His sunshine [4]

ליליאנה (34)

התעוררתי שאיידן מחבק אותי צמוד אליו.
אני כל כך אוהבת את התחושה שלו, את התחושה של הגוף החם שלו כנגד הגוף שלי, נעים כל כך.
אתמול.. אני לא יכולה להסביר את מה שקרה אתמול, מה קרה לי שהוא נתן לי לגמור.
כולי רעדתי, צרחתי וזעקתי, כל גופי היה מכוסה זיעה.
הוא הדבר הכי סקסי שראיתי אי-פעם, המלאך של הגיהינום.
חלום רטוב של כל בחורה, אולי אפילו של גבר.
הסתובבתי אליו ובהיתי בפנים שלו, העברתי את ידי על כל חלק בפניו. הוא תפס את ידי ועצר אותי. "אסור לך לעשות את זה. הזין שלי עומד גם ככה, זה לא עוזר,"
"זקפת בוקר?"
"זקפת ליליאנה, זה טוב יותר." גיחכתי והוא נישק אותי. "איכס.." מלמלתי. "עוד לא צחצחתי שיניים, אידיוט."
"אני אידיוט? יפה, טוב לדעת.. אבל גם אני לא צחצחתי עוד, מותר לי לנשק אותך." הוא נישק אותי פעם נוספת וצחקתי. "תפסיק." הוא הניד בראשו ושפתיו פגשו את שפתיי פעם נוספת.
"אני רוצה אותך עוד פעם." לחש לשפתיי והנדתי בראשי.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים.
צחצחתי שיניים ושטפתי את פניי.
"אני אוהב אותך," הוא נכנס למקלחת.
הוא הרים אותי והושיב אותי על השיש.
הוא הצמיד את שפתינו ונישק אותי בעדינות.
"אני אוהב אותך." לחש עוד פעם. "אני רוצה אותך איתי לנצח. אני רוצה שתתחתני איתי," הרמתי את מבטי אליו, מנסה להבין אם הוא רציני. "תגידי כן."
"איידן.. אני.. אני רק בת שבע עשרה,"
"וחצי, יותר.. את עוד ארבעה חודשים בת שמונה עשרה. אנחנו נחכה.. אנחנו נחכה עד אז, אני מבטיח.. פשוט.. בבקשה.. תגידי כן." קולו היה חלש וצרוד.
מצחו היה צמוד למצחי והוא נישק אותי. "אני אוהב אותך. תגידי כן."
"איידן.. אני לא יודעת מה להגיד," לחשתי לו. "זה מפחיד אותי."
"את צודקת," מלמל. "אני לא.. את קטנה מדי בשביל זה,"
"איידן-"
"לא, את צודקת, סאנשיין. אני לא הייתי צריכה להגיד את זה,"
"אייד-"
"לא." נהם. "את צודקת."
בחנתי אותו ונאנחתי.
יצאתי מחדר המקלחת בזמן שהוא התארגן והלכתי למטבח.
אלה עמדה שם עם ג'ואי על ידיה.
"היי," היא חייכה אליי. "אני כבר עשר דקות מנסה להכין לו בקבוק ולא מצליחה, את יכולה לעזור לי, בבקשה?" הנהנתי ולקחתי ממנה את ג'ואי. "תודה, זה ממש עוזר לי." הנהנתי וחייכתי אל ג'ואי הקטן.
הוא חמוד בטירוף.
לי היה יכול להיות ילד כזה.. נשכתי את שפתיי ונישקתי את מצחו.
"את רוצה להאכיל אותו?" היא שאלה ובחנה אותי. "אפשר?"
"אם את רוצה," היא מלמלה. הנהנתי והיא נתנה לי את הבקבוק.

איידן התיישב לידי, כך שישבתי בינו לבין אלה שג'ואי הקטן בידיי ואוכל מהבקבוק שלו.
"איפה ריס, אית'ן ודומיניק?" שאלתי.
אני יודעת שג'יימס עם סופיה למטה וקולטון במפקדה עם קים, כנראה מזדיינים.
"לא אכפת לי." איידן אמר.
ידו נחה על רגלי והוא ליטף אותי בעדינות. אני לא חושבת שהוא מודע לכך שהוא עושה את זה, אבל זה נעים, ולכן לא הערתי לו על זה.
החזרתי את ג'ואי לאלה והיא חייכה ונישקה את הלחי שלו.
"איידן?"
"כן?" הוא שאל והוריד את ידו ממני. "אפשר לדבר איתך לבד? בבקשה," הוא הנהן ומשך אותי למטבח.
עיניו הכחולות בחנו אותי ובלעתי את רוקי.
"זה לא לא, בסדר? זה פשוט.. זה פשוט שאני מפחדת,"
"ממני."
"לא, איידן. מזה. אני לא מרגישה מוכנה לכל זה,"
"לחתונה וילדים?"
"כן, איי.. אני מפחדת," הוא הנהן וליטף את הלחי שלי. "אני יכול לנשק אותך?"
"כן," לחשתי והוא הצמיד את שפתינו.
הוא נישק אותי בתאווה וחייכתי אליו. "אני אוהב אותך בטירוף,"
"גם אני אותך, איידן. אני אוהבת אותך גם." הוא העביר את שיערי אל מאחוריי אוזני וחייך אליי. "אני צריך שלא יהיה לי ילדה יפה כמוך."
"מה? למה?" שאלתי בקול פגוע והשפלתי את מבטי. "כי לא נראה לי שהבעיות שלנו עם הרוסים או המקסיקנים יפטרו ועם יופי כמו שלך, הם בטוח ינסו לחטוף אותה." צחקתי והוא נישק אותי.
"אבא?" שון נכנס למטבח ואיידן הרים אותו עליי. "את מי ינסו לחטוף?"
"אף אחת." אמרתי והוא חייך אליי.
"התגעגעתי אלייך, לילי.." הוא אמר וחיבק אותי בחוזקה. "את ישנת מלא! כמו היפהפייה הנרדמת!" צחקתי ונישקתי את מצחו. "ניקי וכריסטוף קנו לי מלא מכוניות חדשות, רוצה לראות?!"
"כן," אמרתי בהתלהבות והלכתי איתו לחדר שלו.

