"איך נוכל לעזור לכם?" שואל אבי , לוגם מספל הקפה שהגישה לו כמה רגעים קודם עוזרת הבית .
"אנחנו נצטרך את העזרה של יעל , עורך הדין האחרון שלנו מצא את מותו בקזינו בווגאס , ובתקופה כזו שאנו עומדים לככב בכותרות אנחנו זקוקים לאדם חדש שייצג את משפחתנו" אומר ניב , מסכל את רגליו זו על זו באלגנטיות .
"למה היא?" אבי מתחקר .
"שמענו על הביצועים של הבת שלך בבית המשפט , אנחנו יודעים שהיא אחת מעורכות הדין הפליליות הטובות ביותר במדינה , ומגיע לבן שלי שמי שינהל את התיק שלו תהיה אחת מעורכות הדין הטובות במדינה" אומרת אירית .
מעולם לא חשבתי שאירית מעורבת בעסקים מלוכלכים , אך מחשבתי מתחילה להטשטש כשאני רואה את האסרטיביות שהיא מציגה בפנינו .
"אשמח לדעת באיזה תיק מדובר?" אני שואלת , עוצרת את השאלות של אבא שלי .
"תיק מספר 317/7890 . המשטרה רוצה לסגור את תיק חקירת הרצח של מאור , בטענת חוסר ראיות . מאחר ומאור היה האסיר היחידי שהיה בשעת הרצח מחוץ לתאים . הוא היה עם הסוהר של משמרת ערב שהוציא אותו למקלחת , ונשאר בחוץ בזמן שהוא התקלח . כשמאור לא יצא מהמקלחת לאחר עשר דקות הוא נכנס פנימה ומצא אותו מתבוסס בדמו" מספר ניב . האיזכור של מאור מתבוסס בדמו גורם למאיה לפלוט יבבת בכי .
"איך אנחנו יודעים שזה לא הסוהר ששמר עליו או שמישהו נוסף נכנס לשם בזמן שהוא שמר עליו?" אני שואלת .
"אחריי שהסוהר יצא ממעצר אנחנו גם תישאלנו אותו , זה לא הוא , ואף אחד לא נכנס בדלת כשהוא שמר עליה" אומר בן , לא מוסיף יותר מדי על הדרך בה הם תישאלו את הסוהר שבין לילה הפך לחשוד ברצח של אחד מאנשי הפשע הגדולים במדינה . אף כי כולנו מבינים כי הבחור אשר חף מפשע עבר רצף עינויים מאסיביים וקשים , אף אחד לא פוצה את פיו בנוגע לכך .
"יש כניסה נוספת למקלחות?" אני שואלת .
"לא , לא שידוע לנו" אומר בן . אני מהנהנת בהבנה .
"אני צריכה את תיק החקירה , אני אבקש גם לקבל אישורי כניסה לכלא , אני רוצה לראות איפה הכל קרה" אני אומרת , מתחילה לחשוב על כל פרט קטן שיכל לקרות .
"זה היה דבר שגרתי שמאור יצא למקלחת אחריי שכולם חזרו?" אני שואלת .
"כן" מחזיר לי רמי .
"למה?" הוא שואל בחשד .
"יכול להיות שזו לא כניסה נוספת למקלחות . יכול להיות שזה מישהו שמכיר את השגרה של מאור , והוא חיכה לו בפנים , בתוך המקלחות עוד לפני שהוא נכנס" אני משערת בקול רם , חולקת איתם את מחשבתי .
"יכול להיות שבמקרה רשמתם מי הגיע להלוויה?" אני שואלת בתקווה קלושה .
"כן , רשמנו , יש גם צילומי וידאו ממצלמות האבטחה שהתקנו שם" עונה בן .
"אני רוצה לקבל עותק גם מהרשימה שעשיתם וגם עותק של הצילומים ממצלמות האבטחה בבקשה . אני לא אבזבז את הזמן , אני כבר אגש כעת לבית המשפט , לקחת את התיק מהם" אני מודיעה וקמה ממקומי .
אירית קמה אחריי , צעדה לעברי במבט מהסס .
"אני כל כך שמחה שהסכמת לקחת את ההצעה שהצענו לך . אין מילים שיתארו כמה אני מודה לך יקירתי . אני בטוחה שאמא שלך גאה באישה שהפכת להיות אחריי שהיא הלכה" היא אומרת , כשהגעגוע בוער בעיניה .
אני בולעת את הרגש שפועם בי במצמוץ עיניים והנהון קל לעברה כאות תודה על המילים שלה .
"אני אגיע הערב להביא לך את החומרים , את תיהי בבית או במשרד?" שואל ניב .
"אני משערת שבמשרד , אבל יש לך את הטלפון שלי , תדבר איתי לפני שתבוא . אני בנתיים אדאג גם לקחת את התיק חקירה מהמשטרה או מבית המשפט עד שנתראה , אם אספיק אעבור על הדברים עוד היום . אני רוצה להבין איך הם לא מצאו שום ראיות" אני אומרת , מביעה בפניהם את סקרנותי .
"יכול להיות שהם לא מצאו , אבל ישנה גם האופציה שהם מצאו ראיות ופשוט העלימו אותן . אנחנו גם לא מבינים" אומר בן , מושך בכתפיו כלא יודע .
"אני מאמינה שבמוקדם או במאוחר אנחנו נגלה"
YOU ARE READING
אובססיה מתוקה
Romanceהוא מת . כך הודיעו בחדשות , תחת הכותרת - "הרמבו של העולם התחתון נרצח" . כך כינו אותו , רמבו . אני זוכרת אותו מעברי , אני זוכרת את הכוח והעוצמה שהקרין לסביבה . עוד בתור נער צעיר גברים רבים העריצו אותו ונשים רבות רדפו אחר תשומת ליבו . זה לא קרה משום...
