His sunshine [4]

איידן (20)

שניתקתי את שפתיי משפתיה זאנדר ואייזק כבר לא היו שם, וגם אבא שלה לא.
הצמדתי את מצחי למצחה והיא נישקה אותי עוד נשיקה שטוחה.
"אתה לא היית צריך להרביץ לו."
"הוא קרא לי אנס."
"אבל אתה לא. ושנינו יודעים את זה," היא לחשה וליטפה את שיערי. "אתה פשוט מזיין מדהים ואין לו את האומץ לעמוד מולך כי לדעתי הוא יודע את זה."
"הוא בטוח יודע את זה, כולם צפו בסרטון.." אמרתי והיא הנהנה. "נכון," היא בחנה אותי וליטפתי את הלחי שלה. "האמת שאין לי כל כך תיאבון עכשיו.."
"אפשר ללכת למועדון או משהו, להשתכר עד שנשכח הכל, להזדיין ולקום בבוקר במשרד שלך ששנינו עם כאבי ראש והבגדים והשיער שלנו מבולגנים לגמרי."
"אני אשמח לעשות את זה איתך," לחשתי לה והעברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה.
נישקתי את מצחה והיא חייכה אליי.
"מה נעשה עם מה שהזמנו?"
"אני אבקש שיוציאו את זה למישהו אחר על חשבון הבית," היא הנהנה. "אתה משלם על זה או שבגלל שזה מסעדה שלך אתה לא?"
"אני משלם על שלך. על שלי לא. אני וג'יימס לא משלמים על כלום, גם סופיה לא. שאנשים ידעו שאת שלי-"
"הם כנראה כבר יודעים," לחשה והנהנתי. "את צודקת."

הגענו למועדון ופתחתי לה את הדלת, היא נכנסה פנימה ואני אחריה. מבטים ננעצו בנו שצעדנו לבר.
היא קפאה ונשכה את שפתיה.
היא לא מתביישת, אבל יש משהו אחר.. ואני לא ממש מבין מה זה.
הצמדתי אותה אליי ונישקתי את הלחי שלה. היא הסמיקה וחיוך נפרש על שפתיה הורודות שכל כך בא לי לנשק.
"את יפהפייה," לחשתי לה. "ואני חושב שהם יודעים את זה. והם מסתכלים עלייך ככה רק בגלל שאת האישה הכי יפה בעולם ואת שייכת לי."
היא הסתובבה אליי ונישקתי אותה. "אני מובן, ליליאנה או שאני צריך להפשיט אותך ולנשק כל חלק בגוף שלך?"
"אתה מובן,"
"אז תגידי את זה." לחשתי לשפתיה. "אני יפה.."
"לא, ליליאנה. תגידי שאת הכי יפה בעולם, לא שאת סתם יפה." היא בחנה אותי וליקקה את שפתיה. "אני הכי יפה בעולם." היא לחשה בקול צרוד והנהנתי. נישקתי אותה והיא חייכה.
היא תפסה בידי וגררה אותי למשרד. היא דחפה אותי לכיסא והתיישבה מעליי.
היא הורידה את הבגדים שלה עד שהייתה עירומה לגמרי ובחנתי את גופה.
האישה הזאת.. פאק.
היא לקחה את התחתונים שלה ואת שתי ידיי, אזקה את ידיי עם תחתון התחרה שלה וצחקתי. "יש אזיקים במגירה, ליליאנה."
"למה? אתה מעניש כאן ברמניות שעושות עבודה לא טובה?"
"לא. אני אוזק גברים שחושבים לברוח בלי לשלם, או להתעסק עם בחורות-"
"ומזיין אותם?"
"ומתעלל בהם למוות." לחשתי בזעם. היא הורידה לי את המכנס והבוקסר וחשפה את איברי.
היא התיישבה על ברכיה, בין רגליי וליקקה את העטרה שלי.
"אסור לך לגמור עד שאגיד לך אחרת," היא לחשה ובחנה אותי. "ותהיה בשקט."
