(בתמונה למעלה, ארתור)
פרק 6
אלינור הייתה בהלם כשקיבלה את שיחת הטלפון מקאי. הוא? מתקשר? אליה? היא בהתה בטלפון המצלצל לפחות חמישים שניות לפני שענתה. "הלו?"
"אלינור, מה שלומך?" שמעה את קולו מעבר לקו הטלפון. "בסדר. מה איתך?" השיבה. "גם אני." אמר. "תשמעי רגע, אני צריך את עזרתך."
כמובן. כמובן שיש סיבה לשיחתו. הלוואי שהיה מתקשר סתם לשאול לשלומה. "כן, בטח, מה אתה צריך?" ענתה.
"לבריאן, אחותי, יש יום הולדת ביום שני. כמו שאת יודעת, היא אוהבת את איאן צ'ייס. והיא אמרה לי שאת מכירה אותו. אני לא מאמין שאני אומר את זה, כי אני שונא אותו אבל... יש סיכוי שתצליחי להשיג לנו ביקור קטן ממנו?" ביקש.
"כן, יצא לנו לדבר לפעמים, לא ממש בקשר. אבל.. אני יכולה לנסות.. הסיכוי הסביר הוא שאיאן יענה רק מחר במקרה הטוב." השיבה לו.
"וואו, תודה רבה, אלינור. אני מעריך את זה." אמר. פתאום תקף אותה חשק לזה שהיא באמת תצליח להשיג את הביקור הזה. "אגב, גם את צריכה לבוא.. עם אחותך כמובן." שמעה אותו אומר. ליבה התמלא פרפרים. היא ידעה שהוא לא מתכוון לזה ככה, אבל היא נתנה לעצמה לדמיין שאכן הזמין אותה בשבילו. "בטח, אבוא". אמרה. "ו.. מזל טוב".
"תודה. נראה לי. בכל מקרה, להתראות." השיב וניתק. זהו. היא החליטה שלא משנה כמה קשה יהיה המצב בניהם, היא לא תוותר עליו. "אלינור!" קראה אחותה מהחדר הסמוך. "מה עכשיו?" נאנחה אלינור. בגלל שבת' שברה את הרגל קשה לה לעשות הרבה דברים, שאלינור נאלצת לעזור לה בהם.
היא עזרה לה במה שרצתה ומיד התיישבה חזרה בחדרה וניסחה הודעה לאיאן.
הי איאן! מה איתך? אני לא יודעת אם לא החלפת טלפון בזמן האחרון.. חחח.. זאת אלינור פארקר, פעם היינו מדברים הרבה.. מה חדש? תשמע רגע, אני ממש אשמח שתענה בהקדם האפשרי. לחברה מאוד קרובה שלי יש יום הולדת בשבוע הבא והיא אובססיבית אליך בצורה לא הגיונית ועברה עליה שנה מאוד קשה.. מקרי מוות וכזה, אני מאוד רוצה לשמח אותה, תוכל להפתיע אותה? תחזור אליי.
היא חשה סיפוק כאשר שלחה את ההודעה. כ"כ חיכתה למבטו האסיר תודה של קאי כשתספר לו
שהצליחה. הלוואי הלוואי שבאמת תצליח, כדי שאולי זה יהיה מציאותי. היא נזפה בעצמה על כך שחשבה עליה ולא על בריאן, ואז היא חייכה כי ידעה שהיא תהיה ביום ההולדת הזה, ושהיא הולכת להיראות טוב מתמיד.
_____________
"הי". אמרה לו כשהתיישב לידה בבית הספר. "היי". השיב לה. הבחורה מאתמול שהסתכלה עליו, איזבל, הסתובבה שוב להביט בו והוא השתדל להתעלם ממנה. החבורה של הבנים הפופולריים נכנסה. ברנדון, זאק, דייב, ועוד כמה. "הי, אוסטין, נוכל לדבר רגע אני ואתה?" פתאום הוא שמע קול רם ומתקתק מדבר אליו. מי שהיה בכיתה השתתק. הבנים שרקו. זאת הייתה איזבל. "בסדר". אמר קאי והלך בעקבותיה לצד המסדרון. "אתה צריך לתת לי צ'אנס. מה אומר? נפגש הערב בבית קפה?" אמרה לו ישר בחיוך. הוא הסתכל עליה נדהם. כל הפנים שלה היו מאופרות. הוא לא אהב את זה. אפילו החיוך שלה היה מזויף כי מסביב השפתיים שלה צויר קו שפתיים אחר. "את ואני? לבד?" שאל כדי להבהיר. היא הנהנה והתעסקה בשיערה הבלונדיני. "אמממ".. הוא מלמל, אבל היא אמרה: "אתה לא חייב לתת לי תשובה עכשיו. תעדכן אותי". והיא נשקה לו על לחיו והלכה. הוא ניגב את רטיבות המגע של שפתייה בלחי שלו בגועל. למה ברנדון היה חייב לזרוק אותה? חשב. הוא נכנס חזרה לכיתה. אלינור שוב הייתה שרועה על השולחן בעייפות. הטלפון שלה היה מונח לידה. לפתע הוא השמיע צפצוף הודעה והיא קמה ולקחה אותו. בשנייה שראתה היא קפצה וצעקה מאוושר. "קאי!! הוא יבוא!!" קראה והראתה לו את הטלפון שלה.
היי אלינור! מה שלומך? אכן החלפתי מכשיר אך שמרתי אותך! אשמח לבוא להפתיע את חברתך! רק תני לי כתובת ופרטים. כל הכבוד לך שאת ככה משקיעה בה! מזל טוב!
קאי קרא את הכתוב במהירות וקרן משמחה. הוא כמעט חיבק את אלינור. "וואי תודה! זה מדהים!" אמר. והמבט האסיר תודה שייחלה לו.. באמת קרה, ולא היה מאושר ממנה. והיא גם הבחינה בזרועותיו שכמעט חיבקו אותה, והיא חשה שיש בניהם התקדמות.
____________
ביום שני בבוקר, שכרגיל היה חופש בשבילם, כי נהגו בכל יום הולדת לא להגיע ללימודים, בריאן הלכה לבית של בת', כמו שתיכנן קאי, ואפשרה לו לארגן את כל העניין עם איאן. אבל הסיפור הגדול הוא שארי, אהובה של אחותו, מגיע היום, ליום ההולדת שלה, והם נפגשים פעם ראשונה בביתם. אז כשהגיעה השעה, בריאן חזרה, יפה במיוחד, וקאי איחל לה שתהנה ויצא מהבית. התוכנית הייתה שבזמן שתבלה עם ארי בבית שלהם, קאי ואלינור יביאו את איאן, ויפתיעו אותה, ולאט לאט יבואו כל החברים של בריאן.
קאי נסע ואסף ברכב שלו את אלינור, שעזרה לו בכל הקשור להפתעה שלהם, הם נסעו לכתובת שאיאן קבע איתם. איאן המתין בחוץ כשהגיעו, וגל מעריצים התנפל עליו, אבל הם הכניסו אותו לרכב ויצאו לדרך. קאי נאלץ להודות בליבו שדי חמוד מצד איאן, שהביא איתו זר בלונים גדול והמון שוקולדים. אלינור בנתיים העבירה הודעה לכל האורחים שיתכוננו לבוא בשעה חמש.
השעה הייתה ארבע. איאן, אלינור, וקאי כמעט הגיעו. קאי יכנס ראשון, וכשיודיע לאלינור, היא תכניס את איאן. "אז היי, אני קאי, אני אחיה של ילדת היום הולדת." פתח קאי. "קוראים לה בריאן, היא בת 16 והיא מעריצה אותך מהשנייה שפרצת". אלינור חייכה. "אתה חייב לראות את החדר שלה". אמרה. הם החליפו כמה מילים, ומסתבר שאיאן אוהב לשמוע את סגנון המוזיקה שקאי שומע, אבל לעשות מוזיקה כזאת קצת יותר קשה לו.
קאי צחק על עצמו כי התרגש. הוא נכנס לבית. ונפלו לו כל הדברים שהחזיק ביד כשראה את מה שראה.
אחותו... מתנשקת בצורה.. די דביקה... בסלון עם בחור מבוגר שהוא הכיר.
"ארתור???" הוא קרא. נדהם. בריאן וארתור שחררו אחד את השני. "קאי??" גם הוא היה בהלם.
"בריאן! מה הוא עושה כאן? איפה ארי???" צעק קאי ואז... נפל לו האסימון. "רגע... אל תגידו לי שזה ארי...!"
"אתם מכירים?" שאלה בריאן, היא נבהלה כל כך.
"זה ארתור! המנהל שלי במסעדה!" קרא קאי והחזיק את ראשו בידיו כאילו חושב מה לעשות.
"בריאן! הוא מבוגר!" הוא צעק. "אני יודעת." היא לחשה. "אבל אני אוהבת אותו". מרוב היסטריה, דמעות זלגו מעינייה. "את משוגעת??" קאי איבד אשתונות. "לא! אתה המשוגע! אתה יוצא עם קטינה!" הוא הצמיד את ארתור לקיר. "אני נשבע, אם אני אשמע שעשיתם עוד משהו אני אשבור לך עצם או שתיים". צעק.
"קאי! תרגע חבוב, לא ידעתי שזאת אחותך, אני מכיר אותה עוד לפני שבאת לעבוד אצלי!" אמר ארתור, גם הוא לא ידע לעכל את המצב.
"זה לא מעניין אות..."- קרא קאי והטיח אותו בקיר שוב. אבל הדלת נפתחה. אלינור כנראה החליטה לא לחכות לסימן מקאי, בגלל שעברו כבר החמש דקות שקבעו. ונכנסה עם איאן, הוא כמעט התחיל לשיר לבריאן שיר יום הולדת בחיוך כמו שתוכנן, עד שקלט את הסיטואציה. "איאן צ'ייס??????" צעקה בריאן. איאן הסתכל על ארתור מוזר. במבט קשה. היה קשה לתאר את המבט. תדהמה? כעס? הם לא הצליחו לפרש את זה. והוא אמר: "אבא?"
YOU ARE READING
אהבה לרוח/Love For A Ghost
Lãng mạn(זיכרון) *היא תפסה בשולי חולצתו. "אני אוהבת אותך קאי". לחשה. שיערה השתפל על גבה בחוסר אחידות. עיניה היפות היו מלאות בדמעות. והוא כעס עליה. "לא! את לא תגידי את זה ותלכי!" הוא צעק ושחרר את ידיה מעליו. "יודעת מה, תלכי! אני לא מעוניין לראות אותך!"* הז...