His sunshine [4]

איידן (23)

הרגשתי מישהי נצמדת אליי וריח התותים שטף את אפי. "קרה משהו?" שאלתי את ליליאנה בקול צרוד מעייפות.
"אני הייתי צריכה להאמין לך, איידן.."
"אני לא הייתי עושה את זה בכוונה, ליליאנה." לחשתי והיא נישקה אותי. "סליחה שלא האמנתי לך,"
"למה עכשיו את כן? בדקת במצלמות?" היא הנהנה. "למה את לא יכולה לסמוך על המילה שלי?" היא משכה בכתפיה. "לילי, פאק.. אם את לא יכולה לסמוך עליי איך אנחנו אמורים להיות ביחד?"
"אני כן סומכת עליך, אבל.. אני.. אתה זיינת הרבה נשים בעבר. לא הייתי בטוח שאתה דובר אמת. חוץ מזה, זה עדיין בגידה, איידן.. פשוט פחות חמורה, וזאת הסיבה היחיד-"
"את לא סומכת עליי." מלמלתי והיא הנידה בראשה. "אני כן, איידן."
"את מבטיחה?" היא בחנה אותי ובזק של היסוס עבר בעיניה לפני שענתה, "כן."
המשכתי לבחון אותה, את העיניים הכחולות שלה ונאנחתי. "את היססת.."
"אני מצטערת, פשוט.. אני מפחדת לסמוך על אנשים."
"על ג'ולס את סומכת.."
"היא היחידה. אני מכירה אותה מאז שאני בת שלוש והיא הכי קרובה אליי." קמתי מהמיטה והתלבשתי. "לאן אתה הולך?"
"לרוץ."
"אפשר לבוא איתך?" הנדתי בראשי. "יש לך מחר בית ספר ואת שונאת לרוץ."
"נכון.. אני פשוט רוצה להיות איתך," היא לחשה. "אני לא." אמרתי ויצאתי מהחדר.

"אולי אתם פשוט לא מתאימים," דומיניק אמר. "זאת אומרת, היא קטינה.. היא לא רגילה למאפיה, היא בגדה בנו-"
"היא לא בגדה." נהמתי בזעם. "היא נשארה נאמנה למשפחה שלה, זה חשוב לי יותר."
"זה יהיה חשוב אם תתחתנו, איידן." הוא אמר. "חוץ מזה-"
"אבא?" שון נכנס למפקדה עם דמעות בעיניו.
קמתי ומיהרתי אליו, התכופפתי בשביל להסתכל בעיניו. "מה קרה, שון?"
"אני חלמתי חלום רע," נאנחתי והרמתי אותו עליי. "דום, אני אחזור אליך אחר כך."
"מה חלמת?" שאלתי ובחנתי אותו. "חלמתי ש..שאב..א רוצח את ל..ילי," הוא גמגם בבכי. חייכתי חצי חיוך וניגבתי את הדמעות שלו.
כשהוא אומר אבא הוא מתכוון לרייל, הוא קורא לשנינו אבא מה שדי מוזר, אבל זה הגיוני בסך הכל.
"אתה תמיד חולם את זה, שון-שון, אבל לא קורה ללילי כלום, נכון? אנחנו שומרים עליה,"
"גם אני?" הוא שאל וליקק את שפתיו. הנהנתי. "אתה הכי חזק כאן, איך לא תשמור עליה?"
"אתה חושב שאני הכי חזק?" הנדתי בראשי והוא בחן אותי בבלבול. "אני יודע שאתה הכי חזק, זאת אומרת, תראה איזה שרירים יש לך."
"כמו שלך יש?!" הוא שאל בהתלהבות. "טובים יותר משלי, שון-שון. אתה יותר חתיך ממני ויותר שרירי, ואני אספר לך סוד.." קירבתי את שפתיי לאוזנו. "אתה אפילו יותר חכם ממני."
"לא.. אתה הכי חכם בעולם!"
"אני לא, שון.. אחותך הכי חכמה," והכי יפה ומוכשרת וסקסית.. אלוהים, אני מת לזיין את הכוס ההדוק שלה. והפעם באמת את הכוס ההדוק שלה.
הכוס המתוק עם הטעם של התותים.
"בוא נעלה למעלה," לחשתי לו והוא הנהן.
עלינו לחדרו והשכבתי אותו במיטה. כיסיתי אותו בשמיכה שלו והוא חייך אליי. "אתה תוכל להישאר איתי כאן, אבא?"
"כן, נסיך שלי. אני אשאר כאן עד שתירדם." נישקתי את מצחו. "לילה טוב,"