My amor {2}

פרק 25- מוחרבת

אני יושבת על מיטת החדר מלון של ג׳ון, לבושה בבגדיי ומביטה בקיר.
ג׳ון יושב ליידי, רק מחכה שאדבר.
עברו עשרים דקות מאז שגילה על ההודעות, מאז היה רק שקט.

״אני לא יודעת.״ אמרתי לבסוף. ג׳ון הרים את מבטו אליי, בוחן את פניי. ״מה זאת אומרת ׳לא יודעת׳?״
״זה התחיל שבוע שעבר, ביום שקפאתי במטבח,״
התחלתי להגיד.

לא יכולתי לשמור את זה לעצמי, המוח שלי פשוט פעל, הוציא את כל מה שקרה השבוע.

״אז למה קפאת ככה? למה פשוט לא התקשרת למתאו?״ הוא שאל ואני נאנחתי.
״אני חושבת שאני מכירה את הבחור.״ אמרתי, מתכוונת לספר לו על השנים שלי בתיכון.

״מכירה אותו?״ קולו היה קשה, זועף. ״כשהייתי בתיכון הכרתי מישהו, הייתי דלוקה עליו, ממש טיפה. אני חושבת שזה הוא.״

״אני והוא היינו חברים טובים בהתחלה,״
נשענתי עם ראשי על הקיר מאחורי המיטה.
״ואז הוא הציע לי לצאת, הייתי בעננים, ישר עניתי כן.״

לא הבטתי בג׳ון, אך יכולתי להרגיש את מבטו השורף.
״זה אנטון?״ הצטמררתי כששמעתי את שמו, מנסה למחוק את פרצופו ממחשבותיי.

״כן.״ השבתי בקול שקט, לא מורידה את מבטי מהקיר.
״תמשיכי,״ אמר, נשען גם הוא על הקיר מאחורי המיטה.
״הדייט שלנו היה סביר, כמעט גרוע. אך הכחשתי את זה.״ אמרתי, מנגבת את ידיי השורט שלי כשאני מרגישה שהן מתחילות להזיע.

״בהמשך הערב הבנתי שזה לא יעבוד, אז בסוף הערב אמרתי לו שלא יהיה עוד דייט, אבל נוכל להשאר חברים טובים. הוא כנראה לא לקח את זה בטוב ו..״
נקטעתי, נזכרת בערב המקולל הזה, בכולו.

ידו החמה של ג׳ון מצאה את מקומה על יריכי, מלטפת אותה. עצמתי את עיניי לשבריר שניה, מתענגת על מגעו החמים.

״המבט שלו הפך לעצבני, הוא כעס. הוא אמר שהוא לא רוצה רק להיות ידיד שלי. אם הוא היה אומר לי את זה לפניי הדייט, כנראה הייתי קופצת משמחה, אבל באותו רגע - רק רציתי לחזור הביתה.״ המשכתי וליקקתי את שפתיי היבשות.

״הוא התרכך טיפה ואמר שהוא יחזיר אותי הביתה, אז הסכמתי.״ אמרתי וג׳ון המשיך ללטף את יריכי, עדיין בוחן את פניי ולא מוציא מילה מהפה. ״זו הייתה נסיעה קצרה, הוא עצר מול שביל, סמטה חשוכה, עד כדיי כך חשוכה שלא ראו את הסוף שלה. לא ידעתי למה הוא עצר שם, הוא יצא מהרכב והוציא אותי ביחד איתו.״