"למה את לא אוהבת שאני גונח או כי את מפחדת לגמור בלי שאפילו נגעתי בך?"
"האמת שאני מפחדת לנשוך לך את הזין בטעות, אבל תחשוב מה שאת רוצה."
היא הכניסה את הזקפה שלי לפיה.
היא יודעת מה היא עושה, אבל לא נראה שהיא מתכוונת לדעת.. נראה לי שהלשון שלה פשוט אלוהית.
היא מצצה את הזין שלי וגרמה לי לגנוח.
היא הוציאה אותי מפיה והנידה בראשה. "שקט, איידן."
"תרכבי לי."
"אתה לא קובע." היא אמרה.
השדיים האלה שלה, אני רק רוצה להכניס את הפטמה הטעימה הזאת שלה לפי. היא חייכה והתיישבה עליי, חיככה את עצמה על הזין שלי.
"בעצם, זה רעיון ממש טוב," היא החליקה אותי לתוכה והכנסתי את הפטמה שלה לפי.
ידיי היו מעל ראשי.
"תנשק אותי." היא פקדה והנדתי בראשי. "תנשק אותי." היא אמרה עוד פעם. "תשחררי את הידיים שלי."
"אני לא עושה את זה." היא אמרה ותפסה בכתפיי. ציפורניה ננעצו בעורי ונשכתי את ידה בעדינות.
"איידן," היא לחשה בגניחה ורכבה עליי בפראות, היא כל כך יפה שהיא עושה את זה, שאני יכול לגמור רק מהמראה שלה. "אני קרובה," לחשה.
קירבתי את שפתיה לאוזני, "את יפה כל כך, מותק." לחשתי באיטלקית והעברתי את לשוני על הלסת שלה, ליקקתי את הזיעה שלה.
הטעם המלוח של הזיעה מתערבב עם הטעם המתוק שלה וזה שילוב מטורף.
היא גמרה והצמדתי את שפתינו, בלעתי את הצרחה הזאת שלה וגמרתי מיד אחריה. "ילד טוב-" הדלת נפתחה וקולטון עמד שם עם קים. "אמרתי לך." קים אמרה.
כיסיתי את גופה עם הבלייזר השחור שלי, שעד לא מזמן היה זרוק על הספה.
"מה אתם רוצים?" נהמתי. "רק רצינו לשבת כאן, אבל אולי עדיף שנל-"
"לא." קולטון נהם. "אנחנו נשאר כאן."
"לך." ליליאנה לחשה. "לא, לא, לא. אני מעדיף לצפות בכם." הוא התיישב מולי וקים התיישבה על הירך שלו. "הזדיינו כבר, אז אין לכם למה להישאר כאן." ליליאנה אמרה בשקט.
ראשה היה מונח על חזי והיא הייתה עם עיניים עצומות.
"הוא מזיין טוב?" קים שאלה וצחקתי. "כמובן שאני מזיין טוב, קים. כל הבנות בשיקגו על הברכיים שלהן בשבילי."
"אבל אתה רוצה רק אותי," ליליאנה לחשה והנהנתי. "רק אותך, סאנשיין." נישקתי את ראשה והיא נישקה אותי פעם נוספת. "אתה רואה? למה אתה לא יכול להיות נחמד כמו שהוא נחמד אליה?" שאלה את קולטון. "אני נחמד אלייך, קים. את פשוט בוחרת להתעלם מזה."
"ההתקפים שלי זה משהו שאתה אמור לעזור לי איתו גם ככה."
"למה בכלל יש לך התקפים?" שאלתי ובחנתי אותה.
חוץ מקולטון ודומיניק, אני לא חושב שמישהו יודע.. גם על דומיניק אני לא בטוח.
היא בחנה אותי בחזרה וקולטון ליטף את רגלה. "זה לא עניינך, איידן. אם היא הייתה רוצה לספר, היא הייתה עושה את זה."
"את נאנ-"
"איידן." קולטון הזהיר. "אל תדחוף את האף שלך."
