מעולם לא נסעתי מהר כמו שנסעתי עכשיו,
חייגתי לרותם אחיה של יובל והאויב שלי.
"הלו מה אתה רוצה" ענה
"רותם תגיעה עכשיו הביתה שלך!"
"למה מה קרה?!"
"הוא שם!"
"מי שם"
"הפדופיל!"
"פאק! לא אני עכשיו יוצא על האופנוע!"
"תתקשר למשפחה שלכם!"
"הרגעה דיברתי איתם יש להם פנצר"
"פאק! זה הכל מתוכנן! בטוח שהוא גם קשור למחלה!"
"איפה אתה בערך?!"
"בכניסת הרחוב!"
"יופי אני בתחילת העיר"
"הנה אני רואה תבית!"
נתקתי תשיחה ויצאתי במהירות מהרכב,
רצתי לבית של יובל והדלת הייתה נעולה.
התחלתי לבעוט בדלת ולהיכנס באה חזק יותר וחזק יותר.
הדלת נשברה ואני התחלתי לרוץ למדרגות.
"עזוב אותי תצא לי מהבית!" צעקה יובל וקצב הפעימות שלי גדל וגדל.
"את חיכית לזה אה?" אמר קול לא מוכר.
"דיי עזוב אותי!" צעקה בקולי קולות, התחלתי לרוץ במסדרון של הקומה האחרונה.
פרצתי את הדלת בבעיטה אחת ומה שקיבל אותי זה כדור מרובה יש לצלעות.
התרסקתי על הרצפה והדבר האחרון ששמעתי היה את יובל צועקת את שמי,
אני מצטער יובל אני הייתי צריך לבוא יותר מהר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אור התרסק מולי על הרצפה הוא דימם כולו.
"מה עשיתה לו!" צעקתי על הבחור שרק צחק מאושר בגלל שירה בחבר שלי.
"פסיכופאת פדופיל מטומטם אמן תמות!" צעקתי עליו בלי שום הגיון שדמעות יורדות מעייני.
"תאמיני לי אני הרבה יותר טוב ממנו" אמר וחיוך מעוות היה על שפתיו.
"מפלצת!" אמרתי בכעס והוא צחק, "נהנה להיות מפלצת" השיב.
הוא תפס אותי וקרע תחולצה שלי ממני וגם תמכנס שלי.
"כל הטוב הזה בשבילי ידוע" אמר ונגעלתי מהמגעה שלו והמילים.
-------
הנה זה מגיעה💔
YOU ARE READING
הבת של המאמן
Adventure*גמור* יובל בתו של מאמן הכדורגל המפורסם בעולם יובל ליו בת ה18 למדה מאביה הכל על הכדורגל, ליובל אין קבוצה כי אין קבוצות נשים באזור, ואביה נתן לה להיכנס לקבוצת הבנים ששם פוגשת את האויב שלה אור סבן הקפטן של הקבוצה. אור סבן בן 19 הקפטן של קבוצת הכדורגל...