"זה יפהפה, שון-שון," לחשתי שהוא העביר אליי את המכונית האחרונה, מיני מכונית מרוצים ירוקה.
"אני יודע! וכל הילדים בגן התלבו ממש!"
"התלהבו, שון-שון. וכן, אני בטוחה. זה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים," הוא הנהן ושיחק עם המכוניות.
איידן נכנס לחדר והתיישב לידנו. "הראית לו כבר?"
"כן! הוא אמר שהוא יקנה לי מכונית אמיתית שאהיה גדול ואני אוכל לנסוע בה!"
"באמת? ואתה תתן לי לנסוע בה?"
"כן! נעשה תחרות!" צחקתי והנהנתי. "בסדר, ואני אנצח אותך!" איידן הצמיד אותי אליו ונישק את ראשי.
"אני אוהב את הריח שלך בטירוף, סאנשיין," לחש לאוזני.
"אני גם אוהבת את הריח שלך," לחשתי לשפתיו ונישקתי אותו.

ꕥ

גרייס התקרבה אליי והתרחקתי, הלכתי לכיתה בה אני אמורה להיות עכשיו.
היא הבן אדם האחרון שאני רוצה לראות עכשיו, אני שונאת אותה. אני לא מעוניינת בשום קשר איתה.
היא זונה.
בוגדת.
החברה הכי מעצבנת שהייתה לי בחיים.
היא נכנסה אחריי והתיישבה לידי. הידקתי את לסתי וסובבתי את מבטי אליה.
"מה הסיפור? למה את בורחת ממני?"
"למה ניסיתי להזדיין עם הגבר שלי?" שאלתי בארס בחזרה ובחנתי אותה.
אני פאקינג שונאת אותה. "אני לא רק ניסיתי, לילי, אני גם עשיתי את זה.." מלמלה. "ואני מצטערת, אני כל כך מצטערת-"
"מה זאת אומרת עשית את זה?"
"אני ואיידן כן הזדיינו," היא אמרה בקול שקט והסמיקה.
"את שקרנית גרועה.. איידן אף פעם לא היה עושה את-"
"אני צילמתי אותנו," הנדתי בראשי. "אין פאקינג מצב. את משקרת. איידן בחיים לא היה עושה את זה," הדופק שלי דפק במהירות, ראשי הסתחרר.
אין מצב.
הוא לא בוגד.
הוא שלי.
אני שלו.
הוא לא יבגוד בי אף פעם.
ג'ולס נכנסה לכיתה וחיבקה אותי. "התגעגעתי אליך בטירוף!" היא אמרה. היא נעצה בגרייס מבט זועם.
"עופי מכאן, גרייס." היא אמרה וגרייס חייכה חיוך וקמה מהכיסא. "אני אשלח לך את הסרטון, לילי, שתוכלי לצפות." בלעתי את רוקי והנהנתי.
היא משקרת.
היא טועה. זה שקר. זה לא קרה.
אז למה אני כל כך לחוצה, לעזאזל?
"היא סיממה אותו, לילי.." ג'ולס לחשה. "היא סיממה ואנסה אותו."
"כשהייתי בבית חולים,"
"בחדר שלך בבית חולים לידך, אני נכנסתי לשם באמצע." בלעתי את רוקי והרגשתי דמעות מעקצצות בעיניי.
"אני לא חושבת שהוא בכלל יודע על זה, הוא היה מחוק לגמרי." ההודעה מגרייס נשלחה אליי.
יצאתי מהכיתה בזעם וג'ולס אחריי. "מה את מתכוונת לעשות?" היא שאלה בהתלהבות. "להפוך לרוצחת."

——

שבת שלום אהובות💗
מחר יעלה פרק במוצש🫶🏻