כשהאהבה מסתבכת

פרק 36+37 מתנות וקצת עצב :)

התעוררתי והרגשתי יד מלטפת את שיערי וכשקמתי ראיתי שאימי יושבת על מיטתי.
היא ליטפה את שיערי וחייכה כשראתה שקמתי.
"מזל טוב יפה שלי." היא נשקה למצחי וגרמה לחיוך להתפשט על פניי כשנזכרתי שזאת היום הולדת שלי.
רק לאחר כמה שניות של התאוששות שמתי לב שחדרי מלא בבלונים בצבעי כסף ולבן.
התיישבתי ונשענתי על משענת המיטה, אימי קמה ממיטתי וקראה לשון שיביא את המתנה שלי, ורק אז שמתי לב שהיא אוחזת במתנה עטופה.
אדרנלין שמחה פרץ אליי וכבר לא הרגשתי עייפה, למרות שבקושי הצלחתי להירדם מרוב התרגשות.
"תעצמי עיניים." דרש שון מחוץ לחדרי, עצמתי את עיני ולאחר שאימי אישרה שאני אכן לא מציצה שמעתי את צעדיו עד שהיה בחדר.

ראיתי רק שחור, אך יכולתי לחוש בכך ששון כמה סנטימטרים ממני.
"תפתחי." פקד עליי שון, פקחתי את עיני ופי נפער לעיגול ענקי כשראיתי מה נמצא איתי בחדר.
דובי בצבע חום נשען על הקיר ליד אמא שלי והיה ענקי.
לא, ברצינות, בערך פי שתיים ממני.
"אומייגד!!!!" צווחתי והתנפלתי על הדובי הענק. "תודה!!!!" עטפתי את הדובי כאילו היה בן אדם והפרווה החמימה שלו ליטפה את גופי.
"מזל טוב אחות קטנה." שון התיישב על מיטתי וצחק כשצפה בי מתלהבת מדובי כמו ילדה בת עשר.

אימי הושיטה לי קופסא עטופה בנייר עטיפה ומקושטת בסרט, התיישבתי על הדובי ולקחתי ממנה את המתנה בחיוך.
"תודה אמא." הכרזתי כשהקופסא הגיעה אל ידי, היד שלי סחבה כובד נוסף כשאחזתי בקופסא שהייתה קצת כבדה.
פרמתי את הסרט וקרעתי את נייר העטיפה, קופסא לבנה נגלתה אליי ופתחתי גם אותה.
אחזתי במתנה שלי ופי נפער פעם נוספת.
"תודה!" קראתי בהתלהבות וסקרתי את הבושם החדש שקיבלתי. "רציתי אותו מלא זמן." מלמלתי בהתלהבות כשהוצאתי בזהירות את הפקק והשפרצתי מעט בושם על פרק כף ידי, שאפתי את הבושם והתענגתי על הריח המתקתק.
הבושם הזה עולה משהו כמו ארבע מאות שקלים.
"קבעת משהו להיום?" אמא שאלה והתיישבה לידי על הרצפה.
"לא, אבל אני חושבת שמייקל והחברים יעשו משהו בשבילי." שיערתי.

יום שבת היום, כך שלא אצטרך ללכת לבית ספר ביום הולדת שלי.
"אני צריכה ללכת לעבוד, תהני מהיום שלך ילדה שלי." אימי נשקה לשיערי לפני שיצאה מהחדר.
הנחתי בזהירות את הבושם על הרצפה לידי עד שאקום ואשים אותו על השידה.
"אוליביה אני צריך עזרה." הצהיר שון לאחר שהדלת נסגרה.
"במה?" שאלתי ונשענתי על הדובי החדש והענק שלי בחיוך.

"אני מצטער שאני שואל אותך ביום הולדת שלך, אני לא רוצה לבאס אותך אבל אני חייב עזרה." הוא התחיל בהקדמה. "אליס הזמינה אותי לפני כמה ימים למשחק טניס שלה, שהיה אתמול, ויצא שהייתי עמוס ושכחתי מזה." הוא נשם עמוק וראיתי על פניו כמה הוא מאוכזב מעצמו. "ואנחנו בריב כי היא ממש חיכתה לראות אותי שם, ובאמת שאני מרגיש כל כך חרא ששכחתי מזה." הוא שמט את ראשו לאחור בתסכול וחזר להביט בי לבסוף. "אני לא יודע מה לעשות כדי שהיא תהיה בסדר איתי."