פרק 10

698 24 5
                                    

נכנסנו לאוטובוס אני ומיכל, מיכל ראתה את חברתה וישבה לידה,

לי נותר רק למצוא מקום פנוי באוטובוס המפוצץ בילדים

מצאתי כיסא רק שעליו יש תיק אני בטוחה שזה המקום היחיד הפניו באוטובוס,

בשורה ישב בחור שהיה באזניות ניסיתי לפנות עליו אבל כנראה הוא לא שמעה אותי

נגעתי לו בכתף והוא הסתובב בחדות,

"אני הוכל לשב..." התחלתי לדבר עד ששמתי לב שזה פאקינג אור!

אחרי שקט ארוך שהיה בננו הוא התחיל לדבר "הי יובל צריכה מקום" אמר בטון מתגרה,

"לצערי כן סבן" עניתי בטון יותר מזלזל

הוא הרים את התיק ושם מתחת לרגליו

הססתי לשבת כי בכל מקרה זה אור.

"בואי שבי אני לא נושך" אמר וקרץ לי

התיישבתי ופצעתי את פי "לפי הקריצה אני מבינה שאתה כן נושך" עניתי ומבטי היה מזלזל,

לא עברה שניה וכבר ענה לי

"רק שאישה מבקשת אני נושך" אמר וגיחח

"איכככ" איזה דוחה הוא

"או מה קרה יובי קשה לך שמדברים על סבא קורא סיפור" אמר בטון מזלזל והתפוצץ מצחוק,

"אל תקרא לי ככה בחיים" אני משלבת ידים על חזי ובאמת מתנהגת כמו ילדה קטנה,

"זה מעצבן אותך?"

"מאוד"

"אז אני ימשיך לקרוא לך ככה"

"סתם! זה לא מעצבן אותי"

"אה, אז אני ימשיך לקרוא לך ככה"

"בן זונה"

"שכחת אין לי אמא"

"אז בן זון"

"אין כזה דבר"

"אז חתיכת בן של נער ליוי"

"או יופי יובי מצאת קללה לכאלו שאין להם אמא"

"דיי לקרוא לי ככה!"

_____________

"אני רעבה" אמרתי ליעל

"כנל" אמרה יעל משלבת את ידיה על החזה ונשנת לאחור על הכיסא

יש לנו עוד שעתיים של תרבות ישראל ואין לי כוח,

"מאז השיחה שלי ושל אבא עם סיגל אני שונאת אותי" אמרתי בשביל לא להקשיב לשטן,

שהיא כמובן סיגל.

"מה ציפית שאבא שלך התווכח איתה והיא תיתן לך מתנה ותהפכי להיות התלמידה האהובה עלייה" אמרה יעל מתחילה לעשות רעש אם העט,

"טוב אבל היא הייתה דלוקה על אבא שלי" אמרתי מנסה לא לעלות שום מחשבה על זה

"עד שהוא התפוצץ עליה" אמרה יעל ונראתה שניה מלצחוק

"זה היה מזה מצחיק" אמרתי ובטח נראיתי מרוגשת,

"מה ציפית זה אביך" אמר היעל מסתכלת על סיגל שצועקת על איזה תלמיד,

"כן טוב" אמרתי מסתכלת מחוץ לחלון

כמובן תפסתי את אור בשיעור ספורט הם משחקים מחניים,

הוא תופס את הכדור ומתחמק מהכדורים והחולצה שלו נדבקת לשריריו הבולטים

אנחה יצא מפי שהוא הפסיל שלושה אנשים ביחד,

"את מתחרמנת על בחור שתופס כדור" "לא את הזויה" אמרה יעל וישר סובבתי את ראושי

"אני לא מתחרמנת זה פשוט מרשים" עניתי משפילה את מבטי במבוכה

"תאבדי כבר את בתולי הנשיקה שלך" "בתולת ים" ענתה יעל בזמן שנראת כאלו היא הולכת לתפוצץ מצחוק,

"נראה" עניתי מחזירה את מבטי לחלון

"את חייבת עד סוף השנה" יעל אמרה ומתחילה לכתוב משהו במחברת

"אני יוסיף את זה לרשימה שלי" עניתי בזמן שאני בוהה באור פאקינג סבן,

------------

הוצאתי עוד ספר אז למי שיש זמן או רוצה תוכלו ללכת לקרואו את הקדמה השמח לתמיכה גם שם🙏🏻

הבת של המאמןWhere stories live. Discover now