פרק 7

286 20 3
                                    

אני מורידה את הג'קט המכסה את גופי , תולה אותו על קולב בעוד אני בועטת את נעליי מרגליי , משליכה אותם בכניסה לבית .

אני מתקדמת במסדרון אל הסלון , כשתיקי תלוי על זרועי .

"פאק" אני מקללת כשזרם של כאב מכה בעמוד השדרה שלי .

קרקוש חד נשמע מהסלון שלי . אני מוציאה את האקדח שלי מהנרתיק שעל מותני .

אני נכנסת פנימה בחדות , מחזיקה את האקדח בחוזקה , מכוונת את הקנה באוויר .

צרחת תסכול נפלטת מפי , ביחד עם רצף של קללות לא נעימות לאוזן כשאני רואה מי היה האדם שגרם לקרקוש .

"בן זונה!" אני קוראת , שומטת את ידי האוחזת באקדח לצד גופי .

"זאת כבר פעם שנייה הערב שאתה עושה לי את
זה , כמעט יריתי בך מטומטם!" אני צועקת עליו בזעם .

הוא מרים גבה בהתגרות ושפתיו מתעקלות מעלה בשעשוע .

"איך נכנסת הנה?" אני שואלת בבילבול . מנעול דלת הכניסה היה תקין , וכעת , כשאני מביטה סביבי אני רואה שכל החלונות סגורים כפי שהשארתי בבוקר .

"דרך הדלת , את יודעת שרמת האבטחה שלך דיי נמוכה? הצלחתי להגיע אלייך פעמיים הערב" הוא אומר .

"מה אתה לעזאזל עושה כאן?" אני שואלת , בעוד אני שואפת אוויר לגופי למשך רגע ארוך , בתקווה שזה יהיה מה שירגיע אותי .

"רציתי לבדוק שאת בסדר , זאת הייתה מכה חזקה" הוא אומר , מתרחק ממני וניגש לפינת החדר , שם עומדת עגלת שתייה חריפה . הוא מוזג לעצמו שוט של ויסקי בכוסית קריסטל יקרה .

"תודה על דאגתך הכנה , אבל אני בסדר . עכשיו אתה יכול ללכת?" אני שואלת , מניחה את האקדח שלי על שולחן הזכוכית שבסלוני , חוטפת ממנו את שלט המזגן ומדליקה אותו . אני משליכה את תיקי על אחד מכיסאות פינת האוכל ומסתובבת אליו .

"מה אמר הרופא?" הוא שואל , מתקרב אליי בחזרה בצעדים איטיים .

אצבעותיו משתחלות מתחת לשערי ומזיזות אותו הצידה , הן מרחפות מעל לחבישה שעשה לי הרופא , עיניו בוחנות לרגע את פציעתי רגע לפני שהוא חוזר לעמוד מולי , מחכה לתשובה שלי .

"שייש לי זעזוע מוח" אני עונה , מתיישבת על הספה בנינוחות .

"אז אסור לך לישון עכשיו לפחות שמונה שעות" הוא אומר , חוזר על הוראות הרופא כמי שיודע אותם בעל פה .

"בדיוק איינשטיין" אני מכנה אותו בסרקזם , רואה איך עיניו בורקות משעשוע .

"אז איך נעביר את הזמן?" הוא שואל , לוגם מכוס הויסקי שמזג לעצמו .

"נעביר?" אני שואלת , מכווצת את גבותיי בשאלה .

"את לא נשארת לבד" הוא קובע .

אובססיה מתוקהWhere stories live. Discover now