אני יושב מחוץ לכיתה של יובל מצלצל לה ומחכה שתענה, היא לא עונה ואני מתחיל לחשוד.
"הארי?" אמרתי והוא סיבב את ראש,
"היי הבן של המאמן" אמר וקרץ לי ואני נגעלתי,
"סתום" אמר והוספתי "אתה יודע איפה אחותי?" שאלתי והגעלתי את עצמי,
"כן, הלך עם גרגמל" ענה ומפה התפוצצתי סופית,
"תתקשר עליו עכשיו!" אמרתי וכוונתי הצבעה מאשימה,
"בסדר בחורה במחזור" אמר וגלגל עיינים, טמבל אפס נוראי,
-----------
"איפה הוא גר?" שאלתי לאחר שאור ניתק לו בזמן התוודה שאחותי אצלו,
"למה שאני יגיד לך?" שאל ושילב את ידיו על חזו,
"כי הוא חטף את אחותי" אמרתי והתחרפנתי,
"היא זאת שרצתה ללכת והוא הסכים" אמר ואני עכשיו גלגלתי עיינים,
"טוב אני יגלה איפה היא ואם זה היה בכוח לא אכפת לי!" הודעתי והלכתי בעצבים
"אתה מת עלי בו תודה" אמר ואני גחחתי,
ממש מת עלייך בעיקר שאתה מת,
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"איתמר רותם מה אתם עושים פה?" שאלתי בזמן שראיתי את אחי בדלת החדר של אור,
"באנו לקחת בואי!" דרש רתום ואיתמר הניח יד על כתפו,
"תן לי לדבר אתה לא במצב טוב" אמר איתמר וגרר את רותם מאחריו,
"אתם לא יכולים לתפרץ לבתים שלא שלכם" אמרתי ושלבתי את ידי על חזי,
"את באה איתנו יובל וזאת לא שאלה" הכריז איתמר ורותם נהם ושלח מבט מחריד לאור שלא זז לרגע,
"אם היא לא רוצה לבואו אתכם אז היא לא תבואו" יצא אור להגנתי ורציתי להודות לו בכל ליבי,
"לא שאלתי אותך גברת יובל את באה עכשיו!" אמר איתמר ותפס את ידי,
"עזוב אותי אני יגיד אותך לאבא!" צעקתי בזמן שאיתמר קצת הרפה את האחיזה אור משך אותי לכיוון שלו והסתיר אותי מאחורי גופו הגדול,
"אמרה לך לעזוב אותך תבין תמסר!" התעצבן אור משגרם לאיתמר להביט בו במבט אפל במיוחד,
"אני חושב שגידי לך לבואו, כי אנחנו לא שהיו הבעיה שלך ושלך" אמר רותם ויסתובב ואחריו איתמר,
"את רוצה שאני יבואו איתך?" שאל אור בזמן התקדמתי לדלת,
"ממ" אמרתי והנדתי את הראש לסימון של כן,
"טוב בואי" אמר והלך לאורך המסדרון, ואני אחריו כמובן לאחר שכיבתי את האור בחדר.
_______________________
"יובל!" צעקה מיכל בזמן שקפצה עליי וחיבקה אותי,
"או כמה שהיא גדלה" אמר הקול המוכר ואיום, היא פה לעזעזל,
"מרינט, מה את עושה פה?" אמרתי בזמן שהתקדמנו לכיוון הסלון,
"מרינט? אני אמא שלך תקראי לי אמא" אמרה וגיחחה,
"פספסת את המועד" השבתי וגלגלתי עיינים, בזמן שאני ומיכל יושבת על הספה ואור עומד מאחורנו,
"הוא מזה החתיך הזה" אמרה והתכוונה לאור, אני שונאת אותה עכשיו יותר
"אור ידיד של יובל" אמר איתמר שעמד ליד אור,
"הילדונת תכירי זאת אחותך הגדולה" אמרה והצביעה עליי, פאק רק עכשיו שמתי לב שהיא פה,
ישבה ילדה עם שער חום ועיינים ירוקות ענקיות, היא בסביבות הגיל 7,
"היי" נופפה ואני החזרתי לה, היא מתוקה מאוד נראתה כמו בובה,
"מה שמך?" שאל אור, לבחור יש חיבה לילדים הוא גם טוב איתם,
"אודל" אמרה וירדה מהספה לתקרב לאור שעמד עכשיו ליד הספה ולא מאחור.
"שלום אדל בת כמה את?" שאל התקופף ללטף לה תראש,
"בת 6.5" אמרה ולא ישרה מבט, אור נראה ששם לב למשהו ביד של הילדה.
"מה יש לך ביד?" שאל ראיתי איך הקטנה משתנקת, ומתחילה לרעוד.
"יש לה משהו אדום אור תבשיל לה את השרוול" אמרתי ששמתי לב לשריטוט מבד לשימלה הכחולה שלה,
אור הבשיל את השרוול ולעייננו התגלה שריטות מאוד עמוקות קרוב לוריד שלה.
"למה יש לה הרבה שריטות על יד מרינט!?" שאלתי בטון עצבני אבל ראיתי את הילדה ממשיכה לרעוד אז הנמכתי קצת.
"איפה היא?" שאלה מיכל את אותה שאלה ששאלתי אני, היא נעלמה במקומה היה מכתב שאיתמר בפתח והתחיל לקרואו,
ילדי היפים נולדה לכם אחות, מאבא אחר, אבל היא אחותכם היא מפריעה לי להשיג גברים טחונים אז הנה היא רצתה להכיר אותכם.
ביי נתראה באח או אחות הבאים.
"יואי איזה אמא רעה יש לך אה?" שאל אור את אדל בזמן שהרים אותה על ידיו,
"כן היא הייתה נותנת לי מכות עם הסרגל" אמרה וליבי נשבר,
"לא רק לך" אמר רותם בזמן שנכנס למטבח,
"לא רק לך"......
-------------
שתי פרקים ביומים תודו לי, אה והנה תמונה של אדל למי שרוצה לסתכל👇🏻
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
עכשיו תנו לחופש לנשום ולספרים אחרים שלי, תהנו
YOU ARE READING
הבת של המאמן
Adventure*גמור* יובל בתו של מאמן הכדורגל המפורסם בעולם יובל ליו בת ה18 למדה מאביה הכל על הכדורגל, ליובל אין קבוצה כי אין קבוצות נשים באזור, ואביה נתן לה להיכנס לקבוצת הבנים ששם פוגשת את האויב שלה אור סבן הקפטן של הקבוצה. אור סבן בן 19 הקפטן של קבוצת הכדורגל...
