אחרי שחזרתי מהקניון והמועדון השעה הייתה כבר שתיים בלילה, כך שנכנסתי לחדר של איידן, ציפיתי שהוא ישן.
אבל הוא לא.
המים במקלחת זרמו ונכנסתי לשם.
בהיתי בגב שלו.
יד שמאל שלו, שמקועקעת בזאב ופרחים לכל אורך היד, זה מסתורי ומפחיד אבל גם יפהפה בטירוף.
יש שם גם צלב, אבל זה כבר על גב כף היד, בין האצבע לאגודל.
מעט מתחת לעורפו רשום 'blessed' ומתחת לזה יש ציור של מלאך, אבל זה לא מלאך רגיל, זה נראה יותר כמו מלאך המוות.
על כתף ימין שלו מצויר כוכב ובדיוק בצד השני, איפה שכתף שמאל, רשום משפט בשפה שנראית כמו איטלקית, אבל אין לי מושג.
"ליליאנה," הוא גנח.
עכשיו שאני בוחנת אותו אני שמה לב שביד ימין הוא משפשף עם האגרוף שלו את זקפתו.
"כן?" שאלתי והוא הסתובב בבהלה. "אם האינסטינקטים שלך כאלו גרועים, אני לא אתפלא אם ירצחו אותך."
הוא נאנח ומשך אותי למקלחת.
"אני עם בגדים." לחשתי לו.
הוא קרע ממני את החולצה והוריד לי את המכנס והתחתונים, הוריד את החזייה וינק את הפטמה שלי לפיו. "איידן.. אנחנו לא.. לא יכולים- אלוהים, איידן, אתה.. הו, פאק.." גנחתי שהוא הכניס אליי אצבע והצמיד את שפתינו לנשיקה עמוקה ומלאת משמעות.
הכנסתי את ידיי בנינו ותפסתי את הזקפה שלו. "לא." הוא נהם. "אל תעשי את זה, ליליאנה."
"למה לא?"
"כי ככה אמרתי," קולו העמוק הפחיד אותי כל כך.
למה הוא ככה?
"אתה שיכור?" שאלתי בשקט. "ואת?"
"לא.."
"גם אני לא," הוא הכניס אליי עוד אצבע ונשכתי את שפתיי. עיניו הכחולות ננעצו עמוק בשלי. למען האמת, העיניים שלו לא בדיוק כחולות, אלא כחולות-ירוקות כאלה.. זה יפהפה.
"איידן?" שאלתי אחרי שהוא נישק אותי עוד פעם. "כן, סאנשיין?"
"אתה יודע שאסור לנו לעשות את זה?"
"לא אכפת לי."
"איידן, זו עבירה פלילית." הוא הרים את מבטו אליי וחייך. "ליליאנה, לעזאזל איתך, יש לי עבירות הרבה יותר נוראיות מזה. סחיטות, גניבות, רצח - ויותר מאחד. את באמת חושבת שלזיין קטינה זה עניין מבחינתי? כל משטרת שיקגו נמצאת בכיס שלי, לא הבנת את זה עוד?"
"ואם אני לא רוצה?" הוא בחן אותי והוציא ממני את האצבעות שלו. "את לא?"
"אני לא יודעת מה אני רוצה, אני לא בטוחה בזה.." הוא בחן את עיניי והנהן.
"קנית שמלה יפה?" הוא שאל והנהנתי. "זו שמלה שחורה, ארוכה עם שסע גבוה מאוד."
"היא עם כתפיות?" הנדתי בראשי והוא חייך. "יופי, אני אוהב את הכתפיים שלך." גלגלתי עיניים והוא ליטף את הלחי שלי. "יש לך קעקועים יפים,"
"את יפה,"
"תודה.."ꕥ
חנינו בכניסה למקום בו האירוע נמצא, היו שם המון פפראצי. חייכתי אליהם.
איידן הצמיד אותי אליו בזמן שצילמו אותנו.
הוא רכן לאוזני. "אל תחייכי, ליליאנה, הם מניאקים."
"אני אוהבת לחייך, זה מנומס." לחשתי וידו התהדקה על מותני.
"ברור שאת אוהבת לחייך, סאנשיין, אבל מחר כל העניין הזה יגיע לעיתונאות ולחדשות.."