"נכון, עדיף לדחוף את הזין, הוא גדול יותר."
ליליאנה גיחכה ונישקתי אותה. "יש לך משהו להגיד, גברתי?"
"כלום.." מלמלה ונישקה אותי עוד פעם. "אני יכולה וויסקי?"
"כן," לחשתי.
מזגתי לה וויסקי והבאתי לה.
היא לגמה את הכל בפעם אחת ואז הביאה לי את הכוס. "עוד."
"לא." לחשתי והיא הידקה את לסתה. "את משתכרת בקלות, ליליאנה.. אני לא רוצה שתשתכרי."
"אתה בלתי נסבל."
"אני? אני בלתי נסבל?"
"כן." היא אמרה ולקחה את בקבוק הוויסקי. "אני אשפוך עליך את הוויסקי ואשרוף אותך."
"אני בטוח.." מלמלתי.
הרמתי את מבטי לקולטון וקים.
הוא פיזר את שיערה והיא הידקה את לסתה. "אני שונאת אותך."
"את יפה יותר ככה," היא הסמיקה והוא ליטף את מפרקי ידה.
ניקול נכנסה למשרד ובחנה את ארבעתנו.
מבטה ננעץ בליליאנה, ששותה מבקבוק הוויסקי למרות שאמרתי לה לא.
"אתה יודע שהיא קטינה?"
"אבל תודי שאני הקטינה הכי לוהטת שאת מכירה," היא אמרה. "האמת שכן, את יפהפייה."
"ואני?" קים שאלה בקול פגוע. "את מושלמת, קים. כולם בחדר יודעים את זה,"
ליליאנה הרימה את מבטה הפגוע אליי. "את מושלמת, ליליאנה. דיברנו על זה, וניקול אמרה לך שאת יפהפייה, תירגעי."
"אני לא סתם יפהפייה.. אני פאקינג מושלמת. ואני האישה הכי יפה והאישה היחידה שעומד לך בגללה."
"נכון."
"אתה אוהב אותי?" היא שאלה ועיניה נצצו. "לילי.. זה-"
"מורכב?"
"אני לא יודע, זה.. טוב.. אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לדעת את זה."
"אתה לא אוהב אותי?" קולה היה נשמע פגוע. "אני אוהב את הציצים שלך."
"ואותי?"
"לילי.. אני לא.. איך אני אמור לענות על זה?" היא נאנחה והניחה את ראשה על חזי. "חשבתי שאתה אוהב אותי."
"לילי.. אני לא יכול איתך," לחשתי. "אני חשבתי שאכפת לך ממני ושאתה אוהב אותי ושאתה תעשה הכל בשבילי."
"אני.. לעזאזל, מותק. את מאמינה לי שאני אעשה הכל בשבילך ואכפת לי ממך?"
"אם אתה לא אוהב אותי אני לא בטוחה שאני מאמינה לך,"
"אני חייב-" הטלפון שלה צלצל והיא הוציאה אותו מהכיס. "זה זאנדר.. שמעתי שהוא הגיע לבית חולים בגלל המכות שלך,"
"כן, כן.. את מתכוונת לענות?"
"לא. תענה אתה." היא הביאה לי את הטלפון ועניתי, שמתי על ספיקר. "אבא שלך בן זונה." הוא נהם והיא לקחה ממני את הטלפון שלה. "למה? מה קרה?"
"הוא הגיע לבית חולים ודקר אותי! דקר אותי בגלל שהיה בטוח שפגעתי בך."
"אתה אכן פגעת בי, וזה אפילו די מגיע לך.." היא צחקה. "על מי אני עובדת? זה הגיע לך מאוד."
"אבא שלך פגע בך הרבה יותר משאני פגעתי."
"אבא שלי לא שבר לי את הלב, זאנדר." היא אמרה וניתקה את השיחה. "אני רוצה הביתה," היא לחשה. "בבקשה,"
"כן, בסדר." אמרתי וליטפתי את הלחי שלה.
היא נישקה אותי וחייכה.
"נלך הביתה."