His sunshine [4]

ליליאנה (17)

נכנסתי לחדר של איידן באמצע הלילה, שמעתי את המים זורמים במקלחת והלכתי לשם בהיסוס.
פתחתי את הדלת והוא חייך אליי. "תשתוק." אמרתי. "אני רק רציתי להגיד לך לילה טוב,"
"אני בטוח." בחנתי אותו. העירום הזה.. הוא האיש הכי סקסי ביקום. אם אי פעם יקרה משהו למאפיה, ככוכב פורנו הוא יוכל להרוויח כל כך הרבה.
אני יודעת שבכל אתרי או עיתוני הרכילות מדברים על זה שהוא אחד האנשים הכי סקסים בעולם, ולי, מתוך שמונה מיליארד אנשים שיש בעולם, יש את הזכות לראות אותו בעירום מלא, ולא רק שהוא מזיין אותי כמו כל שאר הזונות.
עיניו נצצו בתאווה שהוא בחן את גופי.
"תתפשטי, ליליאנה."
"לא.. אני באמת רק רציתי להגיד לילה טוב,"
"בסדר," הוא מלמל והעביר את ידו בשיערו. "לילה טוב, סאנשיין."
המשכתי לבחון אותו, הקעקועים שלו יפהפים. "בואי לכאן." הוא פקד. "למה?"
"כי אם תמשיכי להסתכל עליי ככה, הזין שלי יהיה עמוק בתוך הגרון שלך תוך שלוש שניות." התקרבתי אליו בהיסוס.
עיניו בחנו אותי. חזי עלה וירד, התנשמתי בכבדות.
הלב שלי פעם בחוזקה והפעימות באיברי המשיכו להתחזק.
עוד צעד ועוד צעד עד שהייתי קרובה אליו מאוד.
הוא רכן וליטף את שפתיי בשלו. ידו נחה על הלחי שלו.
תפסתי את זקפתו בידיי והוא גנח. "המגע שלך.. אני נשבע שיום מן הימים אני אזיין אותך חזק כל כך עד שתתעלפי,"
"אתה אלים כלפיי? אתה גבר אלים, איידן? אני צריכה להתרחק?"
"לא. את צריכה לרדת על הברכיים שלך, להכניס את הזין שלי לפה שלך ולמצוץ אותו כמו ילדה טובה." בחנתי אותו והנדתי בראשי.
"חבל." הוא לחש לאוזני. "את תסבלי בגלל זה,"
"אני מחכה." הוא הנהן. "תחכי לי על המיטה שלי, מותק."
"בסדר," לחשתי בקול מתוק והלכתי למיטה שלו.
לקח לו בערך שלוש דקות לצאת מהמקלחת בעירום. "אתה תמיד יוצא עירום מהמקלחת? אפילו בלי מגבת?"
"שאני רוצה לזיין מישהי, כן." הוא הלך לדלת ונעל אותה.
הוא נשכב מעליי, תפס את המכנס שלי בשיניו והוריד אותו בעזרתן.
הוא לא נגע בי בכלל, לא השתמש בידיו. רק בשיניים. איך לעזאזל הוא עשה את זה?
הוא תפס את התחתונים שלי והוריד אותם גם.
"איידן.. זה לא רעיון טוב,"
"הרטיבות שלך משגעת אותי," הוא לחש והעביר את לשונו על הדגדגן שלי. "בסדר, בסדר.. אולי זה רעיון טוב, אבל אלוהים אדירים, איך עשית את זה?"
"יש לי יותר ניסיון מכל המזדיינים שהיית איתם, כשהם נולדו אני הייתי מזיין את המורות שלי."
"מתי איבדת את-"
"שהייתי בן שתיים עשרה וחצי, זיינתי מישהי מבית הספר שלי.. היא הייתה טעימה, אבל לא טעימה כמוך." הוא ינק את הדגדגן שלי לפיו ומצץ אותו בתאווה. "אלוהים, איידן," תפסתי את שיערו וקירבתי אותו אל איברי. "את ילדה טובה, סאנשיין." הוא לחש. "אבל היום עם קולטון.. את אפילו לא מבינה כמה רציתי לרצוח את שניכם." הוא ליקק את פתחי. "ואז הבנתי, שאני קנאי בטירוף.."
