פרק 42

356 19 0
                                    

אני רואה את יובל הערומה מנסה לברוח ממנו בזמן שהוא תופס אותה וקורעה ממנה את הבגדים שלה.

"לא יובל" לחשתי בקול שהצלחתי להוציא מהפה.

ראיתי את הדם שיוצא ממני נסיתי לקום אבל הכאב היה נוראה ואיום.

"יובל אני פה אל תדאגי" מלמלתי ולרגע רגל פגעה בבטן שלי וגרמה לי לפלוט דם.

"אור!" צעקה יובל וראיתי שהידיים שלה קשורות.

"אתה לא תיגעה באה שמעתה!" צעקתי על הבחור שעמד בלי מכנסיים מולי.

הוא תפס את סנטרי והרים אותי לכיוון פניו.

"שמעתי טוב תאמין לי" אמר ועזב אותי ואני התרסקתי על הריצפה ליד הקיר.

"יובל אני באה התגעגעת עליי"  אמר ליובל,

"עוף ממני סוטה!" צעקה יובל ודמעות הציפו את עיני אני הייתי צריך להציל אותה ואכזבתי אותה.

שמעתי מגירות נפתחות ואז רעש של סכום מתנגש אחד בשני, ואז צעדים חלשים של עליה במדרגות.

לאחר הנשימות שלקחתי כי כאב לי ממש.

פתחתי את העיינים שלי וראיתי סכין יפנית מולי, הסתכלתי לכיוון הדלת הפתוחה רואה את רותם שבתוך הכתף שלו יש סכין והוא מדמם מהראש.

"קח את הסכין תעשה את הדבר הנכון" אמר רותם בלחש שרק אני יכול לשמוע.

תפסתי תסכין והתחלתי לנסות לתרומם.

"תראו מי גדל ביצים" אמר הבחור ואני רואה רק את יובל הרועדת והבוכה, נראה שיש לה פנס בעין ושפה פצוע.

"אתה תשלם על זה!" הכרזתי בזמן שעמדתי על שתי רגלי בקושי ביד שמאל סכין וביד ימין מחזיק את המקום מדמם.

"זה נגמר עכשיו!"

הבת של המאמןWhere stories live. Discover now