אני מתרסקת מעייפות במושב האחורי של מכונית המרצדס השחורה שלי .
יוסף יושב במושב הקדמי מוסר לי כוס קרטון חמימה המעלה אדים . היא מדיפה ריח של קפה ואני מביטה בו בהוכרת תודה .
"אני כל כך עייפה שאני עוד רגע ארדם כאן עם עיניים פקוחות" אני מתלוננת .
"לאן נוסעים?" שואל אמיר ממקומו במושב הנהג .
"ניסע לאבא שלי הוא ביקש שאבוא אליו , אחר כך תחזירו אותי הביתה , אני אלך לנוח" אני משיבה לו .
השעה כבר שבע בערב ואני ערה כבר יותר משלושים וחמש שעות ברצף , אני מרגישה שההתמוטטות שלי קרבה .
"איך עבר המשפט?" שואל אמיר בניסיון לנהל שיחת חולין שתשאיר אותי ערה .
"חלק , כמו תמיד . אפילו העייפות הזו לא מונעת ממני לנצח" אני אומרת ולוגמת שלוק מהקפה המריר .
"את לא רוצה לעצור בדרך ולקנות משהו לאכול? את נראת חיוורת" שואל יוסף , מביט בי דרך מראות הרכב מבלי להסתובב אליי .
"לא-לא , אין צורך בכך . החיוורות זה בטח מחוסר השינה" אני משיבה ומבטלת את דבריו בהינף יד .
אנחנו נוסעים אל אבא שלי , שנמצא כעת בביניין המשרדים הגבוהה ביותר באיזור התעשייה המרכזי של העיר , שנמצא תחת בעלותו .
הנסיעה עוברת במהרה ואני כבר צועדת בלובי הכניסה , עקביי מקישים בריצפת השייש וצעדיי נשמעים בקולניות .
"גברתי , ברוכה הבאה . אביך נמצא כעת בפגישה בחדר הישיבות , הוא מחכה לכך שתצטרפי" אומרת לי רותם המזכירה בחיוך , היא מקבלת אותי בברכה בעוד אני מתקדמת אל המעלית והיא משתרכת מאחוריי .
"איזו פגישה?" אני שואלת בבילבול .
הוא אמר לי שהוא רוצה לפגוש אותי לכמה דקות , הוא לא אמר לי דבר על פגישה עם אנשים נוספים .
"פגישה עם רמי וניב אמסלם , הם כבר כשעה בחדר הישיבות , הם ביקשו שלא להפריע להם" היא מעדכנת אותי . דלתות המעלית נפתחות ואנחנו נכנסות אליה יחד .
היא לוחצת על לחצן הקומה השלושים ושמונה , הדלתות נסגרות והמעלית עולה .
"את יודעת על תוכן הפגישה?" אני שואלת , מאחר ובלוח הזמנים שהיא מארגנת היא בדרך ככל מציינת את סיבת הפגישה .
"לא , הפעם זו פגישה שנעשיתה ללא תיעוד בלוח הזמנים" היא אומרת ומהדקת את שפתייה בשתיקה . פגישה ללא תיעוד משמועתה פגישה ששייכת לעולם השני שלנו , לצד האפל ביותר שאני ואבי חולקים . לעולם הפשע .
דלתות המעלית נפתחות ורותם מלווה אותי אל חדר הישיבות . רגע לפני שהיא דופקת בדלת היא מסדרת את שיערה השחור והחלק מאחוריה כתפייה , מוודאת שהוא מסודר היטב .
YOU ARE READING
אובססיה מתוקה
Storie d'amoreהוא מת . כך הודיעו בחדשות , תחת הכותרת - "הרמבו של העולם התחתון נרצח" . כך כינו אותו , רמבו . אני זוכרת אותו מעברי , אני זוכרת את הכוח והעוצמה שהקרין לסביבה . עוד בתור נער צעיר גברים רבים העריצו אותו ונשים רבות רדפו אחר תשומת ליבו . זה לא קרה משום...