"הממ-מממ," המהמתי. "ואז הבנתי שאני מאוד רוצה שתגמרי לי על הלשון פעם נוספת." הייתה שתיקה, עד שגניחה נפלטה מפי שהוא הכניס אליי שתי אצבעות ביחד. "זה כאב,"
"סליחה," הוא מלמל וליקק את הדגדגן שלי. "אתה הצטערת עכשיו?" שאלתי בשקט ובחנתי אותו. "כן," לחש בבלבול והרים את מבטו אליי. "אני אף פעם לא התכוונתי לזה גם שאמרתי את זה,"
"חוץ מעכשיו?"
"כן." הוא הוציא ממני את האצבעות ונשכב לידי.
נאנחתי שהרגשתי את זקפתו נצמדת לתחת שלי.
עצמתי את עיניי ונאנחתי.
הוא הוציא מהמגירה משהו והסתובבתי אליו. "אה.. לא, איידן.."
"את רוצה לגמור, לא?"
"כן.. אבל.. לא שם," לחשתי. "למה לא?"
כי אני יודעת שזה ירגיש טוב ואני אגמור בשניות ואני לא רוצה להוכיח לו שהוא יכול לעשות את זה, לשלוט בי ככה.
"תסתובבי." הוא לחש לאוזני והסתובבתי, כך שאני שוכבת על בטני. "אל תעשה את זה." לחשתי לו.
הוא חיכך את אצבעו בפתחי ונשכתי את שפתיי. "זה רק אצבע, בסדר? זה לא הזין שלי, אבל אני רוצה, הזין שלי משתוקק לזה. את מודעת לזה, נכון?"
"כן." לחשתי. ליבי פעם חזק כל כך שהרגשתי אותו מכל מקום. לא ידעתי אם זה מפחד או מהתרגשות, אבל ידעתי שרציתי שהוא יעשה את זה. שהוא יכניס את האצבע שלו ויזיין אותי עם האצבעות שלו בתחת.
"זה נעים לך?"
"כן." חזרתי על הלחישה ממקודם.
הוא הכניס אליי את האצבע שלו באיטיות ויללה חנוקה נפלטה מפי. הרגשתי את גופו על שלי ונישקות על גבי.
ידו השנייה שפשפה את הדגדגן שלי. "איידן," גנחתי. "כן, סאנשיין קטנה?"
"אני שונאת אותך כל כך."
"גם אני אותך." הוא לחש וליקק את גבי לאורך עמוד השדרה. "תפסיק," יבבתי. "זה יותר מדי.."
"ששש," לחש.
הוא לחץ על הדגדגן שלי והיללות והגניחות נפלטו מפי ללא שליטה.
הוא הוציא ממני את האצבע שלו. "תנשמי." הוא לחש לי והרגשתי את איברו מתחכך בי שם. "לא, איידן."
"תנשמי." הוא חזר על עצמו והנהנתי. "אם לא תאהבי את זה, אני מפסיק."
"אתה מבטיח?" שאלתי והרגשתי את הבל פיו על גבי. "כן." איברו התכחך בי שוב והרגשתי איך כל איבריי התכווצו. "לא.. זה לא טוב, איידן. אני לא יכולה.." הסתובבתי אליו והוא בחן אותי. "לא ניסית,"
"אני מפחדת." לחשתי.
הוא הנהן. "אני רוצה שתזיין אותי, איידן, אבל לא שם."
"אני לא יכול, סאנשיין."
"למה לא?" שאלתי בבלבול. "כי אני ארצה יותר.. אני מפחד לפגוע בך,"
"אתה לא תיפגע בי, איידן. אני סומכת עליך."
"אני לא סומך על עצמי." הוא מלמל וליטף את הלחי שלי. "את ילדה." השענתי את ראשי על חזהו והוא נישק את ראשי. "ואם אני רוצה אותך?"
