פרק 25 - נ.מ דסטין

37 7 1
                                    

"חלום הוא תרחיש למציאות שעוד לא קרתה." – Arnold Schwarzenegger

אחרי כמעט ארבע שנים שאני משחק בהקסטארס אני יכול להגיד בביטחון שאין דבר שמשתווה למשחקי חוץ.

אמנם התנאים במשחקים ביתיים טובים יותר, לנבחרת שלנו לפחות, ותמיד כיף לנצח את הקבוצה היריבה במגרש הביתי שלך, שם כל ההישגים של הנבחרת מוצגים בגאווה.

אבל אין כמו התחושה של לנצח נבחרת אחרת במגרש הביתי שלה, תחושת הגאווה העצומה שמגיעה עם כל נקודה שהנבחרת שלי מרוויחה ועם הניצחון שאנחנו חוזרים איתו לביילס, תחושת המבטים של האוהדים הנאמנים של ההקסטארס שמגיעים יחד איתנו לכל משחק.

אני מכור לתחושה הזאת כמעט כמו שאני מכור לתחושה של המחליקיים שלי על זירת הקרח.
רק שברוב משחקי החוץ אני לא צריך לשחק מול מושא הנקמה האישי שלי - הידוע גם בתור אחי החורג.

ברגע שהמאמן קלסון הודיע לנו שהמשחק הראשון שלנו העונה הולך להיות מול הנבחרת של גרייסון ידעתי שהמשחק הזה יהיה מכוער ושאהיה פצצת עצבים מתקתקת, אבל לא ציפיתי לרמת העצבים שתזרום בי עוד לפני בוקר המשחק.

לעזאזל, כמעט הרסתי את מסע הנקמה האישי שלי ובאותו הזמן את עונת המשחקים האחרונה שלי בשביל לשבור לגרייסון כל עצם מזדיינת בגוף על הדרך שבה דיבר ללבנדר.
העובדה שסיכנתי את כל זה בשביל בחורה רק הופכת את הסיטואציה לגרועה יותר.

הייתי אמור להתרחק ממנה. הייתי אמור להעיף אותה מהמחשבות ומהחיים שלי. 
היא הסחת דעת, הסחת הדעת הכי גדולה שהייתה לי עד היום, אני לא יכול להסכים להסחת דעת הזאת.

אבל פאק אני לא יכול, אני לא יכול להתרחק ממנה, אתמול בלילה הייתה הפעם הראשונה בחיי שהיה לי כל כך אכפת מהנוחות של בחורה שהייתה איתי בחדר.

אמנם תמיד דאגתי לשמוע "כן" מפורש לפני ששכבתי עם כל אחת מהן ואמנם גם דאגתי לא לעשות שום דבר שאותה בחורה לא מרגישה בנוח איתו, אבל שם זה נגמר.
בחיים לא היה לי כל כך אכפת מהתחושות של אותה בחורה ומעולם לא הצעתי לישון על הרצפה או על הכורסא בשביל בחורה.

פאק החיוך הקטן שהצלחתי לראות על הפנים שלה כשהיא ביקשה ממני לעלות חזרה למיטה כדי שלא אקום עם שרירים תפוסים יום אחרי והמחשבה שהיה לה אכפת למרות כל מה שעשיתי לה הרגישה יותר טוב מהמיטה המזוינת שישנו עליה.

"מתארגן לשיחה שתהיה לך עם אבא אחרי שתפסיד היום?" כל גופי נדרך בעצבים כששמעתי את קולו של גרייסון מאחורי, גופי נדרך בעצבים ונשמתי עמוק מרגיע את עצמי לפני שהסתובבתי והבטתי בו במבט קר ונוטף שנאה.
"כל כך בטוח שתנצח? אתה יודע שאבא שונא שחצנים… אם כבר מדברים עליו" הקנטתי בטון הכי אדיש שיכולתי לזייף והוא גיחך בזלזול.

משחקי יריבותWhere stories live. Discover now