"לא אכפת לי," אמרתי. "לא יהיה לך אכפת גם שזאנדר יראה את זה? שג'ולס, גרייס או אייזק יראו את זה?"
"מה אתה רוצה מאייזק?"
"הוא דלוק עלייך."
"אנחנו ידידים, אין בנינו כלום." הוא צחק לאוזני וזה גרם לשערותיי לסמור.
אני אוהבת כל כך את הצחוק שלו.. הוא עמוק וחלש, אבל מושך בטירוף.
"אין דבר כזה ידידים שזה גבר ואישה, ליליאנה.. אין דבר כזה ידידים בכלל. או שיש משיכה או שאתם אויבים."
"אז אתה נמשך לסופיה?" הוא נעץ בי מבט ושפשף את לסתו.
הסתבך עם מה שהוא אמר.
"תחשוב לפני שאתה מדבר, איידן."
"בסדר, אז יש מקרים שיוצאים מהכלל.. למרות שפעם כן עמד לי בגלל סופיה. אבל אייזק נמשך אלייך. הוא רוצה לזיין אותך." גלגלתי עיניים ונכנסנו למעלית.
"ביני לבין אייזק אין כלום ולא יהיה כלום, תפסיק לחשוב את זה, זה לא נכון."
"בחייך, ליליאנה, אפילו את לא מספיק תמימה בשביל להאמין שלא עומד לו בגללך."
"לכולם עומד בגללי." אמרתי בשיניים חשוקות. מבטי הזועם היה נעוץ בעיניו והוא גיחך.
"דבר ראשון, המבט הזה לא מאיים עליי, למען האמת, הוא אפילו די מחרמן. ודבר שני, נכון, את צודקת. אבל רק לי מותר לגעת." הפעם תורי לגחך. "לך מותר לגעת במי שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, אבל לי אסור שאף אחד שהוא לא אתה יגע בי?"
"גם חכמה וגם יפה," הידקתי את לסתי.
אני שונאת אותו.
"לומברדי," מישהו אמר שיצאנו מהמעלית. "קאסוול." האיש בחן אותי וחייך. "מצאת לך אישה יפהפייה," הוא לקח את ידי ונשק לה.
איידן הידק את לסתו והצמיד אותי אליו כתגובה לזה.
"כן. האישה שלי." הוא נהם. "רכושני,"
"מה אתה רוצה, קאסוול?"
"לא ראיתי אותך הרבה זמן," הוא אמר. "כן,"
לפי התגובה של איידן, הוא לא ממש אוהב את מר קאסוול, וגם אני לא ממש. הוא די מפחיד אותי.
"ראיתי את אחותך אתמול בקזינו, יש לה מישהו או ש-"
"לא." הוא נהם. "אתה לא מתקרב לאחותי, קאסוול. וכן, יש לה מישהו, אז תתרחק אם אתה לא רוצה למות." מר קאסוול הרים את ידיו באוויר. "איידן, כדאי שנלך להגיד שלום לאנשים אחרים."
"כן. כדאי. בואי נלך." התכוונו ללכת אבל הוא עצר אותנו. "כשאתם נפרדים תבואי לשבת לי על הפרצוף, כן?" איידן התעצבן והתכוון להסתובב, אבל עשיתי את זה במקומו.
פגעתי בעזרת האגרוף שלי באפו וחייכתי אליו. "ערב טוב, מר קאסוול." לחשתי והלכנו משם.
איידן חייך אליי בגאווה.
היו ליחשושים וביניהם שמעתי אנשים אומרים ששברתי לו את האף וכל מיני כאלה, אבל לא היה לי אכפת.
"את ממש סקסית שאת עומדת על שלך," איידן לחש לאוזני.
"תשתוק לפני שאתה גם מקבל אחד כזה, אבל לא לאף, אלא לזין הקטן שלך."
"את יכולה לחשוב מה שאת רוצה ולהגיד מה שאת רוצה, אבל זין קטן אין לי. להזכיר לך ששתי הידיים שלך אתמול לא הצליחו לתפוס את כולו?" פאק, הוא כזה מעצבן, אני שונאת אותו.
"כי לא ניסיתי." לחשתי.
אין לי כוח אליו, ולכן לא דיברתי איתו בזמן שהוא אמר שלום לאנשים שהוא מכיר.
