His sunshine [4]

איידן (26)

"זה לא מעצבן אותך? לא אכפת לך מזה?" לאונרדו שאל ובחן את המצלמות.
אין לי מושג מתי הוא הגיע לכאן, זאת אומרת, ידעתי שהם טסים לכאן היום, אבל לא ידעתי שעכשיו.
"ממ-" עצרתי שראיתי את ליליאנה, רוקדת צמוד לגבר, מחככת את התחת החצוף שלה בזין שלו.
"זה כן." מלמלתי ורוקנתי את כוס הוויסקי. "לך תביא אותה," בדקתי את השעון שלי ןהנדתי בראשי.
היא צריכה להיות כאן עוד דקה וחצי.
"היא תבוא לבד." אמרתי.
ואם היא לא תגיע לכאן עוד דקה וחצי, היא פאקינג תסבול.
"מה קורה?"
"חלמתי על סקרלט," הוא נאנח והעביר את ידו בשיערו. "אני צריך אותה."
"אל תדאג, יש לי תחושה שהיא קרובה אליך יותר משאתה חושב." תחושה? לא.. אני יודע את זה, יודע בוודאות. כולם יודעים על זה מאז שג'יימס מצא אותה - חוץ ממנו.
הדלת נפתחה וליליאנה עמדה שם.
היא נראית שיכורה, אבל אני יודע שהיא לא, היא שתתה קצת בירה וזהו.
"לאונרדו, היי," היא חייכה אליו והתיישבה על הכיסא לידו. "היי," הוא אמר ובחן אותה ואז אותי. "היא בסדר?"
"אין לי מושג." לחשתי.
היא קמה אליי והתיישבה על הברכיים מולי, היא הורידה לי את המכנס והרמתי אותה.
מה היא עשתה לעצמה? מה עשו לה?
"מה את עושה?" שאלתי ובחנתי אותו. "אמרת ש-"
"לא כשהוא כאן, מותק." נישקתי אותה. "מה יש לך?"
סידרתי את המכנס והיא בחנה אותי.
"אני אלך," לאונרדו אמר ויצא מהמשרד.
היא בחנה אותי עם עיניה הגדולות והנוצצות.
"את שתית משהו?"
"מים, הייתי צמאה.." הנהנתי. "אני חושב שסיממו אותך," היא צחקה והנידה בראשה. "אף אחד לא סימם אותי, זה היה בקבוק סגור, עכשיו תנשק אותי, בבקשה."
"בטוח שאת לא מסוממת?"
"ברור שלא," היא מלמלה ומשכה אותי אליה. "תנשק אותי."
"לא."
"תנשק אותי, איידן, בבקשה," נישקתי אותה נשיקה שטוחה והיא חייכה. "תרד לי?" הנדתי בראשי. "נו, בבקשה, בבקשה, איידן."
"לא." נהמתי ושמתי אותה בכיסא שלה, היא הפשילה את מבטה.
"לא?"
"לא." אמרתי והתיישבתי מולה.
"שון עם ניקול?" הנהנתי והיא נאנחה ושיחקה עם העט שהיה על השולחן.
"תסתכלי עליי, לילי." היא הרימה את מבטה אליי. "מה קרה?"
"כלום."
"ליליאנה."
"אני רוצה לחזור הביתה, אני עייפה." הנהנתי. "אז נחזור."
"אבל אתה רוצה לעבוד, לא?"
"אני יכול לעבוד גם מהבית."

