פרק 21

488 25 2
                                    

היה קשה לראות את יובל ככה ולחשוב מה הוא רצה לעשות עם התמונות ואני כל כך רוצה לפרק אותו מכות אני לא יודע למה אני כל כך עצבני זה על יובל לא עליי,

"תודה לך אור סבן" אמר קול מוכר ושהסתובבתי ראיתי את רותם עומד מולי עם מבט אדיש, "אתה רציני? אני עושה את זה כי יובל ידידה קרובה שלי" אמרתי כי דיי כעסתי עליו היה לי הרגשה שהוא חושב שאני עושה לו טובה,

"לא, תודה על כל אור סבן" אמר ונאנח "אתה עושה לה רק טוב" הוסיף והושיטת יד ללחיצת יד לחצתי לו ושלחתי לו חיוך והוא החזיר לי.

"יובל!" צעקה יעל ורצה לכיוון יובל, יובל התקדמה לכיוונה וחטפה חיבוק שנראה ממש כואב אבל גם מנחם.

"אני מצטערת שלא הייתי איתך שם הייתי בועטת לו בביצים כל כך חזק" אמרה ויובל גיחחה "אל תדאגי יעל אור עשה את זה כבר" אמרה יובל וקרצתי לכייוונה, ויעל התפוצצה מצחוק.

"אתם תתחתנו אדל תהיה שושבינה" אמרה יעל ואני הסמקתי וגם ויובל שלא שתקה וישר התפוצצה על חברה שלה.

"טוב זה לא יפסיק עד שתסתיים השעה" אמר רותם ואני גחחתי,

________________

"כל הכבוד אורצוק איזה גאווה נתתה לנו" אבא כמר אמר בזמן שאכלנו,

"תודה, אבל עשיתי את זה בלי בררה זה היה פדופיל שצילם אותה" השבתי ואבא כמר הננן והיממם.

"אתה גיבור אור?!" שאלה ליאן ואני חייכתי לכיוונה הפנים שלה היו אדומות מהרוטב עגבניות,

"אפשר להגיד" השבתי לה בזמן שניקיתי את הרוטב מפניה, והיא חייכה עליי "אח שלי גיבור!".

"אנחנו בחרנו את הפונדקאים הכי טובים" אמר אבא פינחס ונדבק לאבא כומר ואני לא רוצה לדעת לאן היד שלו הלכה.

"חדר חדר יש כאן ילדים פחות מגיל 18 ויש כאן ילד שלא רוצה להיות מוטרד!" צעקתי מה שקצת הפחיד את ליאן אבל ליטפתי את הראש שלה וזה קצת הרגיעה אותה.

ישבתי החדר שלי השעה הייתה אחד עשרה בלילה אני לא מצליחה לישון כך הראש שלי מלא במחשבות על הכל הרגשתי שזה שתפסו את הסטוקר לא אומר שזה נגמר ככה הרגשתי,

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


ישבתי החדר שלי השעה הייתה אחד עשרה בלילה אני לא מצליחה לישון כך הראש שלי מלא במחשבות על הכל הרגשתי שזה שתפסו את הסטוקר לא אומר שזה נגמר ככה הרגשתי,

פתחתי את הטלפון בשביל להירגע נכנסתי לטיקטוק וראיתי סירטונים בעיקר על כדורגל,

הודעה נכנסת הופיעה לי בטלפון ההודע ההייתה מי אור,

אור: גם את לא מצליחה להירדם?

אני: כן הראש שלי מלא מחשבות

אור: ההורים שלי הטרידו אותי בארוחה

אור: זה היה נורא הם היו גאים בעצמם ואז נעלמו לחדר שנה שלהם,

אני: איזה מסכן עדיין שומע רעש?

אור:זה נגמר ממזמן אבל הראש לי מלא במחשבות על זה,

הודעה נכנסה לי ממספר לא ידוע,

אני: אור נכנסה לי הודעה שניה,

אור: בסדר מחכה לך.

נכנסתי למספר ולהודעה ומה שהיה כתוב שם צמרר אותי,

אני: אור תקשיב אתה ואני לא יכולים יותר לדבר דרך הטלפון

אור: למה מקרה?

אני: סתכל מה כתוב,

אני: "תשאלי אותו איזה תנוחה ההורים שלו עשו" זה מהמספר הלא ידוע,

אור: אז לא נגמר

מספר לא ידוע: זה ממש לא נגמר.

הבת של המאמןWhere stories live. Discover now