"ברור לך שכולם כאן רוצים לזיין אותך, נכון?" הוא שאל את אוזני שהמשכנו להתהלך בתוך המקום הזה, זה גג של אחד מהבניינים הכי גבוהים בשיקגו ויפהפה כאן.
"אף אחד לא רוצה לזיין מישהי ששייכת לך, לא? הם מפחדים,"
"שאני אאזוק אותך למיטה ואזיין אותך, אני אראה לך מה זה לפחד." גלגלתי את עיניי והוא צחק לאוזני.
"את חושבת שאני משקר, מותק? כי אני לא. אני לא משקר לך." שפתיו התחככו באוזן שלי, מה שגרם לי לצמרמורת. "תגידי לי שאהבת שהכנסתי לך אצבעות אתמול,"
"תגיד לי שאהבת ששפשפתי לך." לחשתי בחזרה. "העובדה שנגעת לי בזין לחצי שנייה לא אומר ששפשפת לי."
"זה היה בערך שתי שניות ואתה עצרת אותי רק כי פחדת להתמכר למגע שלי." הוא חייך והנהן. "את צודקת,"
"יופי." אמרתי. "אני הולכת לשירותים."
"לבוא?"
"אתה רוצה לבוא?" בחנתי אותו. "אני רוצה לזיין אותך."
"בשביל לשכוח ממני יום אחרי זה?"
"בשביל לסמן טריטוריה." הוא נהם בשיניים חשוקות. "סימנת כבר טריטוריה עם הלשון שלך, לא עשית עבודה טובה במיוחד.. אני לא חושבת שהזין הקטן שלך יעשה את זה טוב." הוא זועם כל כך שזה מפחיד אותי, אבל משום מה אני אוהבת את זה, אני אוהבת לעצבן אותו.התיישבתי ליד איידן שחזרתי מהשירותים, הוא שותה משהו, אבל אני לא רואה מה. נראה לי שזה וויסקי כי הוא תמיד שותה וויסקי.
ידו התהדקה סביב הכוס שמבטו ננעץ במישהו שמסתכל עליי. "מי זה?" שאלתי אותו בשקט. "סתם אידיוט," הוא לחש וסובב את מבטו אליי. "מה קרה?"
"אני עייפה ואני מתחילה מחר מוקדם,"
"אנחנו יכולים ללכת אם את רוצה.."
"כן?" הוא הנהן ונישק את ראשי. "על השפתיים," לחשתי. "שיהיה אמין, מר לומברדי.. אנחנו לא רוצים שאנשים יחשדו," הוא צחק בשקט ונישק אותי נשיקה שטוחה. "עכשיו הם בטוח לא יחשדו," לחש לשפתיי ואז הרים אותי על כתפו. "איידן!" צווחתי. "תוריד אותי,"
"לא, מותק."
"בבקשה.." הוא הוריד אותי עד למטה.
הפנים שלי מול הזקפה שלו.
פאק.
ליקקתי את שפתיי.
ידעתי שעמד לו, זה היה לי ברור, אבל עכשיו שהפנים שלי מול הזין שלו, זה גורם לבטן שלח להתהפך בציפייה.
הוא מלמל משהו, אבל לא שמעתי מה.
הוא הוריד אותי ממנו רק שהגענו למעלית.
"הפנים שלי היו מול הזין שלך, אידיוט."
"אד א סטאטו דאוורו אטרנטה, מיה בלה¹." בחנתי אותו בבלבול. מי חשב שאיטלקית זו שפה כזו מושכת?——
*¹ - וזה היה ממש מושך, יפה שלי. (באיטלקית כמובן)💗
(אני יודעת ממש קצת איטלקית אם זה לא נכון, סליחה מראש)🤍
YOU ARE READING
His sunshine [4]
Romanceהספר הרביעי בסדרה 'הבנות שלהם'💗 אני זונה ממין זכר. מכונת זיונים מהלכת. אף פעם לא אהבתי מישהי מסוימת. אף פעם לא הייתי בן אדם של זוגיות, הבחורה היחידה שאי פעם רציתי להיות איתה, הייתה רוז. אבל היא של דומיניק. זה היה ברור מהיום הראשון שראינו אותה. אני...