פרק 3- ג'ינג'ית עם עיניים כחולות :)

829 49 9
                                    

בבית ספר יום למחרת נמנעתי מליצור קשר עין עם זאק, ואני חושבת שגם הוא.
למרות שזה היה קשה מפני שהוא יושב לידי.
בהפסקה ישבנו החבורה בדשא הקבוע, הפעם החבורת ילדים מכיתה ז' לא הייתה שם.
כמה דקות לאחר תחילת ההפסקה ג'ייסון לקח את סטייסי לצד, הוא אמר לה משהו והיא הנהנה בשמחה, כשהיא חזרה שלחתי לה מבט של את מספרת לי אחר כך והיא הנהנה.

שאר היום עבר בהתעלמות מוחלטת מזאק, הרגשתי שיהיה מביך אחרי מה שהוא סיפר לי אתמול.
עדיין לא החלטתי מה לעשות, וזה מה שהטריד את מחשבותי במשך כל מהלך היום לימודים.
אני רוצה להקשיב לאחי מפני שאני יודעת שזה הדבר הנכון, אבל לאחר שמייקל שַמח אתמול מהקידום של אימו אני לא יודעת מתי יהיה זמן מתאים.

חוץ מזה בית הספר היה משעמם כרגיל:
שיעורי בית, מבחן, שיעור ספורט, מורים משעממים.
"הוא שאל אם אני רוצה שנצא לאנשיהו מחר," סיפרה לי סטייסי באחת ההפסקות כשהיינו לבד.
נשארנו בכיתה כדי שהיא תעשה את שיעורי הבית ששכחה להכין לשיעור הבא, ובזמן הזה היא סיפרה לי מה ג'ייסון אמר לה.
"ולאן אתם מתכננים ללכת?" שאלתי, "באמת לא נפגשתם הרבה זמן."
"חשבתי שנלך למסעדה החדשה שפתחו, לא רחוק מפה, מה את אומרת?" שאלה לדעתי וכתבה משהו במחברתה.
"אוווו, רומנטי," התלוצצתי.

"דֵי התגעגעתי אליו, לא יצא לנו להיפגש לבד כבר יותר משבוע בגלל כמות המבחנים שדופקים לנו." היא נאנחה והמשיכה לכתוב.
נזכרתי במייקל. לא ראיתי אותו בערך שלושה חודשים, חוץ משיחות וידאו.
פתאום געגוע הציף גם אותי.
סטייסי הביטה בי וכנראה הבינה על מה חשבתי, כי מבטה התחלף לעצוב והיא אמרה, "בעצם, מה אני חופרת לך שלא נפגשתי עם ג'ייסון כבר שבוע בזמן שהפעם האחרונה שנפגשת עם מייקל הייתה לפני שלושה חודשים."
חייכתי בעצב.

"אני חושבת לקנות כרטיס טיסה," זרקתי, בהחלטה של הדקה ה-90. "כאילו, לא להיום מין הסתם... אני פשוט מתה לראות אותו ולא מתוך מסך טלפון."
"כאילו, לבקר את מייקל?" היא הרימה את ראשה המחברת ועיניה הירוקות נפגשו עם שלי.
הנהנתי במרץ והתחלתי לחשוב על כך לעומק.
"טיסה לניו יורק זה לא משהו זול," היא ציינה, סגרה את המחברת והחזירה אותה לתיק.
"אז מזל שכסף זה לא מה שחסר לי." חייכתי.
באמת התכוונתי לזה. באמת רציתי לבקר את מייקל. ובאמת תכננתי לקנות כרטיס טיסה.
אולי לעוד חודש ואולי למחר, מי יודע?

בהפסקה לאחר מכן כשהיינו שוב בדשא כל החבורה אמה ביקשה לדבר איתי בצד.
הייתי מבולבלת.
אחרי כל מה שקרה היא רוצה לדבר איתי?
"מה את צריכה?" שאלתי אותה בחוסר סבלנות.
"אני צריכה להראות לך משהו." הסבירה.
שלחתי אליה מבט מבולבל. "ולמה שאני ארצה להקשיב לך?" יריתי, למרות שסקרן אותי לדעת מה היא רוצה להראות לי.
שִנְאָתי אל הילדה הזאת ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות.

בהתחלה היא עוד הייתה נחמדה.
עד שהיא נישקה את מייקל במסיבה.
ולאחר מכן גרמה לכן שכמעט יאנסו אותי.
אז לא. היא כבר לא נחמדה.
"זה קשור למייקל."
כשליבי שמע את שמו הוא הלם בפראות.
הופתעתי, אבל חלק בי לא הופתע.
זאת אמה, איכשהו כל מה שהיא רוצה קשור למייקל.
נכנעתי וקמתי ממקומי, התרחקנו קצת מהאחרים.
"מה?" שאלתי שוב.
"חשבתי שתרצי לראות את זה," היא לחצה על כמה דברים בטלפון שלה ונכנסה לגלריה, לחצה על תמונה והפנתה אותה אליי.

כשהאהבה מסתבכת Where stories live. Discover now