His sunshine [4]

ליליאנה (27)

התעוררתי בבוקר, איידן לא היה לידי וזה גרם לי להיאנח.
אני לא יודעת מה קרה אתמול לפני שאיידן העיר אותי אתמול בלילה, אני לא יודעת כמה שתיתי או מה עשיתי, אני רק יודעת שממש כואב לי הראש.
בדקתי את הטלפון שלי וראיתי הודעה מאיידן: אנחנו יצאנו, רק הבנות בבית, יגיע עוד מעט משלוח בשבילך.
הוא הוסיף לב וזה גרם לי להסמיק ולליבי לפרפר.
אני אוהבת אותו כל כך שזה כבר כואב.
התארגנתי וירדתי למטה, אני יודעת שלרוב צריך להזין קוד, או לסרוק את טביעת האצבע שלך שעולים לפנטהאוז, אז מעניין אם הוא סיפר את הקוד למישהו או פשוט ניטרל את המערכת ואני תוהה מה זה המשלוח הזה..
"בוקר טוב," אמרתי לקים. היא חייכה אליי והכניסה עוד חתיכה של פנקייק לפיה. "ג'יימס מכין פנקייקים טובים יותר, אבל גם זה טעים, סוף." נעצתי בה מבט. "תירגעי, לילי.. אני ביקשתי ממנה להגיד לי איך יצא. אבל אני מסכימה איתה, של ג'יימס הרבה יותר טעימים, הוא לא מוכן לגלות לי את המתכון הסודי, למרות שאני אשתו." היא נאנחה.
"בסדר, זה כמו שקולטון לא מוכן לא לרצוח את החבר שלי למרות שהוא דואג לי ואכפת לו ממני."
"אולי כי הוא אוהב אותך ורוצה שתהיי שלו? חוץ מזה, חבר? זה-" המעלית נפתחה ויצא ממנה חייל של איידן על זר ענקי של פרחי טוליפ.
החייל הביא לי את הפרחים וחייכתי.
לקחתי את הפתק וקראתי אותו: אני אוהב אותך, איידן.
כן, אם היה לי ספק בכך שאני אוהבת אותו בחזרה, עכשיו אין ספק.
סיפרתי לו על החלום והוא הביא לי פרחים על מנת להגשים איתו וזה חמוד בטירוף. האמת שזה הדבר הכי חמוד שעשו לי בחיים.
"תגיד לאיידן שאני מוסרת לו תודה,"
"את תראי אותו לפני," הנהנתי והמשכתי לחייך אליו.
לאט לאט החיוך ירד שהוא לא יצא מהחדר ומבטו ירד על החזה שלי. נכון.. אני בלי חזייה.
"אני חושבת שכדאי שתלך לכאן לפני שאיידן יחזור ויראה את זה, כי יש לי תחושה שהוא ממש לא יאהב את זה, מר חייל." הוא בחן אותי. "הוא לא ידע אם תרדי על הברכיים ותמצצי לי, זאת אומרת, לי עומד הזין ואת בטוח רטובה,"
"הדבר היחידי שבטוח זה שאם לא תלך מכאן, הזין הקטן שלך לא יעמוד בחיים." אמרתי שחיוך על פניי.
דחפתי אותו למעלית ונופפתי לו לשלום בזמן שהדלתות נסגרו.
"בן זונה." מלמלתי והלכתי למטבח.
"הו, זה יפהפה! מי הביא לך את זה?" קים שאלה בהתלהבות. "מי יכול להביא לה את זה, קים?" סופיה שאלה בזלזול. "איידן?"
"כן. איידן, קים. אם מישהו שהוא לא איידן יביא לה פרחים, איידן יכרות לו את הזין."
"כן.. זה מתאים לאיידן," היא מלמלה. "איפה הבנים?" היא שאלה והנדתי בראשי. אין לי מושג, איידן לא השאיר הרבה פרטים בהודעה.
"הם בזירות איגרוף, נראה לי.." סופיה מלמלה ובחנו אותה בבלבול. "נראה לי שהם רוצ-" המעלית נפתחה והם עמדו שם, כולם עם קצת דם על הידיים שלהם, אבל בעיקר קולטון, שכולו מרוח בדם.
רצתי לאיידן וקפצתי עליו.
נישקתי אותו והוא צחק לשפתיי. "אני מבין שהפרחים הגיעו." הנהנתי והוא נישק אותי עוד פעם.
"אני אוהב אותך." לחש לשפתיי. "התכוונתי למה שרשמתי."
"אני אוה-"
"אני חושב שכדאי שתלכי לתיכון, את לא שם הרבה בזמח האחרון, שלא יתחילו לחשוב שאני מתעלל בך." נשכתי את שפתיי והנהנתי. "לכי תתלבשי." עליתי למעלה.
למה הוא קטע אותי? הוא ידע מה אני רוצה להגיד, ראיתי את זה בעיניים שלו. ראיתי את הניצוץ הזה. למה הוא קטע אותי לעזאזל? גם ככה היה לי קשה להגיד את זה בחזרה.
הוצאתי את לבוש בית הספר מחדר הארונות שלי והתלבשתי בזה.
הדלת בחדר נפתחה וסופיה עמדה שם. "מה קרה?" היא שאלה ובחנה אותי. ניגבתי את הדמעות. "אני.. אני רציתי להגיד לו שאני אוהבת אותו, סופיה, והוא פשוט קטע אותי. הוא ידע מה אני עומד להגיד, ראיתי את זה בעיניים שלו והוא.. למה הוא עשה את זה?" הרגשתי עוד דמעות בעיניי.
למה אני בוכה? למה זה פוגע בי כל כך?
"אני חושבת שהוא מפחד שתגידי לו את זה," בחנתי אותה בבלבול ומשכתי באפי. "מיה פעם סיפרה לי שברגע שאומרים לאיידן משהו בסגנון הזה, הוא ישר ישבור את זה.. זאת אומרת שאם תגידי את זה, הוא יפגע בך, הוא יזיין מישהי אחרת או יעשה משהו דומה לזה. ולא בגלל שהוא רוצה, זה בגלל שהוא דפוק במוח.. היא אמרה שהוא סיפר את זה מתישהו לדומיניק והיא שמעה אותם. כנראה שהוא פשוט לא רוצה שזה יקרה, כנראה שהוא באמת אוהב אותך כמו שהוא אומר." הנהנתי וניגבתי את הדמעות מעיניי. "אני ארד למטה," לחשתי וירדתי למטה.

