His sunshine [4]

איידן (28)

"איידן?" ליליאנה שאלה ונכנסה למקלחת. "מה עשית?"
"רצחתי חייל,"
"למה?"
"כי אני רוצה." אמרתי והיא התפשטה ונכנסה למקלחת. "למה אתה כועס עליי?"
"אני לא כועס, סאנשיין.. אבל המזדיין הזה הוציא אותי מדעתי.." היא נישקה אותי. "תירגע."
"אני שונא אותו." לחשתי לה. "גם אני, איידן."
"את לא מכירה אותו,"
"אני שונאת את כל מי שאתה שונא, חוץ מאבא שלי כנראה.."
"אם את לא שונאת את אבא שלך, אני לא שונא אותו.. פשוט אני ממש רוצה לרצוח אותו על מה שהוא עשה לך." היא נישקה אותי עוד פעם וחייכתי אליה. "הציצי שלך זה הדבר הכי יפה שראיתי מימי, חוץ מהחיוך שלך, זאת אומרת." היא חייכה וחייכתי גם. "החיוך שלך מדהים."
הצמדתי אותה לקיר ונישקתי אותה בתאווה.
אני רוצה אותה.
כל חלק בה.
הרמתי אותה והחלקתי את הזין שלי לתוכה.
היא תפסה בכתפיי בזמן שאני תפסתי את התחת העגול שלה. צבטתי אותה שם והיא צווחה. "אידיוט!"
"תירגעי, סאנשיין." הכנסתי את הפטמה שלה לפי ומצצתי אותה בזמן שהיא רכבה עליי.
המים לא כל כך חמים, אבל אני נשבע שלוהט כאן, בעיקר האישה שמולי, לעזאזל. היא פאקינג מושלמת.
"את מקבלת את הזין שלי טוב כל כך, מותק." לחשתי לה באיטלקית. "את כל כך יפה, הביצים שלי כואבות בגללך." היא המהמה, היא אפילו לא יודעת מה אני אומר לעזאזל. "הכוס שלך כל כך חם, מותק. כל כל נעים להיות בתוכך, פאק, הלוואי שהייתי יכול להישאר כאן לנצח."
"כן." מלמלה. "אני יודעת,"
"אני אתחיל לחשוב שעבדת עליי שאת לא יודעת איטלקית," היא בחנה אותי.
עיניה הכחולות נוצצות.
צבטתי אותה בתחת עוד פעם והיא גנחה. "אני צריכה יותר," לחשה.
ההרגשה של הכוס המתוק והחם שלה סביבי, גורם ללב שלי להשתגע.
נצמדתי אליה קצת וחדרתי אליה עמוק יותר, הכוס שלה התהדק סביבי והרצון שלי לגמור התגבר.
"כן, זה טוב.. זה- פאק," נישקתי אותה, בלעתי את הצרחה שלה בזמן שגמרנו שנינו ביחד.
ההקלה והעונג הציפו אותי. "אלוהים, אני אוהב כל כך להיות בתוכך."
"אני אוהבת אותך." היא לחשה.
בחנתי את עיניה ויצאתי ממנה.
היא התכוונה לזה.
היא התכוונה לכל מילה וזה פאקינג משגע אותי. "איידן, בבקשה-" יצאתי מהמקלחת והתעטפתי במגבת. "איידן-" יצאתי מהמקלחת וטרקתי את הדלת.
לחשוב על הפרצוף הפגוע שבטוח יש לה עכשיו.. פאק, זה לא מגיע לה.
התלבשתי ויצאתי מהחדר.
ירדתי לסלון וקולטון בחן אותי.
"בשביל מה יש לכם דירה אחרת בבניין אם אתם תמיד כאן?" שאלתי אותו. "מי זה אתם, איידן? קים ישנה למטה, אני כאן כי אני מחכה לך."
"מה אתה צריך?" שאלתי ובחנתי אותו. "למה אתה כועס?"
"בגלל ש-"
"איידן חכה רגע!" ליליאנה צעקה ורצה אחריי.
הסתובבתי ותפסתי אותה בחוזקה. "אני אמרתי לך, ליליאנה! אני אמרתי לך לא להגיד לי את זה! ולא רק שאמרת לי את זה, את גם התכוונת למה שאמרת!"
"אני מצטערת," היא לחשה עם דמעות בעיניה. "אני הולך למטווחים, לכי לישון או משהו.."
"אבל-" הנדתי בראשי וקטעתי אותה. "תעלי למעלה."
"זה לא מגיע לי," היא לחשה ונאנחתי.
היא הסתובבה והלכה לאחד החדרים בקומה התחתונה, כנראה שהיא הולכת לחדר שלה ולא שלי.
הוצאתי את האקדח שלי ויריתי פעמיים בתמונה.
קולטון בחן אותי ונעצתי בו מבט זועם.
"עוף מכאן!" צרחתי. "לך מכאן עכשיו קולטון."
"אני הולך, אבל תדאג להשאיר את הזין הקטן שלך לעצמך, שליליאנה לא תאבד את זה לגמרי."