"את רוצה?"
"אני ארצה אם תבטיח לי לא להיות עם בנות אחרות.."
"ליליאנה," הוא נאנח והרגשתי את ליבי מתכווץ. "בבקשה,"
"בסדר," לחש. "אם זה בשבילך אני יכול להצליח."
"מבטיח?"
"אני מבטיח לנסות." הוא אמר והנהנתי. הוא חיבק אותי וחייכתי. אני אוהבת את המגע שלו. אני אוהבת את ההרגשה של זרועותיו עוטפות את ידיי לא משנה כמה אשקר לעצמי שאני לא.
אני רוצה להיות איתו ושהוא יהיה איתי.
אני לא רוצה ששום דבר יפריד בנינו. אני לא רוצה שזה יהיה רק סקס.
אני רוצה את כולו שלי.
"אפשר ללכת לישון עכשיו? אני קצת עייפה." הוא בחן אותי וגיחך.
הוא הרים אותי עליו ונכנסנו למיטה. הוא עטף אותנו בשמיכה ונישק אותי, לשונו שיחקה וליטפה את לשוני.
"אני לא רוצה ללכת מחר לתיכון," נשמתי לשפתיו והוא צחק. "אז את לא תלכי." לחש.
"תודה,"
"מה שתרצי, מותק."

התעוררתי בבוקר שהרגשתי נשיקות חמות על בטני, שיורדות לאט לאט למטה לאיברי. "איידן," לחשתי. "אתה לא יכול-"
"ששש," הוא השתיק אותי והדביק נשיקות לפנים ירכיי. גופי רעד והוא חייך. "את ילדה טובה, סאנשיין שלי, אז תמשיכי להיות ילדה טובה ותשתקי. תני לי למצוץ את הדגדגן שלך. תני לי לזיין את הכוס שלך עם הלשון שלי." הנהנתי והוא ליקק את פתחי. "את צריכה להיות שקטה מאוד, בלי גניחות או צרחות, אם תעשי את זה, את תשלמי על זה."
"איך?" הוא נשך את הירך שלי וזעקתי בכאב. "אידיוט!"
"שאלת איך ועניתי, סאנשיין. איך אני אידיוט?"
"כי אתה אידיוט. נראה לי מתישהו בחיים שלך רצחו אותך וחזרת לחיים מטומטם." הוא הרים את מבטו אליי. הוא זועם. למה הוא זועם? אני לא התכוונתי לזה ברצינות.. הוא קם ממני והלך לחדר הארונות.
"אני צחקתי, איידן." אמרתי וקמתי אחריו.
שנינו עירומים לגמרי וזה קצת מרתיע, אבל לא אכפת לי.
נצמדתי אליו והוא הידק את לסתו.
"זה לא משהו שצוחקים עליו, ליליאנה. לא איתי."
"נו, איידן.. אני מצטערת אם פגעתי בך. בסדר? אני לא ידעתי שזה כזה רע להגיד את זה. אף אחד אף פעם לא סיפר לי על משהו שקרה לך."
הוא הנהן. "כשהייתי בן עשרים וארבע וניקי בת שבע עשרה, היא התיידדה עם מישהו. גם אני וגם אבא שלי לא ידענו על זה." הוא עצר וחיבקתי אותו. "אל תמשיך אם אתה לא רוצה."
"אני רוצה שתדעי, אבל- פאק!" הוא הטיח את ידו בקיר והתכווצתי. "תסתכלי עליי, מותק." הרמתי את מבטי אליו. "את מפחדת ממני?"
"לא." לחשתי. "אני לא רוצה שתפחדי."
"אני לא. אני לא מפחדת." הוא ליטף את הלחי שלי ונישק את קצה אפי. "לכי למיטה, אני אתלבש ואבוא." הנהנתי והלכתי למיטה.
זה כל כך גרוע? וגם.. אם היא הייתה בת שבע עשרה אז, איך זה שמיה לא הכירה אותה אלא רק דומיניק והוא? למה הוא לא סיפר עליה לאף אחד? למה הוא הסתיר את זה?