הגענו הביתה ועליתי לחדר שלי.
היא האישה הכי יפה בעולם, אבל משהו לא מסתדר לי.. זאת אומרת, היא באמת שתתה רק מים. אני בדקתי את זה במצלמות.
אבל זה בקבוק שהבאתי לה. שאני הבאתי לה.
זה לא הגיוני שהיא ככה.
כל הנסיעה היא דיברה שטויות ודברים על סקס. היא סיפרה לי שהיה לה וויברטור מזאנדר והיא הרסה אותו אחרי שהוא בגד בה.
היא גם בכתה ודיברה על אבא שלה ועל סקוט.
היא דיברה על כל האנשים שאני פאקינג מת לרצוח.
ואני מתכוון באכזריות רבה.
להוציא אותם מהגיהינום ולערוך את ראשם, אחרי שאחשמל אותם ואצליף בהם ואכרות להם את כל האצבעות.
נישקתי את ראשה. "לילה טוב, מותק. אני אוהב אותך."
"גם אני אותך," לחשה והתהפכה לצד השני.
אני מקווה מאוד שהיא אמרה את זה כי היא חושבת ככה ולא בגלל שהיא שיכורה או מסוממת או מה שהדבר הזה לא יהיה.
אם היא כן אמרה לי את זה באמת.. זה אסור, היא סתם תיפגע.
ירדתי למטה וקולטון שתה מים במטבח, קים לא הייתי איתו והוא היה נראה זועם. חייכתי ובחנתי אותו.
"מה היא עשתה?"
"המפלצת הקטנה? התנשקה עם אחד המתאגרפים שהתמודדתי מולם, עם יריב שלי."
"ומה אתה עשית?" הוא חייך וליקק את שפתיו, שמעתי על זה שהוא רצח הרבה אנשים שרק התקרבו לקים, היה פעם אחת שהוא רצח מישהו במועדון של דומיניק מול כולם שם.. הילד הזה פסיכופת לא קטן. "כאן אתה נכנס לתמונה, אני צריך את העזרה שלך."
"מה אתה מתכנן לעשות?" שאלתי. אני אוהב את הרעיונות שלו לרוב, למרות שהוא מניאק.
"לקשור את הידיים שלו באחת הזירות ולהרביץ לו למוות."
"אז למה אתה צריך אותי?" שאלתי בבלבול. זאת אומרת, הוא יכול לעשות את זה לבד.
"אני רוצה תיעוד ואני לא רוצה שיהיה שם אף אחד חוץ ממך ומהבנים."
"כאילו אני, אתה, ריס, ג'יימס, לאונרדו, דומיניק ואית'ן?" הוא נעץ בי מבט והנהן.
ניקי נכנסה למטבח ובחנה אותנו. "כריסטופר יכול לבוא לכאן מחר?"
"כן," אמרתי והיא חייכה אליי. "תודה," היא לחשה. "וניקי?"
"כן, איי?" בלעתי את רוקי ובחנתי אותה. היא היחידה שאני מרשה לה לקרוא לי ככה. "את רוצה דירה משלך בבניין או שלא אכפת לך לגור כאן?"
"לא אכפת לי לגור כאן, אבל אני אשמח שתהיה לי דירה משלי. זאת אומרת, לגור עם האח המאוד מעצבן שלי-"
"בסדר, הבנתי." אמרתי. "אני אטפל בזה מחר." היא הנהנה וחיבקה אותי. נשקתי לראשה והיא חייכה. "לילה טוב, איי."
"לילה טוב, ניקי." החזרתי והיא הלכה.
קולטון בחן אותי ורוקן את המים שנשארו בכוס שלו.
הוא הניח את הכוס בכיור וחייך.
"אחותך לוהטת," לחש ונעצתי בו מבט זועם. "תירגע, רק אמרתי את זה.. לא התכוונתי לעשות כלום."
"משום מה זה לא ממש מרגיע אותי."
"אל תדאג. אני לא מזיין בנות בלונדיניות. רק בנות עם שיער שחור או חום." הידקתי את לסתי וקפצתי את אגרופיי בצידי גופי. "בעיקר שלבנות עם השיער השחור יש עיניים כחולות." לחש והרגשתי את הזעם מטפס למעלה. "עוד שנייה היחיד שיהיה קשור וירביצו לו למוות יהיה אתה."
הוא גיחך והעביר את ידו בשיערו. "אני מעדיף להיות קשור ושיזיינו אותי למוות," אמר.
"תבקש מקים לעשות את זה, אני בטוח שהיא תשמח מזה."
"אל תזכיר את קים, חתיכת בן זונה. אך פעם."
"אל תדבר על אמא שלי, קולטון." נהמתי בזעם. "חשבתי שאתה אוהב זונות, אתה אוהב שהן פותחות עבורך את הרגליים ומקבלות את הזין שלך כמו זונות טובות. או שאולי אתה אוהב מישהי מסוימת שעושה את זה.." חייכתי והנהנתי התקרבתי אליו. "אתה צודק, קולטון.." מלמלתי בשקט. "ורק בגלל העובדה שאני אוהב אותה, אם אי פעם תקרא לה כך עוד פעם-" דקרתי אותו בירך והוצאתי את הסכין. "זה יגמר במוות, לא בסתם דקירה."
"יש לי תחושה שהסכין הזאת יותר גדולה מהזין שלך." גיחכתי והעברתי את ידי בשיערי, הסתובבתי והטחתי בו את האגרוף שלי.
המזדיין הזה עלה לי על העצבים ואני רוצה לרצוח אותו יותר ממה שאי פעם רציתי לרצוח מישהו.
"הזין שלי הרבה יותר גדול מהסכין הזו, תסמוך עליי. אבל עוד מעט הסכין הזאת תהיה הסיבה שלא יהיה לך זין."
הוא צחק. "לך תזדיין."
הנהנתי. "אל תדאג, קולטון, אני אעשה את זה. אני פשוט מתלבט אם לזיין את קים או לא-" הפעם הוא זה שעצבני. "תתרחק מקים, איידן! אם רק קצה הזרת שלך תיגע בה, אתה מת."
"לאיים עליי בטריטוריה שלי זה לא חכם במיוחד," אמרתי ובחנתי אותו ושטפתי את ידיי מהדם.
"תבקש מהרופא שיבדוק את זה, או שתלך לבית חולים, או שתדמם למוות. זה לא כאילו אכפת לי."

ꕥ

נכנסתי לחדר שלי וליליאנה פקחה את עיניה. "הערתי אותך?" היא חייכה והנידה בראשה.
נשכבתי לידה והיא בחנה אותי. "למה אתה עצבני?"
"קולטון, האידיוט הזה,"
"מה הוא עשה?" הנדתי בראשי והיא המשיכה לבחון אותי. "מה הוא עשה, איידן?"
"לא משהו שאת צריכה לדאוג ממנו, בסדר?" היא הנהנה וחייכה אליי. "זו הפעם השנייה שאת מחייכת בדקה האחרונה, עשיתי משהו?"
"חלמתי עליך," היא מלמלה ונישקה אותי. "מה חלמת?"
"שאתה קונה לי מלא פרחים, וזה היה ממש חמוד,"
"חמוד כמוך?" שאלתי בשקט ובחנתי אותה.
"אתה חושב שאני חמודה?"
"לא, סאנשיין, אני חושב שאת פאקינג מושלמת."