"כל אחד מת, אבל לא כל אחד חי" אנתוני רובינס
קול נקישות העקבים שלי נשמע על רצפת המועדון, אני לבושה בחולצת בטן שחורה שמגיעה לי עד אמצע הבטן, מכנס שחור גבוהה שהייזל וסמואל הכריחו אותי לקנות כשיצאנו לא מזמן ואת הבלייזר בצבעי שחור-סגול שלי, נועלת עקבים שחורות שלקחתי מהייזל, עונדת את השרשרת שלי, השיער שלי שעדיין בוהק מחידוש הצביעה שעשיתי לו הבוקר תוך כדי ההתמוטטות הנפשית הקטנה שעברתי בעקבות השיחה עם ביילי וג'קס אתמול.
הלב שלי עדיין כואב מהעובדה שאבא עבר התקף מול ביילי ולא הייתי שם איתם, סמואל והייזל היו איתי ברוב היום כדי לעזור לי להשתחרר והאימון שהיה היום ללא ספק שחרר אותי קצת ובכל זאת בסיום האימון עדיין הרגשתי שאני על סף התמוטטות אז קניתי צבע לשיער והחלטתי לחדש את הגוונים הסגולים שלי ועכשיו, כמה שעות לאחר מכן, אני נכנסת ל - בלסטריט, המועדון המקומי ומקום העבודה החדש שלי.
לפני שהתחלתי ללמוד בביילס ידעתי שאצטרך למצוא עבודה כדי שאוכל לממן את ההוצאות שאצטרך ובשביל שאוכל לשלוח כסף הביתה ולכן התחלתי לעבוד ב - רוקט, אבל בכמה ימים האחרונים הגעתי למסקנה שזה לא מספיק ושאני צריכה למצוא עוד דרך להרוויח בה כסף וזאת הסיבה שאני מתחילה ממש עכשיו לעבוד בתור ברמנית במקום הזה.
אני סורקת את המועדון ומרגישה את הרעד בגופי מנסה להתעלם מריח הסיגריות, האלכוהול והזיעה שריחף באוויר, לעזאזל אני כבר רוצה לעוף מפה.
תזכרי איזבל את עושה את זה בשביל להשיג כסף הביתה, קחי נשימה ותעשי את העבודה שלך.
נשמתי עמוק מדחיקה את תחושת הגועל שעברה בגופי והלכתי לכיוון הבר, מחפשת את מי שאמור להיות הבוס החדש שלי, לא שאני יודעת איך הוא נראה.
כשפתאום אני שומעת שריקה צורמת שהבהילה אותי וגרמה לי להסתובב וראיתי גבר שיכור, גבוה עם שיער בלונדיני קצוץ ועיניים ירוקות שסרקו את גופי בתאווה והעבירו זרמים של גועל בתוכי.
הרמתי גבה ואימצתי את הטון הכי אדיש שיכולתי.
"רוצה תמונה?" הוא חייך בתגובה, מתקרב לכיווני ויכולתי להריח את האלכוהול שנטף מגופו מרגישה את גופי מצטמרר מגועל.
"אני רוצה יותר מתמונה" קולו הצרוד, מלא התשוקה והאלכוהול גרם לרפלקס הקאה לעלות בגרוני וגלגלתי עיניים, מנסה לשמור על החזות האדישה והקרירה שזייפתי כרגע.
"לכולנו יש רצונות בחיים, אבל את הרצון הזה אתה לא תקבל" לפני שהוא הספיק להגיב הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הבר, קופאת כשהרגשתי את הזרועות שלו עוטפות את החזה שלי בחיבוק חונק ואת הבל פיו על האוזן שלי.
"כאן את טועה יפיפיה, אני ג'ייקוב לוקוב ואני תמיד משיג את מה שאני רוצה…בין אם תתמסרי לזה כמו ילדה טובה ובין אם אצטרך להשיג את זה בכוח" לחש בנחישות שגרמה לכל הביטחון המזויף ששידרתי לרדת ברגע אחד.
YOU ARE READING
משחקי יריבות
Romantikהמטרה של דסטין הייתה ברורה. להגיע לקולג', להוביל את נבחרת ההוקי לעונת המשחקים המושלמת ולנקום בכל מי שהיה חלק במוות של אחיו התאום. ובשביל להשיג את המטרות האלה דסטין הציב לעצמו חוק אחד - בלי הסחות דעת. אבל מה קורה כשלנבחרת ההוקי מצטרף שחקן חדש - או יו...
