My amor {2}

פרק 38- מכונית חלומות

נכנסתי לחדר של ג׳ון לבדי, סייל חזרה לליאנה ומדלין.
״היי,״ סגרתי את הדלת אחרי, מתקדמת בזהירות לכיסא שליד המיטה שלו.

״היי.״ הוא חייך אלי חיוך ממיס לבבות והתיישב באיטיות במיטתו. ״איך אתה מרגיש, בלונדי?״ שאלתי אותו, עוזרת לו להתיישב ומלטפת את שיערו הרך. ״בלונדי.. אני אשקר אם אגיד שלא התגעגעתי לכינוי הזה.״ הוא גיחך ואני חייכתי.

״איך אתה מרגיש?״ חזרתי על השאלה שלי.
״בסדר, איך את מרגישה?״

הוא הביט בשפה הפצועה שלי ופניו התחלפו לזועפות.
״לא יודעת, הוא נמצא במחשבות שלי.״ אמרתי בשקט, חושבת על הבחור הדוחה שפעם הייתי מאוהבת בו.
״הרגנו אותו, אמור. את לא צריכה לפחד יותר.״

״תודה.״ אמרתי לו בשקט והביט בי במבט רך עם עיניו הירוקות. ״על מה שאתה עושה בשבילי, על כל מה שעשית בשבילי.״ המשכתיי והצמדתי את המצח שלי לשלו.

״תמיד.״ הוא הצמיד את שפתינו ואחז בפניי ביד אחת שלו. ״בואי לפה,״ הוא תפס במותניי והתכוון להושיב אותי קרוב אליו במיטה. ״לא. מה אם אכאיב לך בטעות?״
״את מכאיבה לי שאת לא יושבת לצידי וממשיכה לנשק אותי.״

באותו רגע פשוט עשיתי מה שאמר.
התיישבתי קרוב אליו במיטה והצמדתי את שפתינו לנשיקה עדינה. ״את לא מבינה כמה התגעגעתי לזה.״ הוא לחש לשפתיי. ״לשפתיים האלה, לטעם שלך, אלייך.״ הוסיף וליקק את השפה התחתונה שלי.

עשיתי תנועה קטנה כדיי להתיישב יותר בנוח וכנראה שהכאבתי לו כי הוא כיווץ את פניו בכאב ותפס בצד ביטנו. ״סליחה. אני מצטערת. אמרתי לך שאני אכאיב לך!״ אמרתי, ממהרת להתרחק, אך הוא תפס במותניי ומשך אותי אליו שוב.

״אני לא יכולה להמשיך לשבת פה, הכאבתי לך, אני לא רוצה להכאיב לך שוב.״ אמרתי, מבטי נודד מעיניו לביטנו. ״לא אכפת לי.״

הוא התכוון להצמיד את שפתינו שוב, אך הדלת נפתחה וקטעה את האיחוד בינינו. ״סלינה.״ קולו הקשה של מתאו נשמע. ״מתאו..״ מילמלתי, מנסה לרדת מהמיטה של ג׳ון במבוכה, אך הוא לא נותן לי.

״אל תלכי, אמור. אני צריך אותך קרובה אליי.״ המילים שהוא לחש לי היו חזקות ממני ונאלצתי להשאר עטופה בזרועותיו החמימות. ״אז.. את הולכת לספר לי משהו?״ מתאו שאל כשראה שאני לא מתכוונת לקום מג׳ון.