורגל!" אמרה ליאן בחיוך האהוב עליי

"בכיף גברת תותים" עניתי מקבצץ לה תלחיים,

"אני מאוד אוהבת תותים!" אמרה ליאן והתחילה לקופץ,

"באמת! את יודעת שזה מאוד בראי" השבתי לה בזמן שאני לא יכול להוריד את עייני ממנה.

הגעתי לתחנת אוטובוס וישר הגיעה אוטובוס אז עליתי עליו כי למה לא,

החברים שלי כתבו לי שהם על אוטובוס אחר אז אני לא ישב לידם היום.

התישבתי במושב רק, חיברתי את האוזניות לטלפון בשביל לאזין לשירים בזמן שאני צופה בנוף שמבשר רק רעה כי בכל מקרה אנחנו בדרך לבית ספר.

עברנו עוד תחנה ועוד תחנה ועוד תחנה הסתכלתי על הילדים עולים לאוטובוס מגעים לתחנה יש כאלו שרצו לאוטובוס,

הרגשתי יד נוגעת לי בכתף, כנראה משהו שרוצה לשבת לידי,

הורדתי את האזניות והסתובבתי עליו

חבל ושזה לא היה 'הוא' הכל בן אדם אחר.

זאת הייתה גברת הבת של המאמן יובל ליו!

לעזעזל!

הבת של המאמןWhere stories live. Discover now