פרק 25

231 25 4
                                    

שיהיה לנו שבוע טוב ומבורך חברים❤️❤️❤️

-----------------------------------------------------------------

אני יושבת על ספסל מול המזח , מביטה אל האופק בשתיקה .

אחריי השיחה שלי עם אירית הבוקר התקשתי להמשיך הלאה בחיי . ליבי התכווץ בכל פעם שתמונה של אירית מייבבת בבכי עלתה אל מול עיניי בדמיוני .

הרגשתי תחושה של אשמה צרובה על שהעזתי להביט בעיניה . על שהעזתי להתריס ולהתגרות בה למרות שראיתי שהיא מתקשה להתנהל מולי .

לעזאזל איתי! העזתי לעשות את כל זה בזמן שהיא התאבלה על מות בנה . ולעזאזל איתי כי הבטתי בעיניה מלאות הדמעות ולא העזתי לומר לה שהבן שלה חיי .

אני קמה ממקומי , לבושה בטייץ ובקפוצ'ון כשלרגליי נעלי ספורט . חשבתי שהליכה תעזור לי לנקות את הראש , אבל זה רק גרם לי לחשוב יותר ולתהות עד כמה אנוכית הייתה ההתנהגות שלנו .

אני יורדת בגרם המדרגות המוביל אל החוף , צועדת על החול הרך אל מול השקיעה לצלילי הגלים השוצפים .

המקום ריק מאיש . אולי כי אלו רגעי תחילת עונת המעבר , ובשעות כאלו השמש כבר שוקעת והמים כבר קרירים מדיי לשחייה .

אני צועדת במשך כמה דקות בשתיקה , ולבסוף אני מתיישבת על החול הרך , לפני קו המים .

אני מותחת את רגליי קדימה ומניחה את כפות ידיי מאחוריי גופי על החול . אני נשענת לאחור כך שכפות ידיי מחזיקות את משקל גופי .

המים הקרירים הנסחפים אל החוף עם הגלים מדגדגים את עור רגליי החשוף .

"את תיהי חולה" קול גברי ועמוק קורא מאחוריי .

"לא אכפת לי" אני משיבה במשיכת כתף .

מאור מתיישב לצידי על החול הלח , מביט אל האופק .

"זאת פעם ראשונה שאני רואה אותך בלבוש לא פורמלי ורשמי" הוא אומר ואני מביטה בו במבט מפקפק וגבה חדה מורמת לכיוונו .

"ראית אותי עירומה" אני משיבה וחיוך משועשע עולה על שפתיו , ואני סופרת אותו בראשי .

"זה לא אותו הדבר" הוא עונה .

"את נראת פשוטה יותר , קצת יותר רגועה מבדרך כלל" הוא מסביר .

"אולי כי לקחתי היום חופש מהפלונטר של חיי" אני משיבה .

"שזה מאוד מפתיע... מה יש לך? מה קרה שלקחת חופש?" הוא שואל מעט מופתע , ואני מניחה את ראשי העייף על כתפו . אצבעותיו נשזרות בשערי , והוא נושק לראשי ברכות .

"יעל?" הוא שואל , גורם לי להרים את מבטי אל שלו .

הוא חופן את לחיי בכפות ידיו , ממתין לתשובתי בשתיקה .

"אתה חייב לספר להורים שלך שאתה חיי" אני אומרת לפתע , וגבותיו מתעקמות בבילבול .

"הם יצאו מהשבעה היום אתה יודע?" אני שואלת , והוא מהנהן באישור .

אובססיה מתוקהWhere stories live. Discover now