פרק 34

491 17 0
                                    

יובל נרדמה כבר אני עדיין לא הראש שלי מלא במחשבות על הכל בעיקר על יובל.

"כן תמשיך אור"

"עוד קצת"

"אולי נמישך?"

"זה היה כיף!"

רק מי לחשוב על זה עומד לי, "גם אתה לא נרדם?" שאלה יובל בעייפות.

הדלקתי את האור ליד המיטה וראיתי את יובל מסתכלת עליי, היינו ערומים כי למי יש כוח לתלבש.

"גם המוח שלך מלא במחשבות?" שאלה יובל והיד שלה עברה על החזה חשוף שלי.

"כן אבל לא כדאי שתדעי על מה אני חושב" אמרתי והיא הסמיכה, "טוב מחר יש לנו משחק צריכים לישון" אמרתי והיא הננה.

"לילה טוב אור" ענתה ונשכבה על החזה שלי, "לילה טוב יובי" עניתי וחפנתי ותשער החום הפזור שלה.

_________

"אור סבן" אמר קול מוכר מאחורי, הסתובבתי ופגשתי את רותם אחיה של יובל.

"אני לא יודע מה עשיתם אבל יובל בעננים ואני לא אוהב את זה" הסביר ואני גלגלתי עיינים.

"תקשיב אתה עושה טוב לאחותי, אבל זהו אני לא מסכים לשאר מזה" הסתכלתי עליו טוב וטוב הוא רוצה שנפרד המטומטם הזה.

"תקשיב אחותך עושה לי טוב אני עושה לה טוב אז לא ניפרד תבין" אמרתי והוא הזעיף פנים.

"אתה חושב שאתה יודע עלינו הכל אבל אתה לא אתה בשיט לא יודע, גם יובל בעצמה לא יודעת את העבר אז עם תרצה לעזור לה תהיה צריך לגלות את העבר ולעזור לה" הסביר והוסיף "עם תגלה ותעזור לה אני יסכים להודות בהכל" הסתובב והלך.

"איזה מוזר הוא" אמר הארי שכל הזמן היה מאחורי.

"כן. טוב אבל יש לזה סיבה טובה" השבתי, יותר נכון נזכרתי בסיפור שיובל סיפרה לי על אמא שלה והאחים.

"טוב אתה באה לקיפיטריה" אמר הארי והתקדמתי אחריו.

"אני חושב שיש לי משימה חדשה לחיים" אמרתי והארי גיחח, "נו באמת פתאום העולם שלך סובב סביבה".

"זו השקע טובה" אמרתי בציניות והוא קרץ לי, "אבל היא עדיין בתולה" אמר ואני בעטתי בו.

"למה זה היה טוב!" צעק הארי בזמן שהחזיק את הרגל שלו.

"על תדבר ככה על חברה שלי" הסברתי בכעס והוא עשה לי פרצוף מסכן, "איך מי גלגל שני עברתי לגלגל שלישי" אמר בעצב וגרר ממני גיחוח.

_________

השנה החדשה של הבית ספר התחילה לצערנו, איך היא הולכת לכן/ם בנתיים.

הבת של המאמןWhere stories live. Discover now