אף פעם לא משהו כאב לי עד כדי כך, עד שהרגשתי שמשהו שורף אותי מבפנים ואני רוצה לתלות את עצמי. שאני רוצה להכאיב לי ולהיעלם מהעולם, חוץ מעכשיו.
ליליאנה היחידה שגרמה לתחושה הזאת.
ידעתי שאית'ן הרגיש אותה, שג'יימס ולאונרדו הרגישו אותה, דום לא.. אבל הוא הרגיש דברים אחרים, רוז באמת שיגעה לו את המוח.
אף פעם לא חשבתי שההרגשה הזאת כל כך עוצמתית.
אני באמת מרגיש ככה.
נכנסתי לחדר של שון, שישן עכשיו.
"לילה טוב, ילדון." מלמלתי ונישקתי את מצחו.
הוא התהפך לצד השני וחייכתי.
לאחר מכן נכנסתי לחדר של ליליאנה. היא גם ישנה.
בן זונה.
אידיוט.
לעזאזל, אני באמת אידיוט. איזה בן אדם נורמלי היה מתעצבן וכועס על זה שמישהי אמרה לו שהיא אוהבת אותו? ועוד שהוא אוהב אותה בחזרה?
צעדתי לעברה והרמתי אותה עליי.
היא פקחה את עיניה הכחולות וחייכתי אליה, אבל היא לא חייכה בחזרה.
היא כועסת עליי והיא בטח גם עייפה ועצובה.
עליתי למעלה במדרגות שהיא בידיי, עיניה מלאות דמעות והיא מסתכלת על כל נקודה שהיא לא אני.
רק לא להסתכל עליי.
נכנסתי לחדר שלי והשכבתי אותה במיטה. "אני לא רוצה לישון איתך," מלמלה בשקט. "אין לך בעיה, אני לא אירדם אם לא תישני לידי." היא הנהנה והתרחקה ממני קצת. לעזאזל איתה. למה היא לא מבינה?
משכתי אותה אליי והצמדתי את שפתינו.
היא ניתקה אותם והרימה את ידה באוויר, ידה נחתה על הלחי שלי. אין דרך להסביר את הכאב שעבר לי בגוף.
ליבי פעם בחוזקה ומשכתי אותה אליי עוד פעם.
"את ילדה רעה, ליליאנה?"
"תעזוב אותי!" היא נהמה. "אתה אידיוט ומטומטם ואני פאקינג שונאת אותך. אתה.. אתה צעקת עליי כי אמרתי לך שאני אוהבת אותך!"
"אני מצטער, אמרתי לך כבר, אני דפוק במוח." היא בחנה אותי עם דמעות בעיניה.
"אתה בכלל אהבת אותי איידן?"
"אני אוהב אותך!" הדגשתי את עצמי.
אני אהבתי.
אני אוהב.
אני אאהוב.
היא האישה שלי, וכרגע אין לי דרך להתחמק מזה, ואני גם לא פאקינג רוצה.
היא התרחקה ממני וירדה מהמיטה.
היא הלכה לשירותים ונהמתי בזעם. הלכתי אחריה.
"אתה.. אתה פגעת בי, ולא מגיע לך שאני אישן איתך!"
"אז את תישני באמבטיה?"
"אני אישן בכל מקום כל עוד הוא רחוק ממך, חתיכת מניאק!" היא צרחה וגיחכתי.
"אני אוהב אותך." לחשתי והדבקתי נשיקה לשפתיה הרכות. "אני פאקינג אוהב אותך, והכי אוהב את זה שאת עומדת על שלך ומראה לי כמה אני יכול להיות מניאק."
"אני חוזרת בי. אני לא אוהבת אותך, אני שונאת אותך."
"אני בטוח." נישקתי אותה.
"שונאת אותך.." עוד אחת. "שונאת אותך."
"אני יודע." נישקתי אותה פעם נוספת והיא התרחקה ממני. "אני כועסת עליך."
"יופי, כי אני גם כועס על עצמי. נכעס עליי ביחד."
"אתה בלתי נסבל," לחשה שמצחי צמוד למצחה.
החיוך שנפרש על פניי היה גדול כל כך שזה כאב, אני מאוהב באישה הזאת.
אני לא רוצה אף אחת חוץ ממנה.
רק אותה.
רק לנשק אותה.
רק. אותה.
הרמתי אותה עליי, רגליה סביב מותני, ידיה סביב צווארי ואני מנשק אותה. בחיים לא רציתי לנשק כל כך מישהי כמו שאני רוצה עכשיו.
"אני עדיין כועסת עליך, ואני לא שוכבת איתך עכשיו שבוע."
"הממ.. איומים, מותק? אני אוהב את זה, זה מדליק אותי,"
"כל דבר שאני אעשה מדליק אותך." היא לחשה לאוזני בפתיינות. "נכון."
"בגלל זה מחר, יהיה לי כיף, ואתה תהיה דלוק כמו אש." בחנתי אותה והיא חייכה אליי.
היא נישקה אותי פעם נוספת ואז נשכבה במיטה.
"מה את מתכננת?"
"הממ.. זה סוד,"
"אני מקווה בשבילך שאוהב את הסוד הזה, כי אם לא, זה יהיה הפאקינג סוף שלך." היא התעלמה ועצמה את עיניה. "לילה טוב, פדופיל אידיוט."
"לילה טוב, סאנשיין."