פרק 22
קאי פקח את עינייו לקול רשרוש וילונות שהתעופפו ברוח הקלילה, ולאור השמש שבקע מוויטרינות חדרו.
"מה לעזאזל?" הוא אמר והתרומם. הוא מצמץ כמה פעמים בעפעפיו כדי לוודא שהוא באמת נמצא בחדרו. האמיתי. בבית. הוא העיף מעליו את השמיכה וגילה שהוא לבוש בבגדים מאותו היום.
הוא קם במהירות ויצא אל הסלון. היה רעש של דיבורים, כאילו הם באיזה צימר משפחתי בחופש. זה עיצבן אותו. כשנכנס הוא ראה המון באלגן, משחקי ילדים מפוזרים על הרצפה, כריות ומגש פיצה ריק, וכמה ספרים, והמטבח היה מבולגן ומלא בקערות וצלחות. הוא ראה את בריאן ואיאן מדברים על דלפק המטבח עם ספלים, ובצד, נשענות על השידה, בת' וקייטי, ועל הרצפה, משחקים בצעצועים, בחורה שלא הכיר ושני ילדים קטנים, ואת ג'ניפר, יושבת על הכורסא ועסוקה בכמה גזרי נייר. ואחרונה, בחורה ג'ינג'ית, שוכבת מכורבלת על הספה, רדומה, וסביבה המון עיתונים ודפים מפוזרים.
חיוך מתוק נפרש על פניו. "בוקר טוב." אמרה לו בריאן ששמה לב אליו ראשונה. "מה השעה עכשיו?" שאל אותה. "שתיים עשרה בבוקר." השיבה. "כמה זמן ישנתי"? הוא שאל. "יומיים בערך, אולי קצת יותר." אמרה בריאן והתקרבה אליו. "יומיים???" הוא צעק. כולם שמו לב אליו עכשיו, מלבד הישנה. "קאיוס!!" קראה ג'ניפר וקמה ממקומה. הוא רץ אליה. "ג'ני!" חייך בפעם הראשונה מזה כמה ימים. הם התחבקו והוא פנה שוב אל אחותו. "אפשר תקציר של האירועים האחרונים?" ביקש. "אתה לא זוכר?" שאלה הבחורה הזרה ממקומה על הרצפה. הוא הניד בראשו לשלילה. "אני זוכר רק שמישהו הכניס אותי למכונית ונסענו." אמר קאי. "זה הייתי אני, מצטער, גבר, על כל זה. שהכרחתי אותך פיזית לעשות דברים." אמר איאן וקם אל קאי. "זה בסדר. אני מבין שהייתי קצת..." השיב קאי. "איך אתה מרגיש?" שאלה בריאן. "אני בסדר, אני רק רוצה לדעת מה קרה." ביקש.
"בסדר. יכול קודם לשטוף פנים, להתעורר קצת?" הפצירה בו אחותו והוא הבין ממבטו שאין אפשרות אחרת ולכן עשה כמצוותה.
"מישהי התגעגעה אליך." אמרה ג'ניפר ונכנסה לחדר האמבטיה כשהוא שטף את פניו לאחר שהחליף בגדים לבגדים נקיים ונוחים. היא הושיטה לו את החתולה. "התגעגעתי גם." אמר קאי וחיבק אותה בחיבה. לובלי השמיעה גרגור והוא גירד מאחורי אוזנייה.
"אני גאה בך, קאיוס. עשית המון דברים כמו שצריך בחופשה הקטנה הזו שלך בניו יורק." אמרה ג'ניפר. "שמחתי להכיר את נדיה וכל זה, אבל, טוב שחזרת." אמרה לו. הוא ניגב את פניו במגבת הרכה והביט בה. "בואי לפה, טמבלית". הוא חייך ומשך אותה אליו לחיבוק.
"פשששיייי תשים דיאודורנט, גבר, החברה שלך פה!" אמרה לו ג'ניפר בגיחוך. וכשהוא גיחך בחזרה, היא הוסיפה, "אבל ברצינות, תדבר איתה. היא דאגה לך כל כך."
קאי הביט בה והנהן. "עליי, מפקדת." אמר והיא גלגלה עיניים, מסרה לו את מיכל הדיאורדורנט, ויצאה מהאמבטיה.
קאי אכל קצת ארוחת בוקר, שתה קפה, נרגע, דיבר מעט עם החברים שהיו בבית, ולבסוף החליט שנמאס לו להמתין, ודרש מאחותו את הסיפור המלא, בלי צינזורים.
"טוב אזזז אמממ, התנפלת על ויקטוריה והזמינו שוטרים והאירוע נהיה קטטה כי הצלמים היו בשידור חיי ואנשים נהרו לבית של ויקטוריה וג'ונאס. ג'ונאס לקח את הצוות של הסוכנות שלו, ואת ויקטוריה והם פשוט ברחו לאנשהו, ואתה לא הפסקת לתבוע מאיתנו שניתן לך אותם, וגם אנחנו לא ידענו איפה הם. נשארנו בתוך הבית של ויקטוריה שלושה ימים, ובמשך שלושת הימים האלו, לא ישנת והתנהגת..."- היא אמרה ועצרה לפתע.
"זה בסדר ברי, אני רוצה לדעת הכל. את יכולה לספר מה עשיתי." אמר קאי.
היא הנהנה והמשיכה, "אז.. התנהגת מאוד מוזר, העיניים שלך היו אדומות ולא הפסקת לדבר ולמלמל לעצמך כל מיני דברים משונים, והלמת על הדלת כאילו זו ויקטוריה... די השתגעת. דאגתי ממש. מזל שאיאן ואלינור היו איתי, אחרת הייתי במצב על הפנים. אחרי שלושה ימים החלטנו שחייבים להחזיר אותך הביתה וגם לי לא היה טוב שם, אז הכנסנו אותך בכוח למונית ונסענו לשדה התעופה ומשם מטוס ומונית הביתה. בבית התאספו כולם כדי לתמוך, והילדים שם, אלו אחים של קייטי." סיפרה בריאן. היא ניגשה וחיבקה את קאי, והוא התמסר לחיבוקה. "תודה, חבר'ה, לכולכם. תודה רבה!" אמר קאי לכולם. "ומה עם ויקטוריה וג'ונאס? שמעתם מהם?" שאל.
איאן הדליק את הטלוויזיה. "אני חושב שכולם שמעו מהם. הם נהיו פופולרים הרבה יותר מהשיר החדש שלי." אמר וגיחך. בטלוויזיה ראו את כל המתרחש בבית, תחת כותרות כגון: 'ויקטוריה רוצחת?' וכמו: 'ג'ונאס, סוכן אופנה או סוכן הרג?' וגם כמו: 'זוג הנעדרים האופנתיים'. וזה היה כך בכל, ערוץ שהעביר.
"אז הם נעדרים עכשיו?" שאל קאי. "אפשר להגיד. הלכה הקריירה, ברחו לחו"ל." אמרה בריאן. "שיט. מה עם נד?" שאל במהירות קאי. "דיברנו איתה. היא בסדר, עוד מעכלת את הכל, היא ברחה איתם, כי בסוף הם ההורים שלה, אז לא שאלתי אותה לאן ברחו. אבל היא תומכת בנו, והיא עשתה איתי שיחת ווידיאו בכל לילה מאז." אמרה בריאן.
"אני לא מאשים אותה. היא מלכה. כדאי שאדבר איתה." אמר קאי.
לפתע קול נשמע מהספה. הג'ינג'ית התעוררה. "קאי?" היא שאלה.
"אלינור." הוא אמר.
YOU ARE READING
אהבה לרוח/Love For A Ghost
Lãng mạn(זיכרון) *היא תפסה בשולי חולצתו. "אני אוהבת אותך קאי". לחשה. שיערה השתפל על גבה בחוסר אחידות. עיניה היפות היו מלאות בדמעות. והוא כעס עליה. "לא! את לא תגידי את זה ותלכי!" הוא צעק ושחרר את ידיה מעליו. "יודעת מה, תלכי! אני לא מעוניין לראות אותך!"* הז...