"איידן!" צווחתי ונצמדתי אליו חזק. "אתה נוסע יותר מהר בדרך כלל." אמרתי והוא גיחך. "תשתוק כבר! תאט. בבקשה תאט איידן,"
איברי רטוב כל כך כי הוא סקסי בטירוף ככה, אבל אם הוא לא יאט, אני אתעלף.
"אני מפחדת," לחשתי והוא האט מעט.
הוא עצר בחנייה של התיכון וירדנו מהאופנוע.
"הזונה של לומברדי החליטה להגיע," שמעתי שתי בנות. "מה קרה? הוא החליט להוציא את הזין שלו מהכוס שלך?" הוא הידק את לסתו והסתובבתי אליו. "זה בסדר, איידן." לחשתי לו. "שילכו להזדיין שתיהן, הזין הזה עדיין יהיה שלי. אתה מאמין לי שאני אומרת שאני רוצה שתהיה בתוכי?"
"יופי, כי אני מת להיות בתוכך." הוא נישק אותי וחייכתי אליו. "הפרחים יפהפים, איידן, תודה רבה."
"בבקשה, סאנשיין שלי." הוא נישק אותי עוד פעם ואז הוציא סיגריה מהכיס ושם אותה בין שפתיו.
בהיתי בו עושה את זה.
הוא הוציא מצית והדליק את הסיגריה. "אני יודע שאסור לעשן כאן, שומרת חוק קטנה, תפסיקי להסתכל עליי ככה."
"אני חושבת שאתה נראה סקסי ככה,"
"כן?"
"לגמרי." הוא שאף מהסיגריה. "מה הסיפור שלהן?"
"הן כנראה רוצות שתזיין אותן,"
"בנות כמה הן?"
"איידן." נהמתי והוא חייך ונשף עשן. "אני צוחק, אבל באמת, בנות כמה הן שהן רוצות לקבל זיון?"
"אין לי מושג, נראה לי שהן גדולות מקים בקצת." הוא הנהן ומשך אותי אליו.
"איכס, איידן! יהיה לי אחרי זה ריח של סיגריות." הוא צחק לאוזני. "את לא רוצה את הריח שלי? נפגעתי,"
"זה לא הריח שלך!" אמרתי והתרחקתי ממנו. "אתה מניאק,"
"ואת יפהפייה," הוא נישק אותי.
"למה קטעת אותי מקודם?"
"בבית?" הוא שאל בבלבול והנהנתי. אני רק צריכה תשובה, לדעת עם מה שסופיה אמרה באמת נכון.
"אם היית אומרת לי את זה כנראה שהייתי מוצא דרך להרוס את זה." הוא שאף מהסיגריה עוד. "אני דפוק במוח, ליליאנה. אם היית אומרת לי את זה, הייתי עושה הכל בשביל שזה יהרס, ואני לא רוצה שזה יהרס."
"אז אני לא אוכל להגיד לך את זה אף פעם?" הוא בחן אותי, נשף את העשן והניד בראשו. "אין לי מושג, ליליאנה.. פאק. את לא מבינה כמה אני מת שתגידי את זה,"
"אז אני אגיד בכל זאת ואתמודד עם ההשלכות."
"את לא. אני לא יכול שתגידי את זה, אל תגידי את זה בשבילי, מספיק לי לדעת את זה." הנהנתי בהבנה והוא כיבה את הסיגריה ונישק אותי.
"טוב, נראה לי שאת מאחרת. לכי. אני אבוא לאסוף אותך מאוחר יותר."
"עם האופנוע?"
"כן." הוא נישק אותי פעם נוספת וחייכתי אליו. "ביי, סאנשיין."