His sunshine [4]

ליליאנה (4)

זה אחד מהבניינים הכי גבוהים בשיקגו, וכל זה שייך לו.
שאנחנו עולים לפנטהאוז אני צמודה אליו. אני מרגישה בטוחה לידו. "ג'יימס?" מישהי שאלה. "לא, זה אני, סוף." איידן החזיר.
סוף בחנה את החבלות על גופי ובחנתי אותה בחשד. היא בהיריון, ונראית די כלבתית, אבל עם זאת עדינה.
ג'יימס נכנס אחרי כמה דקות – שבהן נשארתי צמודה לאיידן – עם שלוש שקיות בידיו.
לא הייתי בטוחה שככה קוראים לו, אבל כנראה שכן כי הדבר הראשון שהוא עשה זה לנשק את סוף. "יש לי כאן כמה חדרים, אני אלך לשים אותו באחת המיטות."
"לבוא איתך?"
"אם את רוצה," הנהנתי והלכנו ביחד לאחד החדרים. "אני יכולה לספר לך משהו?"
"כן, סאנשיין?"
"בתאי מדידה היום.. אני לא מדדתי את השמלות בשביל זאנדר.. אני מדדתי את השמלות בגלל שרציתי להרשים אותך," הרגשתי שאני מסמיקה. "לא חשבתי אחרת." הוא לחש וליטף את הלחי שלי. "את יודעת שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, נכון?"
"אני לא רוצה שנהיה ביחד." אמרתי והורדתי את ידו מהלחי שלי. "רק רציתי את תשומת הלב שלך," הוא הנהן ונישק את מצחי. "אני יודע."
"זה עבד לי?"
"כן." הוא לחש וחייכתי אליו. "באמת?"
"כן, מותק,"
"אל תקרא לי ככה,"
"למה לא?" שאל בבלבול ובחן אותי. "כי אתה גדול ממני בהרבה יותר מדי שנים בשביל לקרוא לי ככה,"
"מצטער לאכזב אותך, אבל אני פדופיל," חייכתי ודחפתי אותו ממני. "ואידיוט."
"חשבתי שאת זה את כבר יודעת." הוא קרץ וצחקתי.

ꕥ

"את מוכנה, סאנשיין?" הוא נכנס לחדר שלי ובהה בגופי העירום, כמעט עירום, אני עם חזיית תחרה ותחתוני חוטיני אדומים.
הוא צעד אל תוך החדר וסגר את הדלת.
"את תמיד לובשת את זה?" שאל בקול צרוד מתשוקה. "כן, לרוב.."
"את בסדר עם ללבוש את זה או שזאנדר מכריח אותך?"
"זי לא היה מכריח אותי," לחשתי ומבטו של איידן ננעץ בחזי. "תוריד את העיניים, חתיכת אידיוט."
הוא צחק והסתובב.
"תתלבשי כבר," הוצאתי ג'ינס נמוך וחולצת בטן.
לבשתי אותם ובחנתי את הגב שלו, החולצה שלו קצת נדבקת לגופו וזה גורם לצמרמורת לעבור בגופי.
"איידן?" שאלתי והוא הסתובב בחזרה. "כן, סאנשיין שלי?"
"צריך גם לקחת את שון,"
"כבר לקחתי אותו, הגן שלו לא רחוק מכאן, רק שבע דקות נסיעה,"
"והוא לא אמר לי ביי? מוזר.."
"לא, זה לא מוזר.. הוא היה ממש להוט ללכת לגן ולהראות לחברים החדשים שלו את המכוניות שלו,"
"כן.. זה באמת נשמע כמוהו." לחשתי ושפשפתי את לסתי.
בחנתי את איידן בוחן אותי בהרהור. "מה אתה חושב?"
"לכמה אנשים אצטרך לכרות היום את יד ימין."
"למה שתכ- אה.. לא, איידן, אני לא ממש מושכת ילדים בתיכון. הם בדרך כלל מסתכלים על הבלונדיניות הרזות,"
"אני לא נמשך לבלונדיניות, למען האמת אני גם לא נמשך לבנות עם שיער שחור ועיניים כחולות שקטנות ממני בשמונה עשרה שנים ויש להם ירכיים גדולות וחמודות, אבל אני מניח שאיתך זה שונה,"
"זה שבע עשרה וחצי שנים, וזה רק בגלל שאני סופר-יפה."
"הממ.. אולי את צודקת,"
"אני בטוח צודקת," הוא העביר את שיערי אל מאחורי אוזני וחייך. "טוב, קחי את התיק שלך ובוא נצא,"