אהבה לרוח/Love For A Ghost

פרק 24- סקייפ, מנת פלאפל, ונשיקה של להתראות.

פרק 24

"הי נד, מה שלומך?" שאל קאי את אחותו למחצה כשהתקשר אליה בסקייפ. "סוף סוף אתה. חיכיתי שתתקשר. לקח לך זמן אה?" צחקה נדיה. "בהחלט לקח לי זמן. מצטער. אבל אל תעבדי עליי, אני יודע שגם לך, שחקנית שכמוך!" אמר ושניהם צחקו, "מה קורה?" שאל אותה, והתכוון במובן של השאלה. "אני בסדר." השיבה נדיה, אבל משום מה, הוא לא האמין לזה. "אמממ, קצת קשה להאמין לך בהתחשב בעיגולים השחורים שצמחו לך מתחת לעיניים." אמר לה. נדיה הביטה בו דרך מסך האייפד, קמה והראתה לו שהיא לבושה בבגדים מקומטים ושהשיער שלה פרוע. "פאק איט. באמת לא אכפת לי. רוצה את האמת? אני מרגישה חרא. מרגישה אשמה, ובא לי כל כך להצטרף אליכם, לתמיד. בקושי זמן היינו יחד אבל אני באמת הצלחתי להרגיש שאתם האחים האמיתיים שלי. שאני חייבת אתכם בחיים שלי, ואני לא אתן לאישה מפגרת שניהלה יותר מידי רומנים ובמקרה היא גם אימא שלי, להרוס את זה". אמרה נדיה. הוא הביט בה ולא אמר דבר. "את כל כך צודקת. הלוואי שיכולת לגור איתנו.. זה פשוט.. חלום." אמר לה לבסוף, והופתע שהוא באמת מדבר מרחשי ליבו. "תתקשר יותר, ילד זבל." אמרה לו נדיה. "מבטיח שאשתדל, אחותי הבכורה." הוא אמר, וליבה התרחב מהכינוי שהשתמש בו. נדיה חייכה חיוך עצוב עתיר גומה, ואמרה לו את המשפט הכי חזק ששמע, ושהותיר עליו חותם, "שמע, בסוף, אני יודעת שזו אימא שלי, וזה אבא שלי, ועדיף להשאר ולנסות לאחות את המקום הכואב, מאשר לברוח ולהשאיר את הפצע מדמם".

_________________

"יאללה זוז, היום מוציאים אותך קצת מהבית". הכריזה ג'ניפר לקאי בבוקר שלמחרת ושלחה אותו להתלבש. "לאן הולכים?" שאל קאי. "לפגוש מישהי שמחכה לך כבר הרבה מאוד זמן". השיבה ג'ניפר. "ג'ני.. האמת שאני לא כל כך רוצה לצאת מהבית היום, כואב לי הראש." הודה קאי. "קאי!! לא לשחק לי משחקים! אמרתי לה שאתה מגיע היום ואין מצב שאתה מבטל עכשיו! לא לעשות בעיות!" קראה ג'ניפר וגררה אותו החוצה אל הרכב. "כמובן, המפקדת." הוא נאנח. הם נכנסו לרכב וג'ניפר נהגה. "ממתי יש לך רישיון גברת?" הוא שאל אותה. "אין לי." הודתה ג'ניפר. "רגע רגע רגע. זה בעצם אומר שאני נוסע עם בלתי חוקית??!" קרא קאי והעמיד פני נבהל. "בלתי חוקית?? מה איפה? מי זאת?" זרמה איתו ג'ניפר. "ברצינות, אם עוצרים אותנו, אני אומר שחטפת אותי!" הודיע לה קאי. ג'ניפר חבטה בראשו. "הי הי! תזהרי משוגעת!!" צעק קאי כאשר ג'ניפר הורידה את שתי ידיה מההגה כדי לחבוט בו ושניהם צחקו. ברדיו התנגן שיר של להקת רוק וג'ניפר הגבירה. "אוי נווו אל תגידי לי שגם את אוהבת אותם!" התחנן קאי. "מתה עליהם". השיבה לו. "הם אפילו לא להקה! הם שניים וחצי אנשים! ואפילו אין להם תופים! הם כל כך גרועים, ג'ן. ציפיתי ממך ליותר." הוא אמר לה והנמיך את הווליום. "לך תבכה בפינה, טמבל." אמרה לו ג'ניפר והגבירה בחזרה. "תסתמי את פיך ואל תדברי איתי על פינות, ותעבירי כבר את השיר הזה לאבלין בבקשה!!" דרש קאי. ג'ניפר הביטה בו בחיוך מנצח והצביעה בידה על פניו. "הרכב שלי, השירים שלי." הכריעה. "טוב טוב רק תחזירי את היד הזו להגה!" נכנע קאי. "ברצינות, ג'ני, אז איך למדת נהיגה?" שאל אותה. "זוכר את איב? שסיפרת לך עליה?" שאלה אותו. הוא הנהן. "היא לימדה אותי." אמרה ג'ניפר. "מה איתכן באמת?" הוא התעניין. "לא בקשר. גם ככה היא תכף עוברת לקולג', תתחיל את החיים ולעולם לא אשמע ממנה שוב." השיבה. נימת קולה הייתה שונה. הם שתקו לרגע ואז ג'ניפר הוסיפה לשתף, "היא הייתה משוגעת, איב. היינו החברות הכי טובות ובילינו המון יחד, ובמיוחד בשיעורי הנהיגה, היינו רק שתינו ברכב, ותמיד קיוותי... אבל, לא הכל הולך, וזה בסדר." היא חיפשה את בקבוק המים שלה ולגמה ממנו. קאי פתח את פיו לומר משהו, אבל ג'ניפר קטעה אותו. "שיתפתי יותר מידי. אני לא רוצה לדבר על זה קאיוס, אני לגמרי בסדר". אמרה לו. הוא הנהן. "כן המפקדת". אמר לה וחייך. "צ'ופ צ'ופ, הגענו, טמבל." אמרה לו ג'ניפר וזרזה אותו לרדת מהרכב.