אני שונאת אותו.
מתעבת אותו מכל נשמתי.
וזה הדדי.
אני שונאת את הקרבה אליו, אני שונאת להסתכל עליו, אני שונאת כל דבר
שקשור אליו.
אבל לא יכולתי להתמודד עם המשיכה.
לא יכולתי.
לא משנה עד כמה שנאתי אותו, הייתי מודעת אליו.
לכמה שהוא מושך.
הוא יפה תואר, עיני...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(כעבורשבוע)
״היית מעולה.״ דניס- הסוכן שלי- אמר לי. ״תודה,״ חייכתי אליו חיוך חם. אני אוהבת את דניס, הוא אחד החברים הטובים שלי. ״לינה,״ דניס קרא לי בזמן שהחלפתי לבגדיי בתא מדידות.
״כן?״ שאלתי אותו. ״את טסה לפריז מחר בערב, יש לך צילומים של חודש.״ כן, אני מדגמנת. אני כבר הצטלמתי בפריז פעם אחת, אבל זה היה ליומיים. ״חודש? בפריז? מחר בערב?״ שאלתי כשיצאתי מהתא, לבושה בבגדיי.
״כן.״ הוא אישר. ״אני אצטרך להעדכן את אחים שלי.״ אמרתי לו. ״ברור.״ הוא הינהן אליי בחיוך. ״טוב, נראה לי שסיימנו פה להיום, אני צריך לזוז למייק.״ דניס אמר ואסף את דבריו. מייק זה ה-חבר של דניס. דניס גיי, כך שאחים שלי לא עשו לי בעיות איתו.
״נתראה מחר בערב.״ הוסיף לפניי שהוא יצא וקרץ לי. _______ ״הגעת?״ ליאנה שאלה מעבר לטלפון. ״הינה, אנחנו נוחתים.״ אמרתי לה. ״פאק,״ ליאנה מילמלה כשנשמע בכי מהצד השני של הטלפון. ״התינוק הזה יותר רועש ממה שחשבתי.״ היא ציחקקה. ״זאת סלינה?״ קולו של מתאו נשמע. ״לינה, נחתת?״ הוא שאל. ״כן.״ עניתי כשהמטוס נחת בידיוק. ״טוב, תשמרי על עצמך, תתקשרי ובלי גברים, סלינה.״ הוא אמר בקול קשה.
״תרגע כבר, לחוץ אחד.״ גילגלתי את עיניי לשמע קולו הקשה בזמן שירדתי מהמטוס. ״מתאו! תעזוב אותה כבר, תביא לי את זה ותיקח את איידן.״ שמעתי את ליאנה מצווה על מתאו. אני שמחה שמתאו מצא מישהי סוף-סוף. הוא תמיד היה אדיש להכל כשליאנה נכנסה לחייו, היא באמת צבעה הכל בורוד.
״טוב, תהני, לינה. אתקשר בערב.״ היא אמרה לי. ״בסדר, נדבר.״ אמרתי שהגעתי לחנייה שהייתה ליד השדה תעופה. ״את בסדר?״ דניס דאג לשלומי. ״כן.״ ״טוב, אני ודניס ניסע ברכב של אחותי שגרה כאן, אח שלך אמר שיש לך הסעה.״ מייק -חבר של דניס- אמר לי.
הינהנתי והם נכנסו לרכב. מיד שהם עזבו נשמעה צפירה ולמבורגיני אדומה חנתה מולי, גבר שרירי ועם שיער בלונדיני מלוכלך יצא מהרכב. לקח לי זמן עד שהבנתי מי נשען על המכונית. פערתי את עיניי,
ג׳ון.
הרמתי גבה וגילגלתי את עיניי,
איזהשחצן.
״אז, לינה, את הולכת לעמוד שם הרבה, או להכנס למכונית?״ הוא שאל עם קולו המחוספס. ״לא. אין מצב. מתאו בכוונה לא אמר לי שיסיעו אותי, עכשיו אני מבינה למה.״ אמרתי בכעס. ״טוב, אם את רוצה ללכת ברגל לאחוזה, את מוזמנת.״ הוא נכנס לרכב. נאנחתי בכניעה נכנסתי למכונית. ״ידעתי שלא תעמדי בזה.״ הוא אמר בקול משועשע.
״את מגלגלת עיניים יותר מדיי.״ הוא גיחך, גילגלתי את עיניי שוב בייאוש. ״אם את רוצה, אני יכול לתת לך סיבה טובה יותר לגלגל אותן.״ קרץ לי. ״סתום.״ אמרתי בכעס. ״תכריחי אותי.״ ״תמות.״ אמרתי לו. ״לא לפניך.״ הוא החזיר ונראה משועשע מהפרצוף שלי. ״אני שונאת אותך.״
״זה הדדי.״ הוא חייך חיוך מזויף. ״טוב, אני ממש-ממש שונאת אותך.״ אמרתי והפנתי את מבטי לחלון, אני לא יכולה לראות יותר את הפרצוף המזויין שלו. ״טוב, גם אני ממש-ממש שונא אותך.״ גילגלתי את עיניי, אך לא השבתי. _______ ״לינה! אני כל-כך שמחה שנחתת בשלום!״ קולה השמח של מדלין נשמע מהכניסה לאחוזה. שמתי את המזוודה בצד והורדתי את התיק שלי. הדפוק שלידי אפילו לא הציע לעזור לי, הוא הלך כמו מלך בזמן שאני סוחבת את התיק של עצמי.
״למה לא באת איתו? אני סבלתי כל רגע ורגע.״ אמרתי לה. ״אני סבלתי לא פחות ממך.״ ג׳ון אמר שעקף אותי ונעלם לאגף שלו.
״שונאת-את-אח-שלך-שנאת-מוות.״ סיננתי בארסיות. ״אתם תלמדו להסתדר.״ מדלין אמרה בחיוך. ״אוי, מאד. אני בחיים לא אסתדר עם הדפוק הזה.״ אמרתי לה. ״אני אומרת לך, אתם לא תשארו ככה לנצח.״ ״כן, זה בגלל שאני אהרוג אותו.״ אמרתי לה.
״אבל, אוותר כי הוא אח שלך.״ אמרתי לה וחיבקתי אותה חיבוק צדדי. ״בואי, אני אעזור לך עם המזוודות.״ היא אמרה לי. ״כן, תודה.״ אמרתי לה והיא תפסה את המזוודה שלי. ___________________________________ מקווהשאהבתםבנתיים💗 אוהבתהכיבעולםםםם 3>
