כשהאהבה מסתבכת

פרק 22- הצעד הראשון לניו יורק :)

קמתי בבוקר מסיוט נוסף על ליאו, נשימתי הייתה מקוטעת והייתי מזיעה.
פניי היו רטובות משילוב של דמעות וזיעה, וכשהבטתי הצידה ראיתי את סטייסי, היא ישנה על הצד, שיערה התפזר על פניה ושמיכה כיסתה את גופה.
יש היום בית ספר, אבל כל החלטנו להבריז.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים שלה, שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים במברשת שהבאתי.
מחשבות החלו להופיע בראשי בזמן שסידרתי את שיערי, נזכרתי באתמול בלילה והשאלות שבראשי הטרידו אותי.

שטפתי את פניי פעם נוספת, כאילו זה יעלים גם את המחשבות והשאלות.
לאחר שסיימתי יצאתי חזרה לחדרה של סטייסי, היא כבר קמה והתכתבה בטלפון שלה.
"בוקר טוב." אמרתי ופיהקתי פיהוק המבשר על עייפותי.
"בוקר טוב." היא החזירה והניחה את הטלפון שלה בצד.
חזרתי לשבת על מיטתה והתכתבתי עם מייקל בזמן שהיא התארגנה בשירותים.

כמה דקות לאחר מכן הוא אמר שהוא מסדר כמה דברים אחרונים לטיסה וידבר איתי יותר מאוחר, ובשנייה שהנחתי את הטלפון חזרה על השידה המחשבות חזרו אליי.
סטייסי יצאה מהשירותים ובחנה אותי, הייתי עסוקה במחשבות שלי ורק לאחר כמה שניות הבחנתי בה.
"את בסדר?" שאלה והגיעה לשבת לידי.
"כן, כן." הנהנתי ובלעתי את רוקי. "סתם... חשבתי על משהו."
"אוקיי, רוצה לרדת לאכול?" שאלה לבסוף, הנהנתי וירדנו למטה.
המטבח היה ריק מאנשים. התחלנו להכין את האוכל, סטייסי הכינה לכל אחת חביתה ואני חתכתי סלט לצד.

לאחר שהכל היה מוכן התיישבנו לאכול, זאת הייתה ארוחת בוקר מוצלחת.
החזרנו את הכלים לכיור ועלינו חזרה למעלה, הדלת של הוריה של סטייסי הייתה פתוחה למחצה וסטייסי נעצרה והציצה לבפנים כשקול גברי נשמע מתוך החדר, אחר כך הבנתי שזה קולו של אבא של סטייסי.
פניה של סטייסי התעוותו בבלבול והיא האזינה למה שקרה בתוך החדר.
"היא לא תפריע לנו, אין לך מה לדאוג." קולו הרגוע של ג'יידן הידהד בחדר.
היא?
"לא דאגתי." השיב קול נשי וצלול, צחקוק שומר סוד נפלט ולאחר מכן הייתה שתיקה לכמה שניות.
זה לא הקול של ליסה.
אבא של סטייסי נמצא עם אישה אחרת עכשיו?

הסתכלתי על סטייסי, שנראתה מזועזעת ממה שקרה כאן, עיניה נצצו והיו נעוצות בדלת.
הרגשתי כל כך רע בשבילה.
היא קפאה במקומה כמה שניות, שמעתי את אביה ממלמל כמה מילים נוספות שלא הצלחתי לשמוע והיא פתחה את הדלת לרווחה ונכנסה לחדר.
הצצתי מאחור על מה שקרה שם, אביה נבהל מההופעה הפתאומית שלה וכך גם האישה שלצידו, שבהחלט לא הייתה ליסה.

שיערה היה בצבע שחור קודר והיה אסוף לגולגול הדוק וצמוד, היא לבשה בגדים שלא מביישים חשפניות, ועל רגליה היו נעלי עקב שחורות.
"סטייסי, אנ-"
"אתה בוגד באמא?" סטייסי קטעה אותו והאשימה בתוקפנות.
הוא נשך את שפתיו והביט בסטייסי, לאחר כמה שניות טלטל את ראשו ואמר, "אני מצטער שככה את מגלה את זה, התכוונו לספר לך..." הוא התקרב לחבק אותה והיא הדפה אותו ממנה וצעדה צעד לאחור.
"אל תיגע בי." תקפה הנידה בראשה, קולה נשבר. "למה שתעשה את זה?" היא הגבירה את קולה, ושמעתי את הבכי והאכזבה שהסתוו בו.