My amor {2}

פרק 18- טיסה

שנאתי את זה.
להיות בניו-יורק ולהסתובב סביב האחים ונטורה.
יש דבר אחד שאני שונא יותר מכל, זה אחותם.
אבל אני גר איתה לחודש הקרוב, שזה יותר קשה משחשבתי.

אני שונא להיות סביבה, אבל היא מסובבת את הראש שלי אוטומטית. אין לי רגשות אליה, לא היו לי ולא יהיו.
הדבר היחיד שאני חושב עליו זה מה שקרה אתמול, כשנכנסתי למקלחת שלה.
הזין שלי מזדקר כשהוא נזכר בסלינה, בסלינה הערומה, עומדת מולי וגונחת את שמי בזמן שאני מזיין אותה עם האצבעות.

אני רוצה לילה איתה.
אני צריך לילה איתה.

עוד מעט השעה אחד בלילה, אני לא מצליח לישון, אז אני שוקע למחשבות. כולנו ישנו מוקדם בגלל הטיסה.
אני, סלינה ומדלין צריכים לטוס, לוקה ופבלו רק מלווים אותנו וליאנה ומתאו הרדימו את איידן, כך שהם ישנו גם. אנחנו אמורים לקום באחד כדי לצאת, אך אני לא מצליח להרדם.

קמתי מהמיטה ששכבתי בה, יצאתי מהחדר אורחים שבאגף של סלינה ויצאתי מהאגף שלה.

משם הלכתי למטבח, כשנכנסתי למטבח, פגשתי בסלינה יושבת באחד הכיסאות על האי ושותה כוס מים בזמן שהיא בוהה בנקודה מסויימת. ״למה את ערה?״
שאלתי, למרות שידעתי למה. בזמן האחרון, סלינה מתנהגת מוזר. אני לא הכרתי אותה טוב כמו שאני מכיר אותה עכשיו, היא קמה בלילות והולכת לשתות מים במטבח. היום הזה שהיא באה לבקש ממני את הטלפון שלי כדי שתתקשר לסייל, עלה לראשי.

זה היה מוזר, אני דיי בטוח שזה ‏איכשהו קשור לאנטון הזה. ״א-אני לא מצליחה לישון.״ היא אמרה, לא מזיזה את מבטה מהנקודה הזאת. ״את בסדר?״
״כן ברור. למה שלא אהיה?״ היא הסיטה את מבטה מהנקודה לשניה ואז החזירה את מבטה לנקודה שוב.
״את בטוחה שאת בסדר?״
״כן.״

״סלינה,״ קראתי לה ועמדתי מולה, בצד השני של האי.
מבטה ננעץ בי כי חסמתי את הנקודה ההיא.
״לא..״ היא נאנחה ושמטה את ראשה על זרועותיה השלובות על שולחן האי.
״ג׳ון,״ היא קראה והרימה את ראשה.
״יש לי..״ היא קטעה את עצמה לפניי שהמשיכה.

״יש לי סיוטים. סיוטים ממקרה שקרה בעבר.״
נשענתי עם ידי על שולחן האי, מחכה שתמשיך.
״זה לא בדיוק סיוטים, זה..זה כמו פלאשבקים.
זה קרה לי לפניי שנתיים, אבל זה הפסיק.
זה פשוט חזר פתאום.״ היא אמרה.