פרק 18- לאהוב את עצמי :)

834 55 42
                                    

רגשות האשמה בערו בי.
אכלתי הרבה יותר ממה שתכננתי, ואחר כך לא הצלחתי להקיא.
ניסיתי להתרכז בשיעור, אך כל מחשבותיי הוקדשו לאוכל.
קשקשתי כמה ציורים במחברת בכדי להעסיק את עצמי ולא לחשוב על אוכל או על רגשות האשמה שלי.
שירבטתי כמה כוכבים ולבבות בגדלים שונים, ובכך עבר שיעור אנגלית.

בהפסקה לאחר מכן נתקלתי במייקל במסדרון, בדיוק כששנינו היינו בדרך לדשא.
"איזה קטע, אני מכיר אותך?" התלוצץ מייקל וכרך את זרועו סביב כתפי בזמן שהמשכנו ללכת.
"אני חושבת שאתה בכיתה שלי, יש מצב?" זרמתי איתו וצחקקנו ביציאה מהמבנה של השכבה שלנו.
המשכנו להתקדם וראיתי את החבורה שלנו באופק יושבים על הדשא. "מה את עושה היום?" שאל מייקל ונעצר כמה מטרים לפניהם, נעצרתי גם אני בזמן שראיתי אותם מציצים לשיחה שלנו.
"מה יש לך להציע?" התגרתי בצמוד לפניו.
"היום אצלי ערב סרטים, הולך?" הוא נשק בחיפזון לשפתיי ולא יכולתי לכבוש את חיוכי. "קבענו."
הוא לקח את ידי והוביל אותנו אל הדשא, התיישבנו והשתלבנו בשיחה.

חיכיתי בקוצר רוח להתחיל להתארגן לקראת הערב סרטים עם מייקל.
לאחר שלקחתי מקלחת זריזה בחרתי בגדים והתלבשתי, אבל מצאתי את עצמי בוהה במראה למשך דקות ארוכות.
ג'ינס מתרחב כיסא את רגליי הארוכות וגופיה ורודה עם כתפיות דקות הייתה צמודה לחזה שלי.
אהבתי את הלוק הזה, חמוד ויפה, אבל במשך כמה דקות התלבטתי האם להשאיר את הגופייה או להחליף לחולצה גדולה בכדי לכסות את בטני.
בדיוק שהתכוונתי להחליף מילותיו של מייקל חזרו אל ראשי.
את לא שמנה. ואת לא צריכה להיות רזה כדי שיאהבו אותך. את מושלמת כמו שאת, ואת לא צריכה לשנות את עצמך בשביל אף אחד.

אני מכסה את עצמי גם כשאני מתכוונת ללכת רק למייקל?
פאק איט, הוא ראה אותי גם בלי החולצה הזאת.
נשמתי עמוק והחזרתי את החולצה לארון, התגאתי בעצמי שנשארתי עם הגופיה למרות שחשפה מעט את בטני, והיא משהו שאני לא אוהבת בזמן האחרון.
השפרצתי על עצמי בושם בריח וניל וסיימתי להתארגן.
כשירדתי למטה משפחתי הייתה בבית, כל אחד עסוק בעניניו.

התקדמתי אל הדלת והתכוונתי לצאת, אך קולה של אימי עצר אותי.
"לאן את הולכת?"
הסתובבתי חזרה, "מייקל." עניתי בפשטות והיא הנהנה בחיוך, "תהני יפיופה."
חייכתי לשמע המחמאה ויצאתי מביתי.
בחוץ היה מעט קריר בגלל השעה המאוחרת והתחרטתי שלא לקחתי ג'קט, אבל מזל שמייקל גר קרוב אליי כך שלא סבלתי מהקור זמן רב.
כשהגעתי לביתו דפקתי על הדלת, וכמה שניות לאחר מכן היא נפתחה.

מייקל נשען על הדלת הפתוחה וסקר אותי במשך כמה שניות, "את נראית מדהים." הוא חייך והכניס אותי לביתו.
חזי התחמם לשמע המחמאה שלו והקור שהרגשתי קודם נעלם כלא היה.
"גם אתה." החזרתי בחיוך והרשתי לעצמי להתענג על המראה המושלם שלו.
חולצה לבנה הייתה על פלג גופו העליון, כששני כפתוריה העליונים פתוחים, שיערו מסורק ובושם בריח ממכר נודף ממנו.
הוא לקח את ידי והוביל אותנו לסלון, התמקמתי בספה ומייקל לידי בזמן שבחרנו סרט לראות.
התחלנו את הסרט ושקענו לצפייה ממושכת.

כשהאהבה מסתבכת Where stories live